מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר, הקמפוסים בצפון אמריקה הפכו לאחד ממוקדי האנטישמיות המרכזיים, לצד הפגנות פרו-פלסטיניות. האנטישמיות בקמפוסים מקודמת גם על ידי מרצים ואנשי סגל. לפי נתונים של ארגון "הלל", שהוצגו היום (ב') בדיון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת, מאז פרוץ המלחמה בישראל נרשמו כ-700 תקריות אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית. מדובר בעלייה של יותר מ-700% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
סקרים שהתבצעו ברחבי האוניברסיטאות בצפון אמריקה מצאו כי 73% מהסטודנטים היהודים בארה"ב הבחינו באנטישמיות וחוו אותה באופן אישי מאז תחילת השנה האקדמית. 37% מהסטודנטים היהודים נאלצים להסתיר את זהותם היהודית, 45.5% מהסטודנטים היהודים מרגישים בטוחים מבחינה פיזית בקמפוסים.
בסקר שנערך בצרפת לפני המלחמה, נמצא כי 9 מתוך 10 סטודנטים יהודים היו קורבנות לאירועים אנטישמיים. באוסטרליה, 64% מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות באוניברסיטאות שבהן הם לומדים.
ידין אלדר מאוניברסיטת גלאזגו בסקוטלנד סיפר: "מאז פרצה המלחמה באוקטובר, זרקו לי אבנים על החלון, האוניברסיטה ביקשה ממני להוריד את דגל ישראל שהיה תלוי לי על החלון בדירת המגורים וקיבלתי איומים ברצח ברשתות החברתיות. באוניברסיטה בסקוטלנד יש היום יותר דגלי אש"ף מאשר ברמאללה. אני מכיר פה סטודנטים יהודים ואף אחד לא מחצין את הזהות שלו בגלוי".
גל מלכה מהסוכנות היהודית הוסיפה: "יש לנו שליחים במגוון גדול של מדינות ברחבי העולם. בחמשת החודשים האחרונים יש עלייה של 50% בהשתתפות של ישראלים ויהודים באירועים פרו-ישראליים. הנתונים האלה מעידים על הבעת אמון גדולה בשליחים הישראלים של הסוכנות שנמצאים בשטח".
מלכה אמרה עוד כי יש שליחים של הסוכנות היהודית שפתחו את שנת הלימודים האקדמית ברחבי העולם לאחר שלחמו בעזה ואיבדו בני משפחה. "כל אוניברסיטה בארה"ב שמקבלת מימון מכספי ציבור יכולה להיתבע על גילויי אנטישמיות שמתרחשים בשטחה", היא אמרה. "צלב קרס נחשב לנורמלי בקמפוסים והוא לא מדווח כפשע שנאה. השלטונות מקבלים דיווחים רק על אירועים שהם יש אלימות של ממש".
רן נתנזון ממשרד החוץ התייחס גם הוא לתופעה המדאיגה: "אנחנו נוקטים את כל הכלים הדיפלומטיים שעומדים ברשותנו, כולל שיחות עם ראשי האוניברסיטאות ועם בית המחוקקים המקומי בכל מדינה. אין לנו קו חם רשמי להגשת תלונה על אנטישמיות בקמפוסים. הנציגויות שלנו עובדות מול כל הארגונים הישראליים המקומיים, כשהם מדווחים על אירועים אנטישמיים. צריך לעשות מאמץ משולב של כלל הארגונים השונים כדי להיאבק באנטישמיות".
מאיר הולץ, מנכ"ל "מוזאיק יונייטד", אמר: "אנחנו נדע לייצר מענים שונים וחדשים באמצעות קול קורא שיתפרסם בקרוב ויעמוד על סך 8 מיליון שקלים. בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, ממשלת ישראל תשקיע 48 מיליון שקלים להתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם".
נגה ברנר סמיה, מנכ"לית ארגון "הלל" בישראל, הוסיפה: "אנחנו נמצאים במתכונת של עבודה בחירום. המשימה שלנו היא להעניק זהות יהודית חיובית לצעירים בקמפוסים בעולם ולא להיאבק באנטישמיות. מאז שפרצה המלחמה ההתארגנות שלנו שינתה את פניה בשל האירועים האנטישמיים שגוברים. אנחנו חווים עלייה של 700% באירועים האנטישמיים".
שלי וולקוביץ, מנכ"לית ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים (WUJS), אמרה: "אנחנו הולכים ומגישים תביעות נגד קמפוסים שיש בהם גילויי אנטישמיות. אנחנו זקוקים לעזרה מממשלת ישראל כדי לייעל את התהליכים שלנו. אנחנו צריכים לגבש תוכנית אסטרטגית מוסדרת כדי להביא להצלחות בזירה המשפטית הבינלאומית".
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, סיכם: "המאבק באנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם הוא מאבק על הזהות היהודית כולה. הסטודנטים היהודים ברחבי העולם מתמודדים עם תופעות קשות מאוד של גילויי אנטישמיות, ואנחנו כוועדה עסקנו בכך כבר לפני כשנה. אני מצפה ממשרד התפוצות לרכז פורום של כל הארגונים האזרחיים בקמפוסים השונים כדי לנסות לסייע ולתכלל את הפעילות של כולם. התגובות של ראשי האוניברסיטאות בעולם לאירועים האנטישמיים היא רפה מדי וצריך להפעיל יותר לחץ כדי למגר את התופעה הרעה הזאת. אנחנו עושים מאמצים כדי להגדיר את הציונות כערך מוגן בקמפוסים. זאת צריכה להיות דרישה שלנו אל מול הממשל האמריקאי, וזה יסייע מאוד לסטודנטים היהודים והישראלים ברחבי העולם".
