כל השנה אנחנו קוראים את אותם טקסטים מוכרים ושרים את אותם שירים אהובים, אבל האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו קוראים ועל מה אנחנו שרים? מיזם 929 מפרש לנו את החלקים המעניינים בהגדה של פסח שרובנו אף פעם לא הבין, וזאת לצד תמונות מיוחדות תוצרת בינה מלאכותית שהכין אמיתי כהן, מנהל דף הפייסבוק "תנ"ך בשילוב AI".
1. הא לחמא עניא
ההגדה נפתחת בקטע בארמית, השפה הבינלאומית בימי הבית השני, והשפה שכל היהודים בארץ ישראל וגם מחוצה לה הבינו. לפי תוכן הפסקה נראה שהיא חוברה מחוץ לארץ ישראל, כנראה בבבל, שם הייתה תפוצה יהודית מרכזית (שם חובר התלמוד הבבלי, למשל):
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.
עברית וארמית הן שפות דומות, אז חלק מהמילים אתם בוודאי מזהים, והנה התרגום המלא לעברית: זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל מי שרעב יבוא ויאכל, כל מי שצריך יבוא ויעשה איתנו את הפסח. השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל! השנה עבדים, לשנה הבאה בני חורין!
למה קוראים למצה לחם עוני? אנחנו רגילים לחשוב על המצה כסמל לחירות, משום שהיא המזון שלקחו בני ישראל איתם כשיצאו ממצרים בחיפזון ובצקם לא הספיק להחמיץ (כלומר לתפוח). אבל המצה בפתיחת ההגדה מסמלת דווקא את המזון הפשוט, המזון של העניים, שאותו אכלו אבותינו לאורך שנות העבדות במצרים.
גם הסיום של הקטע מתאר את מציאות החיים העכשווית כמציאות של עבדות (וגם מרחק מארץ ישראל), ומביע תקווה שעד השנה הבאה הכול יתהפך לטובה ונהיה עם חופשי בארצנו.
מה שיפה ומיוחד בקטע, הוא שבתוך שני משפטי הקושי, יש משפט שלישי שהוא הזמנה פתוחה לכל מי שרעב או בודד או יש לו צורך אחר – להצטרף לסדר שלנו. זו הזמנה שמספרת שגם אם סיפור המסגרת שלנו קשה ויש מי שנוטל מאיתנו את החירות שלנו, שמגביל אותנו, ששולט על הזמן והחיים שלנו – אנחנו יכולים לייצר לעצמנו מרחב של חירות. בבית שלנו ובסדר שלנו אנחנו חופשיים להיות אנשים מעניקים. אנחנו יכולים להתעלות ולראות את האחר, לפנות לו מקום ולפתוח את הדלת והלב אליו.
2. אז מה נשתנה?
מספרים על זוכה פרס נובל, הפיזיקאי איזידור רבי, שנהג לספר כי כאשר היה חוזר מבית הספר אימו לא הייתה שואלת אותו "מה למדת היום?" אלא "איזו שאלה טובה שאלת היום?"
הרעיון ששאלות טובות חשובות יותר מתשובות טובות הוא הרעיון שמאחורי "מה נשתנה".
מַה נִּשְׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת –
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה – כֻּלּוֹ מַצָּה?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת – הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת – הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין – הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין?
מה נשתנה היא סדרה של שאלות בסגנון "מצא את ההבדלים" בין ליל הסדר לערב שגרתי. בערב שגרתי (לפחות בשגרה של מי שחיבר את השאלות הללו) אוכלים חמץ, אוכלים ירקות מכל מיני סוגים ולא טובלים אותם לפני האכילה (חוץ ממי שאוהב ירקות במטבל כלשהו, אנחנו לא שופטים), ויושבים זקופים (יחסית) ליד השולחן.
בליל הסדר יש תפריט מיוחד ומעשים משונים – כמו לטבול כרפס במי מלח ולאכול דברים מרים. בליל הסדר "מסובין", שזה סוג של חצי שכיבה זרוקה, תנוחה שבדרך כלל מתאימה על הספה מול הטלוויזיה. השאלה היא למה? למה בליל הסדר עושים דברים משונים? והתשובה? כדי שהילדים ישאלו!
ההגדה לא נותנת את התשובה ולא מסבירה את סיבת ההבדלים בפרטים. כי מה שחשוב הוא להמשיך ולשאול במהלך הערב ולחפש מה המשמעות של הלילה המיוחד הזה. ולמה זה מעניין אותנו בכלל שפעם יצאנו ממצרים. כדי לשאול צריך להסתקרן.
3. הסיפור שמאחורי צומת מסובים
מכירים את צומת מסובים? איזה מין שם זה לצומת, או למחלף? ואיך הוא קשור לחג הפסח?
ההגדה מספרת לנו על ליל סדר מיוחד שהתקיים בבני ברק בימים שבהם הרומאים שלטו בארץ ישראל לאחר שכבר חרב בית המקדש. בסדר הזה ישבו יחד חמישה מגדולי חכמי ישראל. המארח של הסדר היה רבי עקיבא. הסדר של החכמים היה ארוך מאוד, כמעט בלתי נגמר:
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.
על מה דיברו חכמים כל הלילה? האם סיפרו על עשר המכות ועל קריעת ים סוף? אולי על קושי הלב של פרעה ועל הנחישות של משה? ייתכן. ויש עוד אפשרות – יציאת מצרים היא לא רק סיפור מהעבר המשותף של עם ישראל, אלא גם "קוד פנימי" בתרבות היהודית שמשמעו היכולת להיגאל, היכולת לצאת מעבדות לחירות. הימים שבהם מתרחש הסיפור היו ימים קשים של שעבוד תחת השלטון הרומאי ובסתר נעשו הכנות למרד בהנהגת בר כוכבא, במטרה להביא לחירות. יש פרשנים שסבורים שרבי עקיבא לא שוחח עם חבריו על העבר אלא על תקוות הגאולה של תקופתו, וניסה לשכנע אותם לתמוך במרד.
מרד בר כוכבא נכשל. מחיר המאבק "לחירות ירושלים" (סיסמת המרד, שגם הוטבעה על מטבעות התקופה) היה כבד מאוד. מי שקורא היום את ההגדה נשאר עם השאלה לא רק על מה דיברו החכמים, אלא גם איך ומתי נכון ללמוד מהעבר על ההווה.
ועל מפת הדרכים של מדינת ישראל נמצא סמוך לבני ברק – "צומת מסובים", לזכר החכמים שהיו מסובין בליל הסדר בקרבת המקום. המילה "מסובין" בארמית הפכה ל"מסובים" בעברית, והצומת הפך למחלף.
4. כנגד ארבעה בנים או יותר
המטרה המרכזית של ליל הסדר היא להעביר הלאה את סיפור יציאת מצרים. כמו שנאמר: "והגדת לבנך". ההגדה מציעה לנו לעשות "פרסונליזציה" לאופן שבו אנחנו מספרים את הסיפור. כי כמו שכל הורה יודע – כל ילד הוא משהו אחר.
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי – וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל – אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
למה ארבעה בנים? בארבעה מקומות בתורה מופיעה ההנחיה להורים לספר את סיפור יציאת מצרים, אבל בכל פעם שאלת הילדים או תשובת ההורים נשמעת אחרת. למה? חכמים מציעים שמדובר בטיפוסים שונים של ילדים, והם מנחים את ההורים להתאים את תשובתם לכל ילד. אפילו אם הוא שואל שאלות מרגיזות, אפילו אם הוא לא מצליח לנסח כמו שצריך את השאלה שלו, ואפילו אם הוא בכלל לא יודע לשאול.
5. והיא שעמדה – מי בעצם?
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ! שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
הפיוט המשולב בהגדה מתאר את ההיסטוריה שלנו כהתמודדות חוזרת ונשנית עם מי שקם עלינו לכלותינו. ויש מישהי ש"עמדה לאבותינו ולנו". מי היא? ומה הכוונה עמדה? הפסקה הקודמת בהגדה עסקה בברית בין הבתרים ובהבטחה של הקדוש ברוך הוא לאברהם להוציא את בני ישראל ממצרים, מעבדות לחירות.
כנראה ההבטחה או הברית הן "היא שעמדה". עמידה יכולה להתפרש במשמעות של קיום: ההבטחה לא מפסיקה להתקיים, ואכן הקב"ה מצילנו בכל דור ודור. אבל עמידה יכולה להיות גם מתן כוח להחזיק מעמד. ההבטחה והתקווה שתתקיים עזרו לעם ישראל גם במצבים קשים מאוד.
כדאי לשים לב שהפועל עמד נמצא בפיוט פעמיים, ויוצר הקבלה בין ההבטחה או הברית שעומדת לנו ובין האויבים שעומדים עלינו לכלותנו.
6. דיינו. האומנם?
הפיוט "דיינו" עובר שלב אחר שלב בתהליך יציאת מצרים ועד הכניסה לארץ, ואפילו עד בניין בית המקדש, ובכל שלב מכריז הפיוט "דיינו!" – כלומר, היה אפשר להסתפק בזה. האומנם?
קחו לדוגמה: אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּינוּ.
או: אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּינוּ.
האם באמת היינו מסתפקים בקריעת הים בלי לעבור בתוכו ולהיחלץ מהמצרים?
האם יש משמעות למעמד הר סיני בלי נתינת התורה? באמת "דיינו"?
אפשר לראות בפיוט הזה דרך להגיד תודה על כל פרט ופרט. כמו לפרגן לכל מנה בארוחה, ולא רק לומר בסוף שהאוכל היה נפלא. אפשר לראות בו את ההכרה בחשיבות של הדרך ובתודה על הדרך עצמה.
"כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת". (הדרך לאיתקה, קונסטנטינוס קוואפיס)
7. פסח מצה ומרור
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר.
הרבה מילים, דרשות ופיוטים נאמרים בליל הסדר במהלך קריאת ההגדה. רבן גמליאל קובע שיש שלוש מילים שהן חשובות ביותר, שהן שלוש הרגליים שמחזיקות את כל שולחן הסדר: פסח, מצה ומרור.
רבן גמליאל המדובר הוא ככל הנראה רבן גמליאל שפעל ביבנה בימים שאחרי חורבן בית המקדש השני (נכדו של רבן גמליאל הזקן). לאחר שהמקדש חרב, לא הקריבו את קורבן הפסח והיה צריך לעצב מחדש את החג. איך חוגגים אותו בבית ולא בירושלים? רבן גמליאל קובע שכל אחד צריך להיות שותף בכך שיאמר את המרכיבים החשובים:
פסח – שמו של הקורבן שמזכיר את ההצלה והיציאה ממצרים. לקראת יציאת מצרים בליל מכת בכורות שחטו בני ישראל שה, ועם דמו סימנו את פתח הבית. בלילה זה, עבר ה"משחית" בארץ מצרים והכה את הבכורות. הבנים המסומנים כבתי בני ישראל ניצלו. המילה "פסח" מתארת את הדילוג (כמו לפסוח על שתי הסעיפים) על בתי בני ישראל, ויש לה בעברית גם משמעות של הצלה.
מצה ומרור – לדורות נקבע כי את קורבן הפסח יש לאכול עם מצה ומרור – וגם כשחוגגים את הגאולה, לתת מקום ולזכור את הקושי והסבל שעברנו. רבן גמליאל אומר שהזיכרון הזה נמצא בלב הערב. וכדי לזכור צריך גם לומר:
פסח – מצה – מרור.
8. חד גדיא
אחרי שהסדר נגמר, תמצאו בהגדה כמה שירים שהם סוג של "אפטר פרטי". אחד מהם הוא "חד גדיא" – שיר בארמית שמספר על תאונת שרשרת שמתחילה בגדי שאבא קנה במחיר של שני זוזים, ומתאר את שרשרת המזון של טורפים ונטרפים ומוכים ונשרפים ומכבים… בראש הפירמידה, מעל למלאך המוות, עומד הקב"ה בכבודו ובעצמו. הארמית, המנגינה ההומוריסטית וגם הקולות של החיות (למי שנוהג להוסיף בשירה) יוצרים חוויה כיפית ומעוררת. מה השיר הזה עושה בהגדה של פסח? ובכלל, מה המסר שלו? יש אומרים שהשיר הוא משל לעם ישראל, שנמשלו לגדי שהאל דואג לו. כל גדי צריך רועה טוב כדי להיות מוגן ולא ללכת לאיבוד. עם ישראל, עם כל האויבים שעומדים עליו לכלותו, צריך רועה טוב במיוחד. השיר ממחיש את הצורך, ואת הביטחון שאלוהים שולט בכול – אפילו במלאך המוות.
יש אומרים שחד גדיא מזכיר את קורבן הפסח. כזכור, עוד במצרים נצטוו בני ישראל ערב היציאה לקחת "שה לבית אבות", ממש כמו האבא שקנה גדי בתרי זוזי. כך לאורך כל ימי המקדש. והיום אין קורבן פסח – אבל יש שיר שמזכיר אותו.
מיזם 929 מקיים שיח עכשווי ומכיל סביב נכסי התנ"ך והתרבות המשותפים לחברה הישראלית. במסגרתו קוראים בכל יום פרק בתנ"ך, ובמהלך שלוש שנים וחצי נפגשים עם כל 929 פרקיו. המפגש מתרחש במסגרות פיזיות, בקבוצות לימוד בכל רחבי הארץ, במסגרות וירטואליות, בשיעורים יומיים, בפודקאסטים, פרשנויות ועוד. בחג הפסח הזה, 929 הופכים את ליל הסדר לחוויה בלתי נשכחת עם מתחם חוויות פסח שיוסיפו הנאה ועניין לכל המשפחה – מקישוטים לשולחן החג ועד משחקים סביב השולחן. לפעילויות פסח לכל המשפחה לחצו כאן.
