11 צפייה בגלריה
באבי יאר: היהודים בברית המועצות החלו לדרוש מהשלטונות הנצחה, והגיעו למקום בחיפוש אחר קבר האחים
(צילום: יוסף שניידר )
ב-30-29 לספטמבר שנת 1941 – ערב יום הכיפורים – חוסלה מרבית יהדות קייב, כ-33 אלף איש ואישה, בגיא ההריגה באבי יאר. 80 שנים בדיוק חלפו, אך רק בעשורים האחרונים, ובפרט בשנים האחרונות, החלה מלאכת הנצחה משמעותית במקום. לאחר הסכם שנחתם לאחרונה עם מרכז ההנצחה המוקם בבאבי יאר, מפרסם כעת הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבספרייה הלאומית, תצלומים נדירים, מהימים הראשונים שלאחר הטבח וכאלו המספרים את סיפור המאבק להנצחתו, בתקופה הסובייטית.
באבי יאר הוא גיא מבותר שהיה בעבר בפאתי העיר קייב, וכיום, עם התרחבות העיר, נמצא בעיבורה. חיסול יהדות קייב היום לפני 80 שנה היה רק תחילתו של מסע טבח שבסיומו ספגה האדמה את דמם של 150-100 אלף איש. למעשה נחשב באבי יאר לאחד מאתרי הרצח הגדולים בשטחים שכבשה גרמניה בברית המועצות, בעקבות מבצע ברברוסה, בהם נהרגו בבורות הריגה כמיליון וחצי יהודים.
בשנות ה-60 החלה התעוררות
הנאצים פעלו לטשטש את עקבות מעשיהם, וגם השלטון הסובייטי שלאחר המלחמה פעל להשכחת זיכרון השואה בהקשר היהודי. בזיכרון השואה בישראל ובמערב תפסו מחנות ההשמדה מקום מרכזי, וזכרן של הקהילות היהודיות בברית המועצות שהושמדו בבורות הירי, נדחק אל מעבר למסך הברזל. שיטפון שפקד את המקום בעקבות התמוטטות סכר בתחילת שנות השישים, מפולת בוץ שקברה מתחתיה בתים ואנשים, הוביל לטשטוש פיזי גדול עוד יותר של אתר הרצח.
אך התמוטטות הסכר הובילה גם להתפרצות של זרמים תת-קרקעיים בברית המועצות, שזעקו נגד ההשתקה. ייבגני יבטושנקו פרסם ב-1961 את הפואמה המפורסמת "באבי יאר", שהולחנה על ידי שוסטקוביץ' - ואנאטולי קוזנצוב פרסם ב-1966 את הספר "באבי יאר", המבוסס על זיכרונותיו ועל ריאיונות שקיים עם אחת הניצולות הבודדות מהטבח.
במקביל, התחילה התעוררות בקרב צעירים יהודים בקייב ובסביבתה, שביקשו להנציח את זיכרון הנרצחים כחלק מההתעוררות הלאומית בקרב יהודי ברית המועצות בשנות השישים. אחד ממובילי המאבק היה המהנדס אמיק (עמנואל) דיאמנט, שהארכיון האישי שלו נמסר לאחרונה לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
11 צפייה בגלריה
הצלם יוסף שניידר בעצמו היה אסיר ציון. בשנות ה-60 הוא ביקר בגיא ההריגה ותיעד את הניסיונות לאתר את קברי האחים
(צילום: יוסף שניידר )
ביום השנה העברי לטבח, הציבה קבוצה קטנה של צעירים יהודים שלט הנצחה ארעי בסמוך לבאבי יאר. בעקבות השלט, התכנסו ביום השנה (הלועזי) אלפים מיהודי קייב, מאורע שהפך לשנתי, ומילא תפקיד מרכזי בהתעוררות הלאומית בקרב יהודי ברית המועצות.
המטרה: לשחזר את שמות הקורבנות
הצלם היהודי, אסיר ציון יוסף שניידר, שגם ארכיונו הופקד בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, ביקר אף הוא בבאבי יאר במחצית השנייה של שנות השישים, ותיעד את הניסיונות לאתר את קברי האחים. כמה מתצלומיו מובאים כאן.
לאחרונה חתם הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי על הסכם לשיתוף פעולה עם מרכז הזיכרון לשואה המוקם בבאבי יאר, שיאפשר לשני הצדדים להרחיב את מסד הנתונים על החיים היהודיים באוקראינה, לפני השואה.
"חתימת ההסכם לשיתוף פעולה תאפשר לארגונים שלנו לחזק את בסיס המחקר", אמרה אנה פורמן, סגנית מנהלת מרכז הזיכרון לשואה בבאבי יאר. "יצרנו עד כה את ארכיון המסמכים המקוון הגדול ביותר בנוגע למאה ה-20 באוקראינה, ואנחנו ממשיכים בפעולות להעשרתו, בכדי שנוכל לשחזר את שמות כל קורבנות הטרגדיה בבאבי יאר וקורבנות השואה".
לדברי אנסטסיה גלזנובה, מצוות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי: "ארכיונים באוקראינה היו במוקד מפעלי הסקר והצילום של הארכיון שלנו בשלושת העשורים האחרונים, ובמסגרתם איתרנו וצילמנו אלפי תיקים ארכיוניים במוסדות שונים באוקראינה, המתעדים את החיים היהודיים במקום החל במאה ה-16 ועד תיקי נחקרים יהודיים בארכיון הקג"ב.
"בימים אלה אנו פועלים להרחיב את הפעילות שלנו גם לתיעוד החיים היהודיים המתעוררים באוקראינה במאה ה-21. שיתוף הפעולה עם מרכז ההנצחה בבאבי יאר, יאפשר לנו להרחיב את הפעילות שלנו באוקראינה אף יותר".
