ארץ הקדושה – משה חבושה והרכב נגנים
(צילום: שלום אריאלי, עריכה: גיא זגרון)
זה כבר העשור החמישי שהפייטן משה חבושה פועל, יוצר ומקדם את מסורת הפיוטים – והוא מודאג. פחות ופחות אנשים מגיעים לבתי הכנסת לתפילות הארוכות הכוללות יצירות בנות מאות בשנים. "אין היום הרבה קהל שמבין פיוטים, וזה חבל", הוא אומר בריאיון ל-ynet. "אני מקווה שהמוזיקה הזו – שהיא דבר שצריך ללמוד – לא תלך חלילה לאיבוד. אני מקווה שלציבור תהיה סבלנות לפחות פעם בחודש ללכת לבית כנסת ולשמוע תפילה ארוכה ונעימה, בלי להסתכל על השעון".
לתפילות ולפיוטים שהוא מדבר עליהם יש אולי פחות מעריצים מאשר בעבר, אבל הביקוש עדיין קיים, ולכן חבושה יופיע השבוע בליווי נגנים במופע "ירעד ליבי" במסגרת "אעירה שחר" – סדרת מופעים המוקדשת ל"שירת הבקשות", שאותה יזם והפיק בית הקונפדרציה בירושלים, בניהולו של אפי בניה. "שירת הבקשות" היא למעשה תפילה בציבור, שנערכת כבר מאות שנים בקרב יוצאי עדות המזרח וצפון אפריקה. בכל שנה, לאורך כל שבתות החורף – החל משבת בראשית ועד לפסח – היה נהוג לקום לפנות בוקר, להתאסף בבית הכנסת ולשיר ביחד פיוטים המבטאים אהבה לאל, לשבת ולארץ ישראל.
- בין השוטה של חז"ל לחולי הנפש של אולמרט: כשתיוג הופך לנשק/ פרופ' רוחמה וייס
הסיבה לכך שהדבר נעשה דווקא בחורף, היא הלילות הארוכים המאפשרים להספיק לישון וגם להתפלל. על פי המסורת היהודית, מאז ימי דוד המלך, יש חשיבות לתפילה שנערכת דווקא לפנות בוקר, וזו הסיבה ש"שירת הבקשות" לא נערכת בימי שישי בערב. עם זאת, מכיוון שיציאה מהמיטה החמה בעיצומו של חורף ובאמצע הלילה היא משימה קשה, היו בתי כנסת שהחלו לקיים אותה בערבי שבתות, ויש אפילו כאלה שמקיימים את המנהג באמצע השבוע ובקיץ – כמו בסדרת המופעים שתיערך בבירה.
"הרב עובדיה היה מפרגן"
חבושה (61) הוא אחד מבכירי הפייטנים והיוצרים הישראלים הפעילים בתחום. את דרכו החל לפני 44 שנים, כשהיה אך בן 17 – ומהבמה הנחשבת ביותר: הופעה בפני הרב עובדיה יוסף. מאז הקשר לא נפסק – והקריירה נסקה.
4 צפייה בגלריה
משה חבושה. "זה דבר יקר מאוד, שאנשים יודעים מה זה 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה'"
(צילום: יורם בוזגלו)
במשך שנים רבות עבר חבושה לפני התיבה כחזן בתפילות הימים הנוראים בבית הכנסת של הרב עובדיה יוסף בירושלים, בשכונת הר נוף. "בסוף התפילה הרב עובדיה תמיד היה מבקש ממני שאבוא לעשות אצלם קידוש", מספר חבושה. "הייתי מנצל את הזמן איתו ושואל מה אני צריך לשפר, מה אני צריך לתקן. הוא היה אומר: 'שום דבר, הכול היה מאה אחוז'".
"חלק מהשנים הייתי גם בעל תקיעות אצלו. פעם אחת בא אחד הילדים ואמר: 'אבא, היו כמה תקיעות חלשות, אני חושב שכדאי שנעשה עוד 30 תקיעות'. הרב ענה: 'לך מפה, אל תבלבל את המוח, הכול היה מצוין'".
אצל הרב עובדיה יוסף התפללו באריכות?
"שם היה קהל שאוהב קיצור, אז קיצרתי כמה שיותר. הרב היה מתפעל ואומר: 'איך גמרת לפני כל בתי הכנסת האחרים?'" – והוא מסביר: "אני יודע 'לחתוך זנבות', לוותר על כמה קטעי 'מי שבירך'. הרב היה מתפעל מזה. אני אומר לכל החזנים, גם מי שממהר – לא לשכוח לומר את התפילה מילה במילה. אם אתה לא יודע, תקליט את עצמך מתפלל ביום חול, ותבדוק אם אתה אומר מילה במילה, או שאתה חותך או בולע כמה אותיות, שזה דבר חמור מאוד".
לקום באמצע הלילה
את "שירת הבקשות" פגש כשהיה בן 12. אחרי סעודת שבת עם משפחתו, היה הולך לבית הכנסת בורוכוב שבשכונת הבוכרים. "בבית שרו 'שבחות' של העירקים, אבל את 'שירת הבקשות' לא הכרתי ולא ידעתי בכלל מה זה. בבית כנסת ליד הבית שלנו היו 'בקשות' בתחילת הלילה, לעצלנים שלא יכולים לקום", הוא נזכר בחיוך. "שם התחלתי 'לתת קטעים' – ואז אמרו: 'תשמע, יש לך קול יפה'. זו הייתה פעם ראשונה ששמעתי מחמאה בחיים שלי, ובפרט על הקול שלי. אמרתי 'יופי, אני שמח', והתחלתי ללכת לשם בכל שבוע שבו זה נערך – ויהי מה.
"אחר כך התחלתי ללכת לשירת הבקשות בבית כנסת אחר. סלים, שהייתה לו חנות שבה היה מוכר תבלינים, היה בא להעיר אותי ב-2 בלילה. עד שהתארגנתי הוא היה מעיר עוד אנשים בשכונה, ואז ב-2 וחצי, כשהייתי מוכן, הוא היה מלווה אותי לבית הכנסת".
איך הגיבה המשפחה?
"אבא של אמא שלי, חכם גורג'י יאיר, היה חזן מפורסם בבגדד ואחר כך בירושלים, אבל לא גר באזור שלנו. אבא שלי לא הלך איתי לשירת הבקשות, וגם אמא שלי לא עודדה את זה. היא הלכה לחנות של סלים וצעקה עליו בעירקית: 'מה אתה עושה?! מה אתה מעיר את הילד?! ביום ראשון הוא לא יכול ללמוד'. סלים אמר לה: 'שקט, אל תתערבי, אני יודע מה אני עושה'. על זה לא היה לה מה להגיד".
לדבריו, "לשירת הבקשות היו מגיעים כל החזנים הטובים, כמו יגאל בן חיים, שמעון נקי ואפרים אבידני, שרובם לצערי כבר לא איתנו. הייתי מקשיב ומחכה שייתנו לי לשיר".
מברי סחרוף ועד תלמידים ממיר
חבושה גידל דורות של חזנים ופייטנים, ואף הדריך מספר זמרים מפורסמים, בהם ברי סחרוף. "הוא קיבל אצלי כמה שיעורים והקליט שירים כמו 'יעלה יעלה' ו'שבחי' – אלה קטעים שלימדתי אותו. היו עוד זמרים אבל אני לא רוצה להזכיר שמות, חלקם למדו וחלקם לקחו קטעים שלי והקליטו, ואני שמח".
עד כמה יש היום ביקוש לחזנות ופיוטים?
"כיום, רוב בתי הכנסת לא אוהבים להתפלל באריכות, ובאים בעיקר זקנים. אבל אם אני חזן בבית הכנסת הר ציון למשל, שם אני נמצא מספר שבתות בשנה, אני יודע שלשם אנשים טורחים והולכים שעה בחום. אז אם אדם רוצה לשמוע תפילה ארוכה, ורוצה ליהנות, הוא יקבל מה שהוא רוצה. אבל אם אני במקום שבו רואים שהקהל מסתכל על השעון, אני חותך. חזן חייב ללכת לפי הקהל – אם זה סוג קהל שאין לו סבלנות, אוי ואבוי אם תאריך בתפילה".
יש צעירים שמתעניינים בחזנות?
"דווקא אצל הנוער שרחוק מדת, ייאמר לשבחם, רואים היום כאלה שרוצים ללמוד לנגן על עוד, כינור או קאנון. העסק הזה גדל ויש כאלה שבכלל רחוקים מיהדות לגמרי, נכנסים למוזיקה ומתעניינים בחזנות המזרחית, בשירים המזרחיים ובשירים שלי. אני שמח, זה דבר טוב ונעים".
4 צפייה בגלריה
"יש כאלה שבכלל רחוקים מיהדות לגמרי, נכנסים למוזיקה ומתעניינים בחזנות המזרחית". חבושה
(צילום: יורם בוזגלו)
את ילדיו שלו חבושה לא לימד פייטנות ואף לא חינוך מוזיקלי, "מטעמים השמורים איתי", כדבריו. "אחרי מה שראיתי בעבודה שלי, החלטתי שאני לא רוצה ללמד אותם. אחד הבנים שלי, דוד, נאבק ואמר 'למה? אני לא חזן טוב בשבילך?' הוא כעס עליי מאוד, אבל אחרי שהתחתן הוא נהיה רב, ואמר לי: 'אבא, אני מודה לך שלא הכנסת אותי למוזיקה. תודה רבה'. אבל זה כנראה בגנים, כי כיום הוא גם חזן בכל שבת – ויש בן נוסף, יעקב, שהוא חזן בחגים, בחו"ל".
"אני גר ליד ישיבת מיר, ויש שם תלמידים מהקהילה החלבּית בניו-יורק שמגיעים לארץ לשנה-שנתיים", הוא מוסיף. "אין להם הרבה מה לעשות בהפסקות והם ידעו שאני גר קרוב, אז התאספו כמה קבוצות ולימדתי אותם חזנות חלבּית. רובם יצאו חזנים, וכשאני מגיע לשם אין לי שמחה גדולה יותר מאשר לראות את פירות עמלי, שטרחתי עליהם בארץ, הופכים לחזנים מצליחים בחו"ל".
- המופע "ירעד ליבי" בעריכת רוני איש-רן יתקיים בבית הקונפדרציה שבירושלים 23.6, ב-19:30.
