השר החדש לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, לא המתין לטקס החילופים בצמרת המשרד לפני שהפשיל שרוולים והתחיל לעבוד. כבר ביום חמישי שעבר, שעה קלה אחרי טקס ההשבעה בכנסת, ועוד לפני התמונה הקבוצתית המסורתית בבית הנשיא, מיהר הצעיר המבטיח מש"ס לתקוע את המסמר הראשון בארון הקבורה של רפורמת הכשרות – מה שנחשב עד לא מזמן להישג המשמעותי ביותר של קודמו בתפקיד, מתן כהנא.
מלכיאלי אמנם רק "דחה בשישה חודשים" את יישום החוק שפותח את שוק הכשרות לתחרות בין הרבנים המקומיים, ובינם לבין גופי ההשגחה הפרטיים, שהיה אמור להיכנס לתוקף אתמול, 1 בינואר. אבל המטרה הסופית הייתה ברורה לכולם מהרגע הראשון: לא כדי להתכונן כראוי להשלמת הרפורמה סידר השר החדש למשרדו חצי שנת הארכה – אלא כדי לתכנן את ביטולה, כמובטח בהסכמים הקואליציוניים.
תמונת מלכיאלי חותם על צו הדחייה – כשלצידו הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף – הייתה אך סמלית, ובאה להצהיר כוונות בדבר הצעדים הבאים המתוכננים: תחילה ביטול "גזרות" הממשלה היוצאת, שהוא בבחינת "סור מרע", כדבר המובן מאליו, ובהמשך הרבה מאוד "עשה טוב" – צעדים שייזום השלטון החדש לקידום תפיסת העולם והאינטרס החרדי. גם התזמון לא היה מקרי, ונועד לאותת: באנו לעבוד. הזמן קצר והמלאכה מרובה.
ואכן, עם האוכל בא התיאבון, ומפלגות ש"ס ויהדות התורה הצליחו להגיע להסכמים קואליציוניים חלומיים מבחינתן, כולל הישגים שלא שיערום אבותיהן בסוגיות הדת והמדינה. האיגוף מימין שביצעו הציונות הדתית ונעם בנושאים הללו תרם גם הוא לעניין, שכן הוא אתגר את החרדים ואילץ פוליטיקאים פרגמטיים בדרך כלל, כמו דרעי, גולדקנופף וגפני, להעלות את דרישותיהם כדי שלא יצטיירו כפשרנים בהשוואה לסמוטריץ' ומעוז.
סעיף הנכד: חוק השבות ישונה עד להעברת התקציב
דוגמה מובהקת להיגררות של החרדים אחר מפלגות הציונות הדתית, היא ההחלטה לתקן את חוק השבות כדי לצמצם את עלייתם של לא יהודים לישראל. ש"ס ויהדות התורה, שהנושא בוודאי יקר לליבן, נהגו באיפוק כל השנים ומעולם לא העלו את ביטול "סעיף הנכד" כדרישה קואליציונית, משום שהבינו את הרגישות הרבה שיש לנושא בחברה הישראלית, ואת ההשפעה שעלולה להיות לו על היחסים שבין מדינת ישראל ליהדות התפוצות. אלא שהפעם הפוליטיקאים הדתיים-לאומיים סירבו לוותר – ולחרדים לא נותרה ברירה, אלא ליישר קו.
התוצאה: ההסכמים שנחתמו בשבוע שעבר קובעים כי תוקם ועדה בהשתתפות נציגי כל הסיעות, שתבחן את תיקוני החקיקה הנדרשים להבטחת "מדיניות הגירה ראויה", ובכלל זה "הצורך למנוע התבוללות בישראל". הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך 60 יום, והשינויים בחוק השבות יבוצעו עד להעברת תקציב המדינה לשנת 2023.
באופן זה מובטח כי ההתחייבות בנושא תקוים, שאם לא כן – השותפות של נתניהו אינן מחויבות לתמוך בתקציב, מה שעלול להביא להפלת הממשלה ולאובדן שלטון הימין. ההערכה היא שבסופו של דבר תושג פשרה שבמסגרתה יהיה תיקון מסוים בחוק, אך לא ביטול מוחלט של סעיף הנכד.
גיור: ביטול פסיקת בג"ץ בחקיקה
סוגיה רגישה נוספת שהממשלה החדשה מתכוונת לעסוק בה, היא שאלת "מיהו יהודי". המפלגות הדתיות והחרדיות דרשו חקיקה שתעגן לראשונה בתולדות המדינה את מעמדו של מערך הגיור הממלכתי – וקיבלו. המשמעות: ביטול פסיקות בג"ץ מהשנים האחרונות שהכירו בגיורים פרטיים שנערכו בישראל, רפורמיים כאורתודוכסיים, לעניין זכאות שבות ורישום אוכלוסין. הרפורמה שהחלה לקדם הממשלה הקודמת להסמכה של רבני עיר להקים בתי דין ממלכתיים, כדי להקל על המתגיירים – תיגנז.
תורתו אומנותו: יצאו וחצי תאוותם בידם
הנושא הבוער ביותר מבחינת ש"ס ויהדות התורה ערב הבחירות, היה הסדרת מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות לעניין השירות בצבא – אך דווקא בו יצאה המפלגה מהמשא ומתן מול הליכוד כשרק חצי תאוותה בידה.
ההסכם הקואליציוני אמנם מבטיח את קידומו של חוק יסוד הקובע שלימוד התורה הוא ערך עליון במורשת העם היהודי, בתקווה כי הדבר יבצר מבחינה משפטית כל פטור משירות שיינתן בעתיד ללומדים, ויכשיר את אי השוויון – אלא שדווקא בעניין עצמו, נוסח חוק הגיוס, שנמצא במחלוקת בין נתניהו לשותפות החרדיות – לא הושגו הסכמות, וההכרעה לגביו נדחתה.
זאת ועוד: הפלג החסידי ביהדות התורה, בראשות יצחק גולדקנופף, דרש תחילה לחזור למתווה חוק טל, שהיה נוח לחרדים ונפסל ב-2012, והתעקש להשלים את החקיקה בעניין לפני השבעת הממשלה וכתנאי לתמיכה בה – אך נאלץ להתקפל. הקואליציה אמנם מחויבת להגיע לפיתרון מוסכם עד המועד האחרון לאישור תקציב 2023 – גם במקרה זה כדי ששלטון נתניהו יהיה תלוי בכך – אך קשה לראות את המפלגות החרדיות גורמות לפיזור הכנסת ולהפלת ממשלת הימין, רק בגלל אי עמידה בזמנים. לפי שעה אין מתווה המקובל על שני הצדדים – והפערים גדולים.
השבת: המכון לרפואה משפטית נסגר לפעילות
בנושא השבת – גם הוא מהסוגיות הרגישות ביותר ביחסים שבין הדת למדינה ובין דתיים לחילונים זה עשרות שנים – העלו ש"ס ויהדות התורה דרישה אחת קונקרטית שהתקבלה: סגירת המכון לרפואה משפטית בסופי שבוע.
מלבד זאת, אושרו שלושה סעיפים נוספים שאינם מבטיחים הישגים מיידיים, אך עשויים להביא לשינוי בסטטוס-קוו בעתיד: ראש הממשלה נתניהו יבחן פעולה נגד "פרצות מתרבות" בפעילות מסחרית בשבת, נציג מטעם הרבנות הראשית יצורף לוועדה למתן היתרי עבודה – והממשלה תשאף לצמצם את פעילות חברת החשמל ביום המנוחה.
מתווה הכותל: יבוטל לחלוטין
"מתווה הכותל" שאושר ב-2016 והוקפא שנה וחצי לאחר מכן, יבוטל לחלוטין, כך שלא תוקם באתר הקדוש רחבה שוויונית לטובת מבקרים שאינם מעוניינים בהפרדה בין גברים לנשים. זאת ועוד: בהסכם בין הליכוד למפלגות החרדיות נכתב כי התפילות והטקסים הדתיים בכותל המערבי יתקיימו רק על פי "מנהג המקום", שאותו יגדירו הרבנות הראשית ורב הכותל, באופן שייטול מנשות הכותל למפרע אף את הזכויות שהעניק להן בית המשפט ברחבה הקיימת.
חמץ בבתי חולים: חזרה לחיפוש בתיקים
חוק נוסף שתקדם הממשלה יסמיך את מנהלי המרכזים הרפואיים הציבוריים לאסור הכנסת מזון לבתי החולים בחג הפסח, אם הוא אינו ארוז ומאושר בחותמת כשרות – גם אם אין מדובר בחמץ. בכך תבוטל פסיקה בג"ץ שקבעה כי מאבטחי המוסדות אינם רשאים לחפש בתיקי האנשים הבאים בשעריהם כדי לוודא שאינם מכניסים עימם מוצרי מזון אסורים.
רפורמת הכשרות: כשרות צהר בסכנה
במסגרת ביטול רפורמת הכשרות שהוזכרה, לא מסתפקים החרדים בחזרה למצב שהיה לפני אישורה, אלא דורשים לחסל אף את התחרות בענף שהתקיימה שנים קודם לכן. ב-2017 התיר בג"ץ לבתי אוכל להציג עצמם כמפוקחים על ידי תאגיד פרטי בכפוף לתנאים מגבילים, אך כעת צפויה הממשלה לקדם חקיקה שתעקוף את הפסיקה הזו, ותקבע כי הדבר אסור בכל מקרה ונחשב להונאה.
הפרדה מגדרית: חזרה להופעות ולימודים נפרדים
לצד סוגיות הדת-מדינה, נכללו בהסכמים הקואליציוניים שלל התחייבויות הנוגעות לרווחת הציבור החרדי והדתי, שגם להן השפעה על החברה הישראלית ועל היחסים בין הקבוצות בתוכה. כך, למשל, נקבע כי חוק איסור אפליה במוצרים יתוקן באופן שיכשיר את קיומם של אירועים במרחב או במוסדות ציבור בהפרדה בין גברים לנשים, ונוסף על כך יתיר לבית עסק להימנע ממתן שירות מסוים אם הדבר נוגד את אמונתו הדתית.
סעיפים נוספים מתחום רווחת החרדים, שלהם השפעה רחבה מעבר לגבולות המגזר: הממשלה תפעל לאפשר לכל אדם הרוצה בכך להיקבר בחלקת שדה במימון המדינה, יבוטלו המיסים על הכלים החד-פעמיים ועל השתייה הממותקת, תקציב החינוך החרדי היסודי והעל-יסודי והתמיכה בלומדים יזנקו באופן שיחליש את התמריץ לשילוב מקצועות הליבה – ושר מטעם יהדות התורה, המפלגה המזוהה עם הלחץ לקיים את הילולת ל"ג בעומר המרכזית שהסתיימה באסון מירון ללא הגבלת קהל, יהיה אחראי על האירועים השנה.
