73G 114T 263G 310.1C 497T 750G 1189C 1438G 1811G 2706G 3480G 4769G 7028T 8860G 9055A 9698C 10398G 10550G 10978G 11299C 11467G 11470G 11719A 11914A 12308G 12372A 12954C 14167T 14766T 14798C 15326G 15924G 16224C 16234T 16311C 16519C.
אל דאגה, זו לא טעות הדפסה וגם לא ג'יבריש. רוב הישראלים לא מזהים את הצירוף הזה, למרות שאם אתם יהודים ממוצא אשכנזי, אתם נושאים אותו בגופכם. ולא רק אותו אלא אלפי רצפים אופייניים לעדה שלכם. בדיוק על זה עובד הרב זאב ליטקה כבר שלוש שנים: למצוא בעזרת בדיקות די-אן-איי צירופים גנטיים שמאפיינים יהודים, כדי להוכיח את יהדותם של אלה שאין בידיהם את המסמכים הדרושים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
השיטה פשוטה: כל אדם נושא רצפים גנטיים שעוברים מדור לדור רק דרך הנשים, כלומר מסבתא לאמא, לבת וכן הלאה. בשפה המקצועית זה נקרא די־אן־איי מיטוכונדרי. מחקרים גנטיים מצאו שלקבוצות אתניות מאזורים גיאוגרפיים שונים, יש סוגי די־אן־איי מיטוכונדריים אופייניים, אשר ניתנים היום לזיהוי בקלות, בעיקר בחברות שבהן הנישואים נערכו לרוב בין בני אותה הקהילה – כמו בחברה היהודית.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אצל יהודים אשכנזים, יש ארבע קבוצות גדולות של מוטציות, שמכילות קרוב ל-40 אחוז מהעדה. כלומר, אם יש עשרה מיליון יהודים אשכנזים בעולם, לארבעה מיליון מהם יש מוטציה שניתן לזהות בדי־אן־איי. בעצם, אפשר לשייך את כל האנשים האלה לארבע אמהות קדומות בלבד. על ידי בדיקה פשוטה של מטוש בלחי הפנימית, מחפש ליטקה את הרצפים שמאפיינים יהודים. "אני אומר למעבדה אילו מקטעי ריצוף אני צריך, הם שולחים לי את התשובה, ואני בודק מול מאגרי המידע לאן הרצף הזה משתייך". כדי להבין את המורכבות של הפענוח, מספר ליטקה שהוא עצמו הונגרי וגרמני. "וסתם בשביל הסקרנות", הוא מגלה, "בדקתי לאשתי ולי את הרצף. הממצאים הראו שאני יכול להוכיח יהדות והיא לא".
מה זאת אומרת, אשתך החרדית לא יהודייה?
"זה לא מה שאמרתי. מה שאנחנו מוכיחים זה רצף גנטי יהודי דרך האמא. יכול להיות שהיא צאצאית לגיור מלפני אלפיים שנה, כי הרצף שיש לה קיים אצל גויים. לא לכל היהודים יש רצפים שמזוהים כיהודיים, שהרי העם היהודי ידע הרבה אנשים שיצאו ממנו או הצטרפו אליו. וזו בדיוק הנקודה של הבדיקה שלנו - שאפשר רק להוכיח שאתה כן יהודי, אבל אין דרך להוכיח שאתה לא יהודי. הגיע אליי אבא של דיין בבית דין רבני, והגנום שלו היה במאגר הלא־יהודי. יכול להיות שהוא צאצא של מישהו שהתגייר. אבל זה לא משמעותי עבורו, כי אי־אפשר לבטל יהדותו של אדם שמוכר כיהודי".
הרב ליטקה בן 47, נשוי ואב לשמונה, חי בירושלים, משתייך לזרם החרדי־ליטאי והוסמך לרבנות. בתחילת דרכו סייע לפסולי חיתון, בעיקר אלו ה"חשודים" בממזרות. פגישה שנערכה ב־2016 והפכה למכוננת עבורו, הביאה אותו להתמקצע בחיבור שבין ההלכה למדע. "הראשון שעסק בגנטיקה והלכה היה הרב ישראל ברנבאום, מבית הדין הרבני הראשי במוסקבה. כבר שנים הוא עוסק בתחום של בירורי יהדות, כי זה הנושא החם בקהילה בברית־המועצות לשעבר, היות שיהודים רבים שם נעדרי מסמכים שמעידים על זהותם. מכיוון שעסקתי בפסולי חיתון, התחלנו לדבר על הדי־אן־איי היהודי ומאוד נשאבתי לזה".
בקיץ של אותה שנה התכנסה ישיבה משותפת של רבנים וגנטיקאים שעוסקים בזיהוי אוכלוסיות. שם נוסדה עבודה משותפת בין הצדדים, במטרה לבדוק האם יש היתכנות הלכתית לחלק הזה במדע. יעברו עוד שנתיים עד שליטקה וברנבאום יקימו את מכון "סימנים", שעוזר לספק־יהודים להוכיח (או לא) את יהדותם.
הרב ליטקה: "אפשר להוכיח שאתה יהודי, אבל אין דרך להוכיח שאתה לא יהודי. בזמן שאפילו הרבנות מקבלת בדיקות גנטיות, במשרד הפנים המיושן מעדיפים לפגוע בעולים מבריתֿ–המועצות לשעבר ומסתמכים רק על מסמכים"
“יש בעולם”, אומר ליטקה, “חברות ענק שיושבות על מאגרים גנטיים של מיליוני אנשים. החברות האלה עוסקות באיתור בני משפחה ובזיהוי המוצא של האדם, הן לא מחפשות את הקטע היהודי אלא את הקטע המסחרי. הן סוקרות את הרצף הגנטי ומחפשות התאמות של מקטעי ריצוף. ככל שיש מקטעי ריצוף זהים בין שני בני אדם, למשל, ההנחה היא שהם קרובי משפחה. על אותו משקל אפשר לזהות אוכלוסיות.
“אדם סיני, למשל, שישלח דגימת די־אן־איי לחברות האלה, לא יהיו לו כמעט מקטעי ריצוף כמו לאדם אירופאי. לכן יכולים לזהות כל בן אדם ולהגיד לו, ‘אתה 90 אחוזים אינדיאני ועשרה אחוזים אירופאי’. אנחנו לא עוסקים בתחום הזה. אנחנו גם לא עושים השוואה בין אנשים, כמו בבדיקת אבהות למשל, כי זה נגד החוק ודורש אישורים משפטיים מורכבים. מה שאני כן עושה, זה לקחת די־אן־איי מאדם אחד, להשוות אותו לקבוצות אוכלוסיות - וזה חוקי לגמרי - ועל סמך זה לקבוע בצורה מדעית שאותו אדם יהודי”.
מאז, ליטקה ובירנבאום גם הספיקו לכתוב יחד את הספר "בירורי יהדות לאור מחקרים גנטיים", הם מרצים מול דיינים בארץ ובעולם, וכמובן מספקים שירותי מעבדה ופענוח למעוניינים. הרבנות הראשית, למי ששואל, לא רק שלא מתנגדת - אלא דווקא תומכת. "הסברנו לדיינים שזה יכול לעזור להרבה אנשים, שעד עכשיו אי־אפשר היה לעזור להם. עד היום טיפלנו במאות אנשים, וככל שזה נודע, מגיעים יותר. חוץ מבית הדין במוסקבה, אנחנו היחידים בעולם שעושים את זה".
קהל היעד הגדול ביותר של ליטקה מורכב מטבע הדברים מיוצאי ברית־המועצות לשעבר, אבל לא רק. בכל אופן, ההתמחות שלהם ממילא מתמקדת ביהודי אשכנז. "כי עליהם יש יותר מחקרים גנטיים", הוא מסביר. "מלכתחילה היהודים האירופאים נחקרו יותר מהיהודים בצפון אפריקה. באירופה גם ההתבוללות הייתה רבה יותר. יחסית ליהודים הספרדים, האשכנזים הם מיקס - גרמנים, אוקראינים ודומיהם. לא צריך בשביל זה מחקרים, מי שקורא היסטוריה בסיסית יודע שיהדות גרמניה התחילה באיטליה, ולאט־לאט נדחקה מזרחה בגלל הרדיפות. ואלה שחיו לפני המלחמה בקהילות בצרפת ובגרמניה, חזרו למזרח. כולם מיקס אחד גדול".
מה באשר לסיוע לאוכלוסיות אחרות שסובלות מהעלאת ספקות באשר ליהדותן, כמו הקהילה שחיה באתיופיה שלא כולה מורשית לעלות לישראל, או בני המנשה שבהודו שסבלו מאפליה?
"השיטה שלנו עוסקת בגנטיקה השוואתית. כדי לזהות יהדות של אתיופי שכרגע מוטלת בספק, אני צריך להשוות את הרצפים לאתיופי שהוא יהודי מוחלט מבחינה גנטית. בוודאי לא ליהודי אשכנזי. אלא שהיחיד שהכיר בהם כיהודים היה הרב עובדיה יוסף ז"ל. הרבנות הראשית לדורותיה קבעה שיוצאי אתיופיה חייבים לעבור גיור לחומרה, והרבה באמת עברו גיור והוכרו כיהודים, אבל לא בגלל הגנטיקה. כך שאין למה להשוות.
"השאיפה שלנו היא להגדיל את מאגרי הנתונים, כדי להגיע לתוצאות יותר טובות גם בקרב הקהילות הספרדיות. כשאני מדמיין שבספרד ובפורטוגל מסתובבים היום עשרות אלפי יהודים לפי ההלכה, ורק צריך לאתר אותם, זה מאוד מרגש אותי. יש חוקרת פורטוגזית שאנחנו בקשר איתה, היא עצמה חיה בכפרי האנוסים בצפון פורטוגל, והיא חוקרת את הנושא בימים אלה".
כשהולכים כל כך רחוק, אולי גם הפלסטינים עוד יתגלו כיהודים?
"אין היתכנות כזו. קודם כל, כי אנחנו הולכים לפי האמא והם לפי האבא, ואני לא בודק את הגנטיקה של אברהם או תרח. שנית, לפני 500 שנה לא הייתה אינטראקציה בין האוכלוסייה היהודית לערבית. לעומת זאת, אינטראקציה בין אוכלוסייה יהודית לאירופית – כן הייתה. יש צוענים בפולין שלפי המחקרים חלקם צאצאי יהודים".
היה מקרה של אנטישמי שגילה לתדהמתו שהוא יהודי?
“הגיע אליי עורך דין שמתגורר בשוויץ, כל חייו גדל כפרוטסטנטי, עבד באיחוד האירופי ויום אחד שמע שהוא צאצא לסבתא קדומה יהודייה. עשינו לו את הבדיקות וזה יצא נכון. אחיו היה פעיל אנטי ישראלי באירופה, וכשהוא גילה שהוא יהודי הוא התהפך ב־180 מעלות. הם הגיעו לארכיון שבדי ומצאו שסבתא־רבתא־רבתא שלהם התנצרה ב־1817, כלומר לפני 200 שנה. אז לפי ההלכה הם יהודים והנה, גם הגנטיקה מוכיחה את זה. מאז אותו עו”ד הוא ישראלי יותר מכולנו - הוא חי את החדשות בארץ, קורא המון על מה שקורה בישראל, יש לו חברים כאן. הוא יהודי ומרגיש ישראלי”.
ליטקה מדבר על עו”ד בוקרהרט ארלאך, שחי בעיירה קטנה ליד לוזאן, ומי שייכנס לביתו יכול בקלות להתבלבל ולחשוב שהגיע למעונם של ישראלים, בוודאי יהודים. בסלון הבית יש ויטרינה ענקית המאכלסת זה לצד זה דגם של סוסיתא, מנורת קנים ולצידה חנוכיה עם נרות, כיפות, דגל ישראל, וכלי מסורתי לדבש שמיועד לארוחת ראש השנה. בספריה יש תעודה המעידה על נטיעת מאה עצים על שם המשפחה ביער קק”ל, ובמקום אחר בבית תלויה חמסה.
55 שנים גדל ארלאך כנוצרי פרוטסטנטי, עם חיבה בלתי מוסברת לישראל. החל מ־2011 הוא מבקר תדיר בארץ, עשה לעצמו חברים ישראלים והתאהב בתל אביב. שיחת טלפון עם גיסו לפני שש שנים, שינתה את חייו. “נולדתי בשוויץ ומעולם לא היה אצלנו בבית דיון על יהדות”, הוא מספר, “ואז גיסי מצא שהיתה לנו סבתא יהודיה הרבה דורות אחורה. אף אחד במשפחה לא ממש ידע פרטים, וגם במסמכים היו מעט מאוד עקבות”. בעקבות המלצה של חבר הגיע לרב ליטקה ששלח אותו לבדיקה גנטית. התוצאה היתה שארלאך “יהודי בהסתברות של 82 אחוז”, הוא אומר בגאווה. “כשגיליתי על כך, דיברתי עם אמי, שהרי הגנטיקה הגיעה ממנה, אבל היא חולת אלצהיימר, וכבר אז היתה במצב לא כל כך טוב. אבי בהתחלה אמר: ‘מה יש לך לחטט בעבר?’, אבל עכשיו הוא שמח עם הגילוי, ואפילו הביא לי במתנה ספר על יהדות”.
לארלאך אח נוסף שכאמור, לא נימנה בעבר על חובבי ישראל, בלשון המעטה. “אחי תמיד היה צוחק על יהודים, מספר בדיחות על יהודים. זה קורה לכולם באירופה. אם מישהו מדבר על כסף, אומרים לו ‘אתה יהודי’, או: ‘אתה מתנהג כמו יהודי’. הוא לא היה אנטישמי, אבל כן נגד מה שהישראלים עושים לפלסטינים בשטחים. כולם פה ככה, כי זה מה שאנחנו שומעים פה בחדשות. הגילוי שהוא יהודי שינה אותו מאוד. לא מזמן ראיתי בפייסבוק שלו מישהו שאמר הערה אנטישמית, ואחי העיר לו שלא ידבר ככה. זה היה משמח”.
לדברי ארלאך, גם במשפחה המורחבת התגובות היו דיי חיוביות. “זה היתה הפתעה לכולם. בן דודי הוא כומר בכנסיה הפרוטסטנטית, והיה מאוד משועשע מהסיפור. גם שאר בני דודי היו משועשעים ולקחו את זה כאנקדוטה משפחתית. ליום הולדתי ילדיי קנו לי מנורת קנים שמצאו בשוק הפשפשים וספר על יהדות”.
איך זה קרה שעד היום לא ידעתם על כך?
“היו הרבה דברים במשפחה שהוסתרו מאיתנו. סבתא־רבתא שלנו שהיתה שבדית התאהבה בקצין בכיר בתחילת המאה הקודמת. היהודים היו מקובלים בשבדיה ויכלו להיות בבתי כנסת, אבל כדי להתחתן איתו, היא היתה צריכה להפוך לנוצריה. ומאז אנחנו נוצרים. כשחיפשתי חומרים ומסמכים מצאתי בארכיון שוודי כתבה מ־1938 שדיברה על משפחות יהודיות, עם שמות משפחה - והופיע בה השם שלנו. אני חושד שזה הכניס את סבא וסבתא שלי ללחץ, כי הם פחדו מפלישה גרמנית. לכן ברור למה הם לא רצו לדבר על זה, בוודאי לא העבירו לילדים את המידע על יהדותם. לפני יומיים שלחה לי בת דודתי תמונה ישנה של סבתא רבתא שלי מהכפר בשבדיה ובצד יש מנורה שאף אחד עד היום לא שם לב אליה. כשהיא פינתה את הבית של אימה, אמרתי לה: ‘אם את מוצאת חפצים או תמונות, אל תזרקי כלום’. ואז היא מצאה את התמונה”.
בוואטספ של ארלאך מופיע בעברית השם איתן, תרגום שמו הפרטי משוויצרית. במכונית יש לו דיסקים של אילן ואילנית והראפר מתיסיהו. הוא צם ביום כיפור, יודע מילים בודדות בעברית, אבל מתכוון ללמוד ברצינות כשיפרוש מעבודתו. “זאב שינה את חיי”, הוא אומר. “בשבילי זו דרך ארוכה מסע רוחני שאני יוצא אליו. אני מרגיש שהגעתי הביתה”.
למרות הפיתוי הכלכלי, לא כל אחד מתקבל לבדיקה במכון "סימנים". "כשאני מקבל פנייה", אומר ליטקה, "אני מסביר לפונה מה הסיכוי ומה המגבלות. למי שאומר לי שהוא יהודי דרך הסבא, אני עונה שלא נוכל לעזור, כי אני פועל רק דרך הגנטיקה האימהית. אני מיד אומר שזה לא סימן ליהדות. אפשר לבדוק בכיף, אבל הסיכוי נמוך ואותו אדם צריך לעשות חושבים אם הוא רוצה לבזבז אלף שקלים או לא".
מי הלקוחות הקלאסיים שלך? אלו שתוכל לעזור להם בוודאות?
"אדם שיודע שהוא יהודי, בעיקר ממוצא אשכנזי, אבל אין לו מסמכים או הוכחה; או כאלה שכבר אזרחים ישראלים, אבל רוצים לוודא את יהדותם. תמיד מסתכלים על זה כאילו הכל אינטרסים - ‘מה הוא רוצה, סל קליטה? חתונה יהודית?’ אבל זה ממש לא ככה. לדוגמה, הגיע אליי בחור שהוריו התגרשו, ובמהלך המאבק בין ההורים אביו זרק לו, 'אתה יהודי'. והוא לא רצה כלום, הוא לא גר בישראל. הוא רק רצה לדעת אם זה נכון. הגיע אליי מישהו נוסף, בחור ממוצא רוסי שגר באזור נידח באינדונזיה, לא מחפש לעלות לישראל, אבל חשוב לו להיות מוכר כיהודי בקהילה שבה הוא חי".
אינדונזיה זו המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, דווקא שם חשוב לו להיות יהודי?
"מתברר שכן, כי באזור שלו יש קהילה קטנה של חב"ד, והוא רוצה לבוא לאירועים בחגים כחבר רשמי בקהילה ולא כאורח זר. הרב המקומי שם פנה אליי שאעזור לו, ובמשך שנה עשינו לו בדיקות גנטיות בכמה חברות. היו לו אפס מסמכים, אבל הוא היה בטוח בעצמו וצדק.
"במקרה אחר הגיע אליי מישהו מניו־ג'רזי, נוצרי שהתחתן עם יהודייה. הבת שלהם התחילה להתקרב לחב"ד, ולו אישית היה חשוב להיקבר לצד אשתו, מה שאסור על פי ההלכה אם הוא נוצרי. התברר שהוא יהודי".
מה לגבי דרום אמריקה?
"ברוב המקרים שבדקנו, אנשים משם שחיפשו שרידי יהדות התגלו כאינדיאנים. היו לי ממש לאחרונה שני מקרים מאקוודור, אחד התגלה כאינדיאני ואצל השנייה אני לא יכול להוכיח יהדות, אבל כאמור - אני גם לא מוכיח שהיא לא. מה שבטוח שהמקור שלה ספרדי, אבל אין לי מספיק אינדיקציה לדעת אם היא צאצאית של מגורשי ספרד".
תבוא אליך מדינת ישראל ותגיד, "אדוני, אין לנו עניין להציף את העולם ביהודים. זה יכביד עלינו כלכלית וטכנית, אם רבבות יחליטו לממש את חוק השבות ולבוא הנה".
"האישיו שלי זה לא מדינת ישראל, אלא העם היהודי. בעיניי מה שחשוב שיהודי יוכר כיהודי ותהיה לו זהות".
אבל בסוף זה בא לידי ביטוי ברבנות.
"רק בארץ הפניות קשורות לרבנות, כי זה המסלול כאן, אבל לפונים מחו"ל יש שלל סיבות - מהשאיפה לחתונה יהודית, ועד סתם להיות שייכים לקהילה. הדיינים לא אוהבים להסתמך רק על תוצאות גנטיות, אבל כשהתוצאות מובהקות - זה יכול לשכנע אותם, ולרוב הרבנות תבקש גם הוכחות משלימות. צריך לזכור שזה עניין חדש עבורם, ודווקא ברבנות שנתפסת כמיושנת מקבלים בדיקות גנטיות, בעוד שבמשרד הפנים - מוסד מיושן שפוגע בעיקר בעולים מברית־המועצות לשעבר - מסתמכים רק על מסמכים. אם עלית ממערב אירופה, מספיק אישור מרב הקהילה שאת יהודייה ומשרד הפנים יכיר בך. אם עלית מרוסיה, כל התהליך נעשה דרך ארגון 'נתיב' ואין לנו אפשרות לתת חוות דעת של רב הקהילה".
כלומר, יכול להיות מצב שמישהו יכול להתחתן ברבנות כיהודי, ובמקביל במשרד הפנים הוא לא יוכר ככזה.
"בדיוק, הדי־אן־איי לא קביל במשרד הפנים. חוקית, אם פונים לרבנות לקבל אישור יהדות ובית הדין מכריע שאותו אדם יהודי, אפשר לפנות לבית המשפט שיכריח את משרד הפנים לרשום אותך כיהודי או לאשר עלייה. זה מסלול עוקף שאמור לעבוד על הנייר, אבל מה קורה בפועל - אני לא יודע".
ולא רק משרד הפנים נמנה על הגורמים שלא מקבלים את הבדיקה הגנטית של ליטקה כעובדה מוגמרת. "ליברמן טען ב־2019 שהרבנות לא מאפשרת ליהודי ברית־המועצות לשעבר לעלות לארץ, כי הם דורשים בדיקה גנטית. זה הזוי כי המציאות היא בדיוק להפך, המטרה שלנו היא לעזור לאנשים שרוצים להוכיח יהדות ואין להם מסמכים. כנראה שהוא חשב שזה יעזור לו מול קהל היעד שלו, אבל זה היה תעלול שיווקי וחבל. אם אלג'יראי יגיע לצרפת ויטען שסבתא שלו צרפתייה כדי לקבל אזרחות, לא יסתכלו עליו בלי מסמך כלשהו, אז למה היהדות צריכה להיות פתוחה לכולם? מי שיש לו מסמך - מעולה, ומי שלא - די־אן־איי זה אופציה מעולה בעיניי".
סטטיק, אלין לוי, יאנה יוסף ועוד מגוון סלבריטאים פירסמו פוסטים ברשתות על הקשיים להוכיח את יהדותם. אולי לחלקם יכולת לפתור את הבעיה, פנו אליך סלבס?
"כיוון שאני אדם דתי אין לי טלוויזיה בבית, וגם אם יגיע סלב אני לא אכיר. אני חי בעולם, ושומע פה ושם, אבל אם זה מישהו מפורסם או פליט ריאליטי אני לא אדע".
חוץ מליברמן ואנשי משרד הפנים, יש גם אנשי מקצוע שלא מתלהבים מהרעיון של ליטקה. "אני לא תומך בשיטה הזאת", אומר פרופ' איתן פרידמן, גנטיקאי בכיר ומייסד המחלקה לאונקוגנטיקה בבית החולים שיבא, שמייחס חשיבות פחותה לשאלה ההלכתית־אורתודוקסית למול רצון האדם להגדרה עצמית. "אסור להשתמש בכלים ביולוגיים, מדויקים יותר או פחות, לקבוע יהדות. מבחינתי, אם מישהו רוצה לקרוא לעצמו יהודי, אקבל אותו יותר מאשר את אנשי קהילת 'שובו בנים' או 'לב טהור'".
לעצם השיטה המקצועית, מאשר פרופ' פרידמן שאכן במיטוכונדריה יש רצפים שניתן להגדירם כיהודיים, בסבירות גבוהה. בניגוד למה שאפשר לחשוב, כשאומרים גנטיקה לא מדובר ברצפים שמעניקים תכונות נראות לעין, כמו צבע שיער או גודל האף. "הדי־אן־איי במיטוכונדריה מייצר חלבונים שתפקידם לייצר אנרגיה, הם לא אחראיים לאיי־קיו שלנו. ואכן, היו מאמרים שטענו שלכל היהודים בעולם אחראיות ארבע אמהות, אבל בניתוח מדוקדק יותר התברר ש־80 אחוז מהנשים שמוגדרות אשכנזיות, הן גיורות ממזרח אירופה ולא יהודיות מהמזרח התיכון. וחשוב מזה: אין היום, בשום מקום בעולם, תבחין שאומר, 'אני מוצא אצלך חתימה גנטית ודאית'. אין רצפים שמזוהים כיהודיים, יש כאלה שהסבירות שמקורם ביהודיות גבוהה יותר".
פרידמן מתנער מהרעיון באופן מקצועי, לא פחות משהוא מתנגד לו תרבותית. "בסביבות המאה ה־15, יהדות אשכנז כללה 800 משפחות. היום זה עשרה מיליון, ולכן ברור שיש ביניהם תווים גנטיים דומים, ורצפים גנטיים שכיחים יותר בנשים יהודיות מאשר לא־יהודיות. בעיניי, זו עדות תומכת, לא משהו שעומד לבד בזכות עצמו. ובכלל, אני חושב שצריך להפריד בין יהודים לגנטיקה שלהם. זה עלול חלילה להזכיר את התיאוריות הנאציות, וצריך להתרחק מזה כמו מאש".
ואולם, בין אלה שמעניקים משקל רב לצד ההלכתי לבין אלה שבוחנים זאת מקצועית, ישנם כאלה שפנו לרב ליטקה רק בגלל שהוא היה המענה היחיד שהציע להם פתרון. אחד מהם הוא שורד השואה יעקב וקסלר, שנמסר לזוג פולני־נוצרי על ידי הוריו בחורף 1943, מחשש שהנאצים ירצחו אותו. "הצילי את הילד הזה", ביקשה אמו, בתיה, בפני האם המאמצת. שבועות ספורים לאחר מכן, נרצחו שני הוריו של וקסלר ואחיו הבכור.
וקסלר גדל כפולני קתולי, קיבל את השם רומואלד ושקינל וזהותו האמיתית נותרה בגדר סוד כמוס. גם כאשר הפך לכומר בפולין, שורשיו לא היו ידועים לו. רק בערוב ימיהם של הוריו, חשפו בפניו את הסוד הגדול: אינך פולני ולא נוצרי, אתה יהודי ששרד את השואה.
פרופ' פרידמן, מומחה לגנטיקה: "אני לא תומך בשיטה, היא לא עומדת בזכות עצמה. אין רצפים גנטיים שמזוהים כיהודיים, יש כאלה שהסבירות שמקורם ביהודיות גבוהה יותר. צריך להתרחק מזה כמו מאש"
הבשורה הייתה עבור הכומר מעין התגלות אלוהית, הוא אימץ את שם אביו הביולוגי, יעקב, וביקש לעלות לארץ, לחיות את שנותיו האחרונות ולמות - כיהודי. "היה לי מאוד חשוב להיות יהודי בישראל, בשביל הוריי שנרצחו בשואה", אומר וקסלר השבוע. "אבל לא הייתה לי שום ראיה לסיפור שאני מספר, הרי אין לי תעודת לידה, אין לי כלום".
ואכן, מדינת ישראל לא התלהבה לנפק לו תעודת זהות מיד. במשרד הפנים הוא קיבל מעמד של תושב ארעי, "מתוך שיקול דעת הגיוני ולאור מכלול הנסיבות המיוחדות", אלא שהוא לא הוכר כיהודי, וחלומו להיקבר כיהודי עמד בסכנה.
וקסלר לא התייאש, ובמשך שנים ניסה לקבל אישור רשמי ליהדותו ללא הועיל. "הגעתי לבית הדין הרבני בירושלים, מיררתי בבכי ואמרתי שאני רוצה הלוויה של יהודי. הדיין הסתכל עליי ואמר לי, 'יש לך פנים של יהודי, אבל זו לא תעודה, זה לא מספיק', והמליץ לי ללכת לרב ליטקה".
באותם ימים ממש הקים הרב ליטקה את מכון "סימנים", ובדיקה שערך העלתה שוקסלר הוא יהודי אשכנזי ב־97.9 אחוז. "הרב ליטקה התקשר אליי מאושר, וצעק: 'יעקב! אתה יותר יהודי ממני!' נזכר וקסלר ופורץ בצחוק. ליטקה גם ליווה את וקסלר לדיונים ברבנות, כמעין עד מומחה, עד שהדיינים אישרו את יהדותו.
ימים ספורים לאחר מכן, ערכו לו ברית מילה ובר־מצווה, "באיחור של 76 שנה!" אומר וקסלר. "ברגע שהדיינים הסתכלו על התוצאות הגנטיות, הם השתכנעו. עכשיו אני יהודי - במשרד הפנים, ברבנות, וגם אחרי שאמות - בהלוויה. חזרתי לעם שלי ולמולדת שלי. חזרתי הביתה".
"הדרישות להוכחות זכאות למעמד בתוקף חוק השבות הן זהות, ואינן תלויות במדינת המוצא של המבקש. ככלל, ההגדרה ההלכתית של יהודי שונה מההגדרה של יהודי לצורך מעמד מתוקף חוק השבות, ולכן ייתכן שמישהו שמוגדר כיהודי לצורך שבות, לא יייחשב כיהודי בבית הדין הרבני ולהפך. בדיקות גנטיות אינן נדרשות לצורך הוכחת יהדות, אלא נדרשות לעיתים לצורך הוכחת קשרי משפחה נטענים שיכולים לבסס זכאות למעמד עולה (או לאזרחות). לעניין יוצאי חבר העמים, בקשות המוגשות שם נבחנות ע"י ארגון נתיב, שהוא הגורם המומחה והמוסמך שם, וגם בבקשות המוגשות בארץ אנו נעזרים בהם, כגורם המומחה ובעל הניסיון הרב בתחום".
פורסם לראשונה: 07:57, 22.10.21