כאילו לא עברנו את אחת השנים הקשות והדרמטיות שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה, כאילו אנחנו לא נמצאים במלחמה ארוכה, הדיונים והמחלוקת על תפילה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי בתל אביב עלו שוב לסדר היום הציבורי. השנה, לקראת חגי תשרי, החליטה עיריית תל אביב לא לאפשר תפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף, והעניין הגיע לפתחו של בית המשפט, בעקבות עתירת ארגון "ראש יהודי". לבסוף בית המשפט פסק לטובת העירייה.
בתור מנכ"לית ארגון נשות הכותל, חשוב לי להבהיר קודם כול את עמדתנו: כארגון המקדם חופש תפילה לכול, אנחנו תומכות באפשרות לתפילה בהפרדה במרחב הציבורי, כל עוד מתאפשרת באותה המידה תפילה משותפת, שלא בהפרדה, במקום. עם זאת, אי אפשר שלא להבין כיצד הגיעה עיריית תל אביב להחלטה הזו. הכפייה האורתודוקסית החרדית-שמרנית לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל יצרה בהלה מהיהדות, וזו הטרגדיה האמיתית של היהדות בישראל.
החשש של תושבי תל אביב מתפילה ציבורית בהפרדה מגדרית של ארגון ראש יהודי מגיעה אחרי שנים של השתקת הקול החילוני-ליברלי. לדוגמה, כאשר בית ספר חילוני ובית ספר דתי עורכים מפגש "להעמקת השיח" ולהיכרות, נערות נשלחות לירכתי האולם כדי לכבד את הצד השני. שום התגמשות לא נדרשת מהצד השמרני יותר. השימוש המעוות בהלכה בכל הקשור בנשים זרע פחד מוצדק מפני היהדות.
את השימוש בהלכה נגד נשים אנחנו, כנשים מאמינות, חוות באופן מוגבר. כשאנחנו מקימות דוכני תפילין בירושלים מעת לעת, שם אנחנו מציעות לעוברות ולשבות להיות שותפות במצווה שלאורך ההיסטוריה היהודית נחשבה, ללא ביסוס הלכתי, "גברית", אנחנו נתקלות בהתנגדות עזה לעצם הנוכחות ולעצם התעוזה שלנו להעמיד דוכן כזה במרחב הציבורי.
הדבר כמובן נכון במיוחד מדי חודש בכותל המערבי. על אף שהתפילה שלנו היא תפילת נשים בעזרת הנשים בכותל המערבי, בנוסח זהה לזה האורתודוקסי, אנחנו חוות בכל חודש אפליה, אלימות, הדרה והשתקה, ובעיקר ניסיון לפגוע בתפילתנו בכל האמצעים, על ידי גורמים קיצוניים.
3 צפייה בגלריה
יו"ר ארגון ראש יהודי, ישראל זעירא, בדיון בעתירה נגד עיריית תל אביב בבית המשפט העליון
(צילום: עמית שאבי)
אחת המחאות נגד נשות הכותל, ב-2021: נערים חרדים קרעו סידורים
(צילום: נשות הכותל)
הקרן למורשת הכותל ורב הכותל והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ, עושים כל שביכולתם כדי שאנחנו נתייאש, נחדל מתפילותינו, ניעלם. 36 שנות התמדה והגעה מדי חודש בחודשו לכותל לתפילת ראש חודש, והחלטת בית המשפט כי תפילת נשות הכותל היא חלק ממנהג המקום, לא מספיקות לאלו המבקשים להפריע ולפגוע בנו, כדי שלא נקבל את הזכות הבסיסית שהם מבקשים לעצמם – את המקום והמרחב להתפלל במקום כדרכנו, בלי להפריע לאף אחד להתפלל את תפילתו.
והאמת היא שאי-אפשר שלא להצטער ולתמוה על הצביעות של אלו המבקשים, בשם חופש התפילה, להתפלל בהפרדה במרחב הציבורי בתל אביב. בצער אני שואלת: מדוע במקרה הטוב לא נשמע קולכם בעד זכות התפילה של נשות הכותל להתפלל כדרכן בכותל המערבי, ובמקרה הפחות טוב אתם מצטרפים לגורמים שונים שעושים כל מה שאפשר כדי להפריע את תפילתנו, במרחב הציבורי בישראל? האם זכות התפילה שמורה רק לאנשים מסוג מסוים?
יוכי רפפורטצילום: סיוון פרג'כבר שנה שלמה שאנחנו שומעים את המילה "אחדות" מכל פינה. "ביחד ננצח". אסור להפגין נגד מדיניות הממשלה כי זה פוגע באחדות. אסור לגייס חרדים לצבא כי זה פוגע באחדות.
וכאן, מוכיחים הציניקנים שוב את כוונת המשורר האמיתית: הכול מותר, אבל תלוי במי מדובר ואיזו כיפה הוא חובש על ראשו. זכות תפילה במרחב הציבורי – ובכלל – רק למי שהם בדיוק כמונו. זה מקומם ומצער.
- יוכי רפפורט היא מנכ"לית נשות הכותל
