לאחר חודשים ארוכים של עבודה וחרף ההתנגדויות אליו מצד רבנים ופוליטיקאים חרדים וחרדים-לאומיים, הוגש היום (ד') תזכיר חוק הגיור הממשלתי. השר לשירותי דת מתן כהנא, שהגיש את תזכיר החוק, אמר כי זו "הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ".
החוק קובע כי גם רבני ערים יוכלו להקים הרכבי בית דין לגיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי, ולא רק בתי הדין המיוחדים מטעם המדינה כפי שהיה עד היום. בכך למעשה הוא מציע לשבור את מונופול הרבנות הראשית בתחום הגיור, להוציא מידיה הבלעדיות את האחריות לגיורים ולהפוך אותה לגורם מפקח – בדומה לרפורמה בתחום הכשרות שכבר יצאה לדרך. הרבנים יהיו כפופים למערכת אחת של כללי דיון, פיקוח, בקרה ותעודות אחידות לכולם.
5 צפייה בגלריה
השר מתן כהנא. "חוזר וקורא לרבנות הראשית להיות שותפה למהלך ההיסטורי"
(צילום: קובי קואנקס)
תזכיר החוק יופץ להערות הציבור וצפוי לעלות לאישור הממשלה בעוד שלושה שבועות. לפי הודעת שר הדתות, החוק שהוגש נכתב בהתייעצות עם הרב חיים דרוקמן, רבנים בכירים אחרים בציונות הדתית ומומחים בנושא הגיור.
במסגרת ההצעה הממשלתית, ייקבע למעשה בפעם הראשונה בחוק כי הגיור במערך הגיור הממלכתי יפעל על פי דין תורה – כלומר לפי ההלכה האורתודוכסית. מערך הגיור הקיים יוסדר ויקבל לראשונה הכרה ממלכתית בחוק, ומנסחי ההצעה טוענים כי "בכך החוק יחזק את מעמדה של הרבנות הראשית בנושא הגיור".
במסגרת הרפורמה המוצעת יוקם באגף הגיור מחוז "רבני ערים" שיעניק שירותים מנהליים להרכבי רבני הערים, וכן תוקם ועדת רבנים שתנסח את סדרי הדין ותחייב את כלל בתי הדין לגיור. לרב הראשי, לוועדת ההיגוי ולמועצת הרבנות הראשית תהיה סמכות לבטל מינוי של דיין גיור באופן מבוקר, במקרה של הפרת כללי הדיון.
5 צפייה בגלריה
הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. החוק אמור לשבור את המונופול של הרבנות הראשית בתחום
(צילום: יעקב כהן)
"החוק ירבה גיורים על פי ההלכה"
"זו הזדמנות היסטורית לטפל בדבר הזה, כשמפלגות חילוניות נלחמות על הזכות להתגייר על פי ההלכה. את ההזדמנות הזו אנחנו לא יכולים להחמיץ", אמר השר כהנא היום בתדרוך לכתבים. "מי שהתנגדו לזה כל השנים מחזיקים בתפיסה של הכול או כלום, ונלחמים למען סטטוס-קוו מזופת שכבר לא רלוונטי לכלום".
"החוק נכתב בליווי צמוד ואינטימי של הרב דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית, שהיה ראש מערך הגיור", ציין כהנא. "מערך הגיור הקיים ימשיך לפעול כמו שהוא, רק יתווסף לו מחוז נוסף של רבני ערים. הנפקת כל תעודות הגיור תהיה אחידה, בידי מערך הגיור".
כהנא הסביר כי ועדת ההיגוי תורכב מנציגים של הרב הראשי ושל השר הממונה, והיא שתקבע את כללי הגיור. גיורים פרטיים שכבר בוצעו – לא יוכרו רטרואקטיבית. "יוקם מערך פיקוח ובקרה על הדיינים כדי לוודא שאכן פועלים לפי הכללים. הרב הראשי יכול להפסיק את תפקידו של דיין שיימצא כמי שלא פעל על פי הכללים שנקבעו", הבהיר השר. "אני מחזיר עטרה ליושנה ומחזיר לרבני הערים סמכות שהייתה להם עד לפני 25 שנה. אני סומך על רבני ערים שיגיירו רק על פי התורה ועל פי ההלכה. הם ידה הארוכה של הרבנות הראשית".
"החוק מבצר לראשונה את מעמד הרבנות הראשית במערך הגיור. הוא נכתב ונתמך על ידי רבנים גדולים מאוד וירבה גיורים על פי ההלכה", לדבריו. "זה לא סוד שהייתי רוצה לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, אבל בקואליציה הזו זה אי אפשר".
בהודעה רשמית מסר כהנא: "במדינת ישראל חיים כמעט חצי מיליון אזרחים שאבא או סבא שלהם היה יהודי אך לפי הלכה אינם יהודים. הם חלק מאיתנו. גדולי תורה מכל הדורות פסקו שיש לעשות מאמצים כבירים 'להחזירם הביתה'. עצימת עיניים והתעלמות מהמצב הזה פוגעת בזהות היהודית של מדינת ישראל וגורמת להתבוללות. תזכיר החוק שהגשתי היום, וצעדים נוספים שנקדם, יביאו בעזרת ה' בשנים הקרובות לעלייה משמעותית במספר המבקשים להתגייר בכל שנה".
"אנו מרחיבים היום את מערך הגיור באופן שיחזק את מעמדה של הרבנות הראשית", טען השר. "נוסף על כך, החוק מקים הלכה למעשה מערך אשר מקבע את הגיור על פי ההלכה ודין התורה – לראשונה מכוח החוק הישראלי. התזכיר מסדיר גם לראשונה את מעמדו ופעילותו של מערך הגיור בחוק, אחרי שנים של הזנחה, תוך ביצור מעמדם של בתי הדין לגיור והגדלת התמיכה והליווי במתגיירים לפני מעמד בית הדין ואחריו – דבר שלא נעשה באף ממשלה מאז קום המדינה.
"אני חוזר וקורא לרבנות הראשית להיות שותפה למהלך ההיסטורי הזה ולהמשיך בהידברות ובשיח על החוק, כדי שנעביר יחד חוק שיאפשר מענה לאתגר הגיור של מדינת ישראל וידאג לעתידה כמדינה יהודית. אחרי תמיכה ברורה של ראשי ישיבות, רבני ערים ומנהיגי ציבור רוחניים במתווה, אני קורא מכאן גם לשאר רבני ישראל: זוהי הזדמנות היסטורית לעשות מהלך לחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית – הזדמנות שלא תשוב. בואו לא נחמיץ אותה ונעשה את המהלך יחד – כאיש אחד בלב אחד".
יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), הגיבה על פרסום תזכיר חוק הגיור הממשלתי ואמרה כי בעיניה "מדובר בצעד חשוב, אבל זו רק ההתחלה. הדרך עוד ארוכה ויהיו שינויים. על כולנו לפעול על פי רוח שני העקרונות המרכזיים שסוכמו בהסכמים הקואליציוניים: גיור על ידי רבני ערים, ושהגיור שיתבצע על ידם לא יהיה ניתן לביטול. הגיע הזמן לשבור את מונופול הרבנות ולהחזיר את היהדות לעם".
חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) יצא בחריפות נגד תזכיר החוק: "השר לשירותי דת מוביל לכרסום ממאיר בעם ישראל ומאפשר את כניסתם של מאות אלפי גויים לעם. הם לא רוצים את הזהות היהודית או שמירת מסורת ישראל, אלא לאפשר להם להיות חלק מעם ישראל ללא שום מחויבויות. זה לא מתווה אלא חוק שנועד לרצות את ישראל ביתנו וליברמן, כדי שהבוחרים שלהם יוכלו להתחתן עם הילדים שלנו. אלה אנשים שרוצים להיות יהודים בלי להיות יהודים. תקראו להם ישראלים אך לא יהודים".
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף, מסר בתגובה על פרסום תזכיר החוק: "בהסכם הקואליציוני הוסכם שחוק הגיור החדש יאפשר להרחיב את שערי הכניסה לעם היהודי באמצעות מתן אפשרות לרבנים מקומיים להקים בתי דין לגיור, תוך שמירה על עצמאותם של בתי הדין. הרבנים המקומיים מכירים היטב את קהילותיהם ועל המחוקק לתת להם את הסמכויות להקים הרכבים כדי לתת מענה לכל מי שיבקש להתגייר. חלון ההזדמנויות שנוצר הודות להרכב של הממשלה הנוכחית מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים לפעול במהירות להסדרת העניין, זאת תוך שימת לב לנושא הרגיש, שהוא חלק משאלת 'מיהו יהודי', ותוך הידברות עם הקהילות השונות בעם היהודי בישראל ובתפוצות".
דניאל גולדמן, מייסד המכון לחקר היהדות והציונות: "מדינת ישראל צריכה שינוי עמוק במערך הגיור הממלכתי, ומבדיקות ומחקרים שביצענו בנושא נראה שגם הציבור מזדהה עם צורך זה. ישנם כיום אזרחים רבים המשרתים ותורמים למדינה אשר מעוניינים בהכרה הלכתית ביהדותם, ונאלצים לעבור דרך חתחתים בלתי אפשרית כדי לזכות באותה הכרה. מטרתה החשובה ביותר של הרפורמה היא להנגיש את אפשרות הגיור לאזרחים רבים יותר שעד היום לא ניגשו בכלל, או שנשרו בדרך (כאשר הנתונים כיום מעידים שרק 1 מכל 4 מועמדים לגיור מסיים את התהליך). הציבור הישראלי מצפה לפתרון הוגן וציוני לאתגר הגדול, ונראה כי אנו מצויים בשעת כושר ייחודית להביא ליישומו".
תנועת נאמני תורה ועבודה מסרה בתגובה כי "תזכיר החוק בעניין הגיור מבוסס על הצעת חוק שהתנועה כתבה בעבר, ומחזיר את הסמכות לגייר לרבני ערים כפי שהיה נהוג בעבר. עם זאת, לצערנו, התווסף לו חלק משמעותי המעניק יכולת לבטל מינוי דיינים. על ידי כך, המתווה עלול לאבד את יכולתו לבצע את השינוי הנדרש בתחום הגיור".
"אנו מקווים שבסופו של דבר, הכנסת תצליח לחוקק חוק שיאפשר גיור כפי שהיה נהוג בעבר במדינת ישראל, גיור על ידי רבני ערים, ללא סמכות-על שביכולתה לפסול דיינים", נכתב בהודעת התנועה. "הדבר ייעל את הליך הגיור, בתקווה שעולים רבים יותר ובראשם אלו שבאו מזרע ישראל יחזרו לחיק היהדות, ולטובת חיזוק אופייה היהודי של המדינה".
