"כשאנחנו מסתכלים על מה שקורה בשטח בחודשים האחרונים – כשבא רב כל כך גדול, האדמו"ר מבעלז, ופתאום שם על השולחן את סוגיית לימודי הליבה, בצורה ששני הצדדים יצאו להתגוששות כל כך גדולה – זה אומר שזה כבר שם. זה אומר שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. זה אומר שהמהלך כבר התחיל להתגלגל. הוא מגיע עכשיו מלמטה".
רפי משלים בגרויות וכועס על הממסד, יוני לא למד ליבה וגאה בזה: ריאיון עם שניהם
(צילום: חגי דקל)
את הדברים אומר איציק קרומבי, מנהל מרכזי התעסוקה והחדשנות לחרדים, ונציג החרדים במועצה להשכלה גבוהה. הוא עצמו נאבק כבר שנים על עידוד התעסוקה בקרב המגזר החרדי, והוא דווקא אופטימי מאוד: "אני מסתכל רגע על מה שקורה בשטח", הוא אומר, בריאיון לדוריה למפל ואודי סגל, ב-ynet radio. "עצם זה שיבואו עכשיו הורים למנהל של תלמוד תורה, ויגידו: אנחנו רוצים אנגלית - פתאום יש איזושהי לגיטימציה לדבר הזה.
"מה שקורה בשטח החרדי – ברור שלא בכולו, אבל בחלק לא קטן ממנו – זה איזשהו בעבוע מלמטה. זה קורה כבר לאורך שנים". לדבריו, השינוי מגיע גם מ"החבר'ה הצעירים שיוצאים לשוק העבודה ונתקלים בחסמים המטורפים האלה, בלי מתמטיקה – שאני, אגב, חוויתי על בשרי, ואחרים חווים על בשרם".
"אנשים צריכים פרנסה"
אחד הצעירים האלה הוא רפי פרלשטיין, חרדי בן 24, נשוי ואב לילדה, שבימים אלה משלים את לימודי מקצועות הליבה, או כדבריו: "מקדיש את הזמן להשלמת בגרויות ופערים". בריאיון לאולפן ynet הוא מדגיש: "לא באתי לפה כדי להביע ביקורת על ההנהגה החרדית שבה גם אני, כחרדי, תומך – אלא להשמיע את קולה של הסביבה שבה אני חי. אני רואה את המשפחה שלי, אני רואה את החברים שלי – אנשים בני 35-30, אבות לעשרה ול-12 ילדים, שבמשך שנים לא מצליחים להתפרנס. אין להם את הכלים. אחד היה סדרן עודפים ברשת המזון 'יש', אחד היה סדרן הסעות ועבד ב'שחור'... אנשים צריכים פרנסה, ואין להם את הכלים להשתלב בשוק התעסוקה".
4 צפייה בגלריה
"אנחנו מדברים פה על דורות שלמים שגוזרים עליהם חיים של עוני, פשוטו כמשמעו"
(צילום אילוסטרציה: שלומי כהן. למצולמים אין קשר לכתבה)
עד כמה אתה מרגיש את החסר הזה ביומיום?
"אני מדביק פערים באופן יומיומי. מקדיש לכך שעות בכל יום. אתמול בלילה הייתי בלימודים עד 22:00. הייתי יכול לעשות את זה בגיל הרבה יותר מוקדם, ולהיות כבר בשלב הרבה יותר מתקדם בקריירה שלי... אני רואה את האחיינים שלי בגילי 8, 9 ו-10 שגדלים בתוך מערכת חינוך שלא נותנת להם כלים לחיים. אנחנו מדברים פה על דורות שלמים שגוזרים עליהם חיים של עוני, פשוטו כמשמעו".
בוויכוח הלוהט של המגזר, נמצא יוני קדם בצד השמרני, ומעדיף שהעולם החילוני יישאר מחוץ לוויכוח הפנימי. "למרות שלא למדתי ליבה, אני יודע שחלק מהמהות של דמוקרטיה זה להגן על זכותו של הזולת לחיות כדרכו, גם אם אתה לא חושב כמוהו", הוא אומר, בריאיון לאולפן ynet. "אני מבין את רפי, אני גם בוגר החינוך החרדי ולא למדתי ליבה. אבל – וזה אבל גדול – במדינת ישראל היום אי אפשר להתפרנס ולקנות דירה גם אם יש לך לימודי ליבה. גם לא להתפרנס בכבוד, כי במדינת ישראל – עם הממשלה הנהדרת שהייתה פה – המחירים עלו בצורה מטורפת. אז אני מכיר הרבה צעירים מהמגזר הכללי שדווקא למדו ליבה, ועדיין לא מתפרנסים בכבוד".
"ללמוד מתמטיקה ואנגלית לא פוגע בשום רוחניות"
קרומבי מבקש להפנות את תשומת הלב לנתונים הדמוגרפיים, בדיון על התקיימותה של החברה החרדית כ"חברת לומדים". "היום היא 12% מהאוכלוסייה, ועוד מעט נהיה הרוב. עוד עשרים שנה החברה החרדית תהיה משהו כמו 25%-26%. אלו לא פנטזיות. תסתכלו מה קורה היום בכיתה א' במדינת ישראל: רבע מהתלמידים הם כבר חרדים. אז עכשיו צריך לברר איך אנחנו מקיימים מדינה, וגם את החברה החרדית עצמה. גמילות חסדים זה יפה, אבל גם לזה צריך איזה בסיס בתוך הקהילה".
4 צפייה בגלריה
"אני מכיר משפחות רבות שקורסות מעוני, והמצב הזה לא יכול להימשך. אי אפשר לגזור עוני על דורות שלמים"
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
קדם מעדיף להסתכל דווקא על העבר: "קראתי את עיקרי תוכניות הליבה שנוסחה בשנת 1999, עוד כשהייתי ילד בן 3. אז רוצים להחיל תוכנית שנוסחה ב-99' על החיים בשנת 2022? אני לא יודע עד כמנה היא מתאימה. אם תלמד היום ילדים אנגלית והיסטוריה, לא בטוח שזה מה שיעזור להם להתפרנס".
פרלשטיין לא מסכים: "לדבר על יוקר המחיה זה פופוליסטי. ראינו מחקרים מאוד ברורים, ולפיהם סיכוייהם של ילדים שלומדים ליבה להשתלב בשוק התעסוקה גבוהים בהרבה מאלה של מי שלא למדו. כן בגרות, לא בגרות – זה לא הנושא, היום אדם צריך לדעת אנגלית או מתמטיקה, שיהיו לו כלים בסיסיים שישמשו אותו בשוק התעסוקה. אם האחיינים שלי לא ילמדו לימודי ליבה, יש להם איזשהו סיכוי להשתלב בשוק התעסוקה? איך אפשר בלי אנגלית ובלי מתמטיקה?"
לדברי פרלשטיין, "הרצון של גדולי ישראל לשמור על עצמאות החינוך החרדי, לפני עשרות שנים, היה בעיקר כי לא רצו שלימודי חול יפגעו, חלילה, ברוחניות של התלמידים החרדים. עברו כל כך הרבה שנים, וללמוד מתמטיקה ואנגלית לא פוגע בשום רוחניות. העת המודרנית מצריכה שינויים. עובדתית, כל המחקרים מצביעים על כך שלצעיר חרדי קשה יותר להשתלב בשוק התעסוקה, לפרנס את משפחתו בכבוד ולכלכל את עצמו בכוחות עצמו, כי אין לו כלים לחיים. חובה לחייב את מוסדות החינוך ללמד מקצועות ליבה. אני מכיר משפחות רבות שקורסות מעוני, והמצב הזה לא יכול להימשך. אי אפשר לגזור עוני על דורות שלמים".
"גברים חרדים מרוויחים חצי מגברים לא חרדים"
קרומבי מציין כי "גם בתוך המקומות שכן לומדים ליבה – ואפילו חשבון ואנגלית, שהם הבסיס – הרמה כל כך ירודה, וזה לא רק עניין של תקציב. זה עניין של מורים, ואין הכשרות, ואין ספרי לימוד, ואין מוטיבציה למנהלים לעשות את זה – אז אין שום דבר שיכול לקדם את הנושא הזה".
הוא מבקש להאיר בזרקור סעיף בהסכם, שלדבריו "קצת נבלע בתוך הסיפור הגדול. בהחלטת מועצת גדולי התורה הוציאו מכתב – סיכום שאני לא זוכר כמותו. הוסיפו שם את סעיף ו', שאומר: מועצת גדולי התורה מחזקת את ידם של בני התורה העמלים לפרנסתם, ויחד עם זאת שומרים על אורח החיים החרדי ועל תורתנו הקדושה וכו' וכו'".
עוד הוא מציין כי זו הפעם הראשונה שבה השטח וגם הרבנים מכירים בסוגיית החרדים העובדים, שאותה הוא מעריך בכ-50% מכלל הגברים במגזר כיום. "גברים חרדים מרוויחים חצי מגברים שאינם חרדים", כך קרומבי. "אנחנו רואים כמה אקדמאים יש, כמה בעלי מקצועות חופשיים, כמה אנשים הולכים להייטק, כמה לרפואה, כמה ביולוגים, כמה פסיכולוגים יש – ואנחנו לא מצליחים להשלים את הפערים האלה. הם רק הולכים וגדלים".
של מי האינטרס להשאיר את המצב כמו שהוא?
"אני חושב שהאינטרס להשאיר את המצב כמו שהוא לא קיים אצל אף אחד".
איציק קרומביצילום: ריקי רייכמןאז איך אתה מסביר את זה?
"יש מאבקי כוח ויש מאבקים אידאולוגיים עמוקים, זה לא רק עניין של שליטה וכסף ותקציבים, אלא באמת שאלה מהותית בתוך החברה החרדית, אצל הרבנים ואצל המנהיגים. החינוך מכונה אצלנו 'פך השמן הטהור'. בו אנחנו לא נוגעים. והניסיון לאורך מאות שנות היסטוריה, לא רק בישראל המודרנית, אלא מאז ימי החת"ם סופר – אז נכנס ללקסיקון המושג 'חרדי' – מגלה שמתי שניסו להכניס מקצועות חולין, זה נכשל. ראינו לאן זה הידרדר. לכן חלקים בחברה החרדית אומרים לעצמם: אל תתערבו לנו, נסתדר לבד. אבל פה האחריות שלנו, כחרדים, בתוך הרצון להסתדר לבד. אז איך אנחנו עושים את זה? בוא נראה איך אנחנו, כחרדים, בתוך המסגרת שלנו, מתנהלים בלי לשבור את החומות, בלי לצאת מהשכונות, ובלי לפרק את כל המערכת".
קדם מסכם תחושות שמאפיינות חלקים רבים במגזר החרדי: "קודם כול", הוא אומר, "אני לא חושב שלפיד וליברמן דואגים לחרדים, הם דואגים לעצמם. שנית, צעד כזה חייב להיעשות בהסכמה. אי אפשר לכפות אותו על החרדים".
