הרב אברהם וולף מאודסה: נחגוג את פורים עם הקהילה שנשארה פה
(צילום: משי בן עמי)
עם בלונים בצבעי דגל אוקראינה, ורגע לפני שעת העוצר – היהודים שנותרו באוקראינה המופגזת נערכים לחגוג את פורים בצל המאורעות הקשים. 30 אלף יהודים נותרו באודסה, והרב אברהם וולף – שליח חב"ד ורבה של העיר – מספר בריאיון לאולפן ynet על האווירה וההכנות לקראת החג שיחל הערב (יום ד').
קהילת חב"ד בחרקוב: טיל פגע בבניין ישיבה, בנס לא היו נפגעים
(צילום: נויל האריס)
"ללא ספק נחגוג את פורים גם בזמן המלחמה פה, עם אנשי הקהילה שנשארו", הוא אומר. "הם זכאים וצריכים לחגוג את החג. נעשה את זה במקסימום שאפשר. האריכו את העוצר משבע בערב לשמונה בערב כדי שנספיק לקרוא את מגילת אסתר. מקשטים את בית הכנסת בבלונים בצבעי הדגל, תכלת וצהוב. יהיה שמח ונחגוג את החג".
לדבריו, חלק גדול מהיהודים בקהילה, כולל בתי היתומים בעיר, עברו לברלין ויחגגו שם את החג עם אשתו. "בגדול כל מי שרצה להתפנות כבר התפנה מהעיר", סיפר אתמול (יום ג') וולף, "נכון לעכשיו אנחנו עוד עוזרים לאנשים להתפנות, אבל מפנים בעיקר מקומיים. הישראלים שרצו להתפנות כבר עשו את זה".
"אנחנו בעיקר נמצאים בין המתח לפחד, בין האזעקות לפיצוצים", הוא שיתף. "אבל מחזיקים מעמד, מתכוננים לפורים ומחזקים את הקהילה. מכינים את המסכות, את קריאת המגילה ואת סעודת פורים שתהיה ביום חמישי".
"נהגים אמיצים יוצאים עם אוכל לתופת האש"
במרחק של כ-600 קילומטרים צפונה משם, בחרקוב המופגזת, מנסה שארית הקהילה לאסוף את השברים, תרתי משמע. אתמול ספג בניין הישיבה במקום פגיעה ישירה של טיל שהחריב הכול. "ספגנו הפגזות מתחילת הלחימה, והחלונות בבית כנסת ובבית ספר שלנו נשברו", מספרת הרבנית מרים מוסקוביץ ל-ynet. "אתמול זה היה כבר משהו אחר: טיל ישיר, שפגע גם בבית כנסת עתיק שקיבלנו כשהגענו למקום לפני 32 שנה".
"בזמן הנפילה", היא מספרת, "היה בישיבה רק שומר, כי מאז שפרצה המלחמה אין לימודים, אין כלום, כולם תחת אש. בבית הכנסת מתארגנים עם אוכל לנזקקים, יש לנו מכוניות עם נהגים אמיצים מאוד שיוצאים לתוך התופת, בתוך האש, כדי לשלוח אוכל. עשינו אוזני המן, הכנו משלוח מנות, אבל מאוד-מאוד קשה".
בעלה הרב משה מוסקוביץ, שליח חב"ד ורבה של חרקוב, מספר כי הוא מתקשה לראות את המראות. "כל מוסד יהודי באוקראינה זה סמל לחירות, סמל לעתיד – ופתאום רואים טיל שנופל בישיבה, מקום שממנו יוצאים רבנים לכל המדינות באזור. הם למדו שם וגדלו שם איתנו. זה כל כך קשה, אבל אם ירצה ה', אנחנו עוד נחזור ונבנה הרבה יותר ממה שהיה. לא נזוז אחורה – אלא נלך ונעשה יותר".
מרבית הקהילה, שמונה בימי שגרה כ-25 אלף יהודים, התפנתה מהעיר – ועימם גם רבה הראשי הרב מוסקוביץ עם בני משפחתו, ששוהים כעת בישראל. הם מספרים כי אמש ערכו מפגש "זום" לפורים עם בני הקהילה שנפוצו כפליטים, עם אלה שעלו ועם מי שנותרו בחרקוב. "דיברנו על פורים", מספרת הרבנית. "האווירה בקהילה, בחרקוב עצמה ומחוצה לה, כבדה. הלב שלנו שם, והיה הרבה בכי בזום. דיברנו על השמחה, אבל כולם מתפללים לנס פורים השנה; שיהיה איזשהו נס ושהכול ייגמר בשלום. מתפללים שנוכל לחזור, או שתבוא הגאולה – וכולם יבואו לפה. זו האופציה הכי טובה".
"חובתנו לשמח את הקהל"
באודסה חוששים מהתלקחות הלחימה גם לאזור שלהם, אבל הרב וולף עסוק בהרגעת הקהילה ובשמחת החג. "התפקיד שלנו הוא לשמח את הקהל, לדאוג לשקט נפשי, לדאוג לאוכל לזקנים ולתרופות לחולים", הוא אומר. "אלה שרוצים להימלט, צריך למלט אותם. אנחנו ממלטים מפה בכל יום בין 10 ל-15 אוטובוסים. רוב הקהילה כבר יצאה, אבל נשאר מספר גדול של יהודים. אומרים שבאודסה, ממיליון ומאה אלף, נותרו בסך הכול 350 אלף איש בעיר".
בקייב המופגזת מתכונן לפורים הרב משה אסמן, שליח חב"ד, ומספר באולפן ynet כי הגיעו אליהם כ-100 פליטים מצפון קייב, שנמלטו משדות הקרב ומספרים סיפורים קשים מאוד. "הצלנו אותם, נתנו להם לישון, והם עדיין פה בגלל שבקייב יש עוצר כבר יומיים, וביחד נחגוג את פורים. אנחנו מנסים להרים את מצב רוחם. אנחנו מתכוננים לפורים ובעזרת ה' הכול יתהפך".
לא עוזבים את העיר: הישראלים שנשארו בקייב
(צילום: נויל האריס)
הרב אסמן סיפר על חגיגות פורים בנסיבות הקשות כל כך. "אתמול הודעתי ליהודים שמי שרוצה להיות פה בפורים, שיבוא לפני העוצר וניתן לכולם לישון פה בבית הכנסת. יש לנו בית כנסת ענק במרכז העיר. בבוקר אמורים להסיר את הסגר, אז נוכל גם להביא משלוחי מנות ומתנות למאות זקנים ששוכבים בבית. יש פה ממש קטסטרופה הומניטרית. אנחנו עוזרים, יש לנו רכבים ואנחנו נוסעים בכל העיר כדי לספק אוכל ותרופות".
בבית חב"ד בקייב, יקרא רב העיר הרב יונתן מרקוביץ את המגילה בכמה נקודות בפני מאות יהודים שנמלטו מבתיהם ומצאו מקלט בכמה מבנים של חב"ד בעיר. כיוון שקייב תחת עוצר הרב קיבל מדבקה מיוחדת שמתירה לו להסתובב ברחבי העיר. יתר יהודי העיר שספונים בבתיהם יצטרפו לקריאת המגילה שתשודר גם בזום.
גם בערים אחרות - כמו לבוב, ז'פרוז'יה, אוז'גורוד, קריבוי-רוג, ז'יטומיר וכמובן שבערים במערב המדינה, שנהנות לפי שעה מהשקט - יתקיימו החגיגות. בלבוב תתקיים קריאת המגילה וכן מסיבת פורים בכמה מוקדים - גם בבית הכנסת וגם במרכז שמארח פליטים דוברי עברית ועיתונאים מישראל.
מתכוננים גם במחנות הפליטים
גם הפליטים היהודים שהצליחו לברוח מאוקראינה יחגגו את פורים במתכונת קצת שונה. בקישינב שבמולדובה, אליה זורמים רבבות פליטים, מתכוננים לחג עם אירוע פורים ענק המיועד לפליטים מאוקראינה. בקהילה מספרים כי קלטו וטיפלו, עד כה, בלמעלה מעשרת אלפים פליטים בשלושת שבועות הלחימה. זה אומר, בין היתר, "מקומות לינה מסודרים, ארוחות חמות, ביגוד מתאים לחורף, סיוע רפואי וקונסולרי ותמיכה ראשונית בכל הצרכים המיידיים", כפי שמפרטים שם. "הפליטים שוהים בקהילה היהודית של קישינב עד לסידור מקום המקלט בישראל, או במדינות אחרות".
הקהילה היהודית, בראשות הרב פנחס זלצמן, רבה של מולדובה, החליטה - בשיתוף הקרן המשפחתית של ענבר ומריוס נכט - לאפשר למאות הפליטים לחגוג את פורים בשמחה וריקודים. זה יקרה הערב, בבית הכנסת המרכזי של קישינב, "אגודת ישראל" - וימשיך באולם מלון "רדיסון בלו", שנשכר במיוחד לצורך זה. באירוע צפוי להשתתף גם ראש עיריית קישינב, איאון צ'באן, ואישי ציבור בכירים נוספים.
אריק בקלייניק, תושב זפוריז'יה שנמלט והגיע לקישינב, בירת מולדובה, במסע שארך יום וחצי, מספר: "נגמרה שעת העוצר ובשש וחצי הייתי כבר בנהיגה", סיפר. "המחסומים היו קצת מתישים, כי מסתכלים עליך בצורה חשדנית מאוד כשאתה זר, במיוחד עם דרכון ישראלי. יהיה מי שיאהב את זה ויהיה מי שפחות. עמדתי תשע שעות בגבול, אבל בסוף הגענו".
בקלייניק עדכן כי הוא מתכנן להגיע משם לבוקרשט בירת רומניה, ומשם להונגריה, לסלובקיה, לפולין ואז לגרמניה – שם יש לו כלי רכב, ומשם הוא מתכנן לטוס לישראל".
"ננסה לשמוח עד כמה שאפשר"
חלק מהרבנים, שליוו את בני משפחותיהם וקהילותיהם אל מחוץ לאוקראינה, שבו במיוחד כדי לקרוא במגילה ליהודים שנשארו בערים שבהן הם פועלים. באוז'גורוד למשל - העיר המערבית ביותר באוקראינה, על גבול סלובקיה, תיערך קריאת מגילה המונית למאות פליטים שהגיעו לעיר.
חב"ד דאגה גם לעולים ארצה, ותקיים הלילה אירוע פורים גדול לפליטים באולם "בית רבקה" שבכפר חב"ד. ההכנות לחג החלו כבר לפני חודש, כאשר מטעם "פדרציית הקהילות היהודית באוקראינה" שמרכזה בעיר דנייפרו נשלחו משלוחי מנות ורעשנים, אוזני המן, מתנות ובקבוקי יין כשרים למהדרין ואפילו מסכות לעשרות ערים במדינה.
הרב מאיר סטמבלר, יו"ר הפדרציה, אמר: "אנחנו בטוחים שכמו בסיפור המגילה, הנס יגיע. המצב במדינה קשה, ולמרות הכל פעלנו בשבועות האחרונים סביב השעון כדי לאפשר ליהודי המדינה לחגוג את פורים עד כמה שניתן. את המגילה נקרא הלילה במרכז היהודי הגדול בעולם, 'מנורה', עם רבה הראשי של העיר, שמואל קמינצקי, וננסה לשמוח עד כמה שניתן בהתחשב במצב הנוכחי".
