אחרי למעלה מחמישים שנה, המחברות הסודיות נחשפות: אתר אינטרנט חדש שעלה לאוויר מאפשר לציבור הגולשים לקרוא ולהוריד לרשותם עשרות ממחברותיו של "מר שושני", הגאון המסתורי, שכמה מהוגי הדעות היהודים הנודעים במאה העשרים היו תלמידיו, וזהותו האמיתית נותרה לאורך השנים עמומה.
המחברות, הכתובות בצפיפות ובתמציתיות הדורשת עבודת פענוח מורכבת, הוחזקו במשך שנים רבות בידיהם של כמה מתלמידיו ברחבי העולם. שש מהמחברות אף הוצעו בעבר למכירה פומבית בידי סוחר כתבי יד ונמכרו בסכום של כ-17 אלף דולרים.
בעקבות המכירה והחשש שמא מחברות נוספות יימכרו או ייאבדו, מסר לפני מספר חודשים פרופ' שלום רוזנברג, תלמידו של שושני, חלק מהמחברות לרשות הספרייה הלאומית, לצורך שימור והנגשתן לציבור. כעת, מחברות אלו וכן רבות נוספות זמינות לכול.
באתר זמינות כרגע 85 מחברות, ובקרוב צפויות לעלות מחברות נוספות. האתר כולל בין השאר גם את המחברות שנמסרו לספרייה הלאומית, אך הוא לא כולל את שש המחברות שנמכרו במכירה פומבית. עם זאת, יוזמי האתר מקווים שהקונה האנונימי ימסור גם אותן לסריקה.
יוזמי הקמת אתר האינטרנט המושקע מבקשים להישאר בעילום שם. "פשוט הגיע הזמן!" הם הסבירו ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "במשך שנים ניסו תלמידים של שושני, מלומדים ורבנים, לפענח קטעים מהמחברות. אבל חוץ מכמה רעיונות בודדים – הניסיונות לא נחלו הצלחה רבה. אנחנו מאמינים שיש במחברות סודות וחידושים בנושאים רבים. לכן חשבנו שהגיע הזמן לפנות למוח הגדול מכולם – מוח ההמונים. אנחנו מקווים שבעזרת מאמץ משותף הציבור יצליח לפתור את החידות הטמונות שם".
בתשובה לשאלה מי מימן את הקמת האתר השיבו היוזמים: "הכול מהכיס הפרטי שלנו. זו הייתה הוצאה לא קטנה, אבל שווה כל שקל. מגיע לשושני – שתלמידיו מספרים שלא פגשו גאון עצום כמוהו בימי חייהם, ונפטר ערירי – שדבריו יקבלו את המקום הראוי להם".
הופעה מוזרה עד מעוררת דחייה
"מר שושני" התפרסם בשל גאונותו יוצאת הדופן. מסופר עליו שידע בעל פה את כל התנ"ך, המשנה והתלמוד, וכמו כן שלט בלמעלה מ-20 (!) שפות, ושלט בפילוסופיה, במתמטיקה, בהיסטוריה ובדתות העולם. הוא נודע גם בגלל המסתוריות שאפפה את דמותו, כך שאף אחד, גם לא תלמידיו הקרובים ביותר, לא ידע מהו שמו האמיתי.
תלמידיו של שושני היו בין היתר כמה מהוגי הדעות המפורסמים של המאה העשרים: עמנואל לוינס, אלי ויזל, יהודה לאון אשכנזי (מניטו) ורבים אחרים. את זהותו בחר מר שושני שלא לחשוף, והוא שמר על כל פרט מידע מחייו האישיים בקנאות רבה. עם זאת, לאורך השנים נאספו עדויות שמאפשרות להתחקות אחר דמותו. הוא נולד ככל הנראה בשנת 1895 בשם הלל פרלמן. ישנה השערה שגדל בליטא או ברוסיה הלבנה, והיה שם לילד פלא שידע לדקלם ולשנן מקורות רבים על פה.
5 צפייה בגלריה
קטע במחברת שבו כתב שושני על היחס שבין המדינה ליחיד, ועל הגדרת הזהות היהודית
(צילום מסך)
לאחר מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ניצל פעמיים מאימת הגסטפו בזכות גאונותו העצומה, נדד מר שושני בין ארצות שונות, ביניהן צרפת וישראל, מלווה בשתי מזוודות נעולות. תלמידיו מספרים שלא היו יודעים מתי יגיע ומתי ייעלם, היכן יגור ומהם תכנוניו. דמותו של מר שושני נותרה מסתורית וחידתית.
עדויות רבות מתארות אותו כבעל הופעה לא שגרתית שנתפסה כמוזרה ולעיתים תוארה כמעוררת דחייה. עם זאת, שמו של מר שושני כמורה נערץ וייחודי וכגאון פנומנלי יצא למרחוק, ותלמידיו השקיעו רבות כדי לשמוע את שיעוריו וללמוד תורה מפיו. בכל מקום שאליו הגיע, התקבץ סביבו קהל תלמידים.
בשנת 1952 עלה לארץ, והתגורר תקופה בקיבוץ בארות יצחק. הוא למד בישיבתו של הרב קוק ביפו וכן בישיבת המקובלים בבית אל. בשנים 1956-1955 חזר לצרפת, ולאחר מכן היגר לאורוגוואי.
הסופר המפורסם אלי ויזל כתב עליו: "אף אחד לא ידע את שמו או את גילו, מאין בא, מה שימח אותו ומה היה טיבם של פחדיו, מה הוא ניסה להשיג או לשכוח, זאת לא ידענו. מוצאו נע בין מרקש לווילנה, בין קישינב לצפת, בין כלכותה לפירנצה. הוא שלט בכשלושים שפות עתיקות ומודרניות, כולל הינדית והונגרית. הצרפתית שלו הייתה טהורה, האנגלית שלו מושלמת, והיידיש שבפיו הותאמה למבטא של בן-שיחו. הוא היה מדקלם בעל-פה מתוך הוודות ההודיות ומספר הזוהר. מאחר שהיה יהודי נודד, הרגיש כבן-בית בכל תרבות. תמיד מלוכלך, מוזנח, הוא דמה לקבצן או לליצן. הוא היה חובש כובע פצפון, תמיד אותו הכובע, על ראש ענקי, עגול, תפוח. מי שנתקל בו ברחוב ולא הכירוֹ, התרחק בגועל, אגב, לסיפוקו הרב. במשך שלוש שנים, בפריז, הייתי גם אני תלמידו. לצידו למדתי הרבה על סכנות השפה והתבונה, על דחפיו של החכם, וגם של המטורף, על דרך המסתורין של המחשבה לאורך המאות, על הפקפוק דרך המחשבות, אבל לא למדתי דבר על הסוד שייסר אותו או הגן עליו אל מול אנושיות חולה".
שושני נפטר בפתאומיות בשנת 1968 במהלך סמינר לחניכי בני עקיבא ולמורים דתיים באורוגוואי. לאחר פטירתו נמצאו באחת ממזוודותיו כמאה מחברות בכתב ידו ודפים שונים. בחייו לא נתן לאיש לראות את הכתבים ואת תוכנם. כתבים אלה, כמו גם מחברות ודפים נוספים שאותם הותיר בבתי תלמידים שבהם שהה – נשמרו אצל תלמידיו הקרובים. המחברות, הכתובות בעיקר בעברית אך גם באנגלית, ביידיש ובספרדית, מכילות חידושי תורה, חישובים מתמטיים ופיזיקליים ורשימות היסטוריות.
לאורך השנים נערכו ניסיונות שונים על ידי תלמידיו ומלומדים נוספים לפענח את המחברות או חלקים מתוכן, אך מפאת קשיי המשימה התפרסמו רק חלקים קטנים מאוד מהתכנים הצפונים בהן. המחברות כתובות באופן תמציתי, מלאות רמיזות ודילוגים. אך מתוך שלל הכתיבה והסימנים השונים במחברות, נראה שלמרות הקושי הגדול בהבנתן, הן מהוות עדות ללימודו של הגאון המסתורי ושיטתו בלימוד, בתוכנן ובאופן כתיבתן.
