קבר אחים בן 79 שנים, שלא היה ידוע על קיומו, התגלה בפולין: בחצר של בית פרטי, בעיירה וויסלוויצה, או בשמה היהודי ויסלוביץ, נקברו 60 גופות, 20 מהן – של ילדים. העיירה שבה חיו ערב השואה כ-1,500 עד 2,000 יהודים - נכחדה בשואה, וכמעט כל תושביה נרצחו. ממאות שנות יהדות נותר כיום רק בית הכנסת, המשמש כמוזיאון.
בעקבות מידע שהגיע לשליחי המרכז הבינלאומי "שם עולם" על קבר האחים, החלה סדרת בדיקות, ושני קשישים שגרים בעיירה תיארו את מקומו המשוער של הקבר. התברר כי מדובר בשטח של בית פרטי. השליח ביקש אישור מבעליו, ובעזרת מכשור טכנולוגי אותר קבר האחים.
הרב אברהם קריגר, יו"ר הארגון שניהל את המבצע מישראל, מספר כי הוחלט שלא לחפור בקבר, ולהסתפק בהקמת מצבה בשיתוף עם ראש העיירה שנרתם לעניין. "בשלב ראשון נציב שלט מתכת, המקום יגודר וייכתבו שמות היהודים שידוע בוודאות שהם קבורים שם", אומר הרב.
"הצלחנו להצליב מידע מול הרשות לחקר הפשעים נגד העם הפולני, ולאתר את שמותיהם של חלק מגופות היהודים הנמצאות באותו קבר - ומספר הקהילה שכתוב ביידיש. בין השאר, מצאנו את שמותיהם של שלוש משפחות, המגיעות לכעשרים נפשות ביחד עם הסבים, ההורים והילדים. מדובר בגופות של בני משפחת שמעון לנג וילדיו, משפחת גרשון פיש וילדיו ומשפחת פיוול מנדל וילדיו".
הרב מוסיף כי "בסורק רואים עצמות אדם, וגם כל העדויות של אנשי העיירה הלא-יהודים החיים בה, העידו שיהודים נרצחו וגופותיהם הושלכו לבור".
זכר לא נותר
בעיירה היהודית ויסלוביץ, במחוז חלם, חיה קהילה שוקקת במשך מאות בשנים, ופעלו בה מסגרות דתיות, חינוכיות וציוניות. עם פלישת הנאצים בשנת 1939 הוקם בעיירה "גטו פתוח" שהתנהל כגטו לכל דבר, אך היה נפתח ונסגר בשעות מסוימות לצרכים מוגדרים. היהודים נלקחו לעבודות כפייה קשות ומשפילות, נכסיהם הוחרמו וכבר בשבועות הראשונים נספו כמאה תושבים.
בשנת 1941 כבר רוכזו היהודים בגטו סגור, וב-1942 גורשו למחנות עבודה והשמדה. במקביל נכרו שני בורות בעיירה, ששימשו כקבר אחים בכל פעם שהנאצים הוציאו להורג משפחה יהודית מקומית או יהודים בודדים. בשלהי המלחמה הוצעדו היהודים שנותרו בעיירה למחנות השמדה, ונרצחו על גדת הנהר בוג.
אלפי היהודים שחיו בעיירה נרצחו תוך זמן קצר, ובכך נגדעה שושלת המשפחות וזכר העיירה. רק בודדים שרדו. מאז ועד היום, לאורך השנים, ידועה ויסלוביץ כעיירה שנכחדה בתקופת השואה וכמעט שלא נותר ממנה זכר, מלבד בית הכנסת שנשמר ומשמש כאמור כמעין מוזיאון.
"זכינו להקים להם מצבה"
שנת הקורונה הייתה הזדמנות לשליחי "שם עולם" ברחבי אירופה, לאתר מידע חדש ויוצא דופן בשטח. מרבית הספריות והארכיונים בפולין נסגרו בשל המגפה, והשליחים מצאו עצמם מחפשים מידע בדרכים חדשות ויצירתיות. הם הגיעו לבתיהם של מקומיים, חפשו ממצאים בשטח, ערכו סיורים בעיירות נידחות, ויצרו קשרים עם תושבי עיירות שבהן חיו יהודים בתקופת השואה.
ואז הגיע מידע חדש ומפתיע, שהצביע על מספר מקומיים שיש בידיהם מידע שעבר מאב לבן על קבר אחים בעיירה ויסלוביץ. השליח הגיע למקום והחל לאסוף מידע. שלושה אנשים המתגוררים בעיירה, שני זקנים וצעיר, תיארו באוזניו את המקום המשוער שבו שמעו מהוריהם, או ראו בעצמם, את הקבר הגדול. הם כיוונו את השליח לאזור שהיה בשטח של חצר בבית פרטי בעיירה. הוא ביקש את אישורו של בעל הבית, ובעזרת מכשור טכנולוגי וסורק קרקע גילה את המיקום המדויק.
הרב אברהם קריגר "כבר קשה בימינו, אחרי כל כך הרבה שנים, להגיע לגילוי כל כך מצמרר", אומר הרב קריגר. "אבל הנה, מצאנו קבר אחים חדש שלא ידענו בכלל על קיומו. לא העלינו בדעתנו שאחרי כל כך הרבה שנים נצליח למצוא זיכרון ולהקים מצבה לזכר היהודים שנספו במקום".
הוא מוסיף כי על אף המשבר ביחסים בין המדינות, על רקע חוק השבת הרכוש שאושר בפרלמנט הפולני, התושבים המקומיים הביעו התרגשות גדולה לנוכח הגילוי החדש, וקיבלו את פני המשלחת היהודית בכבוד ובשיתוף פעולה מלא.
