החוקר בן המאה ה-15 כריסטופר קולומבוס היה יהודי ספרדי ממערב אירופה – כך אמרו מדענים ספרדים בשבת, לאחר שהשתמשו בניתוח די-אן-איי כדי להתמודד עם תעלומה בת מאות שנים. כמה מדינות התווכחו לאורך השנים על מוצאו ומקום קבורתו הסופי של הדמות מעוררת המחלוקת שהובילה משלחות במימון ספרד משנת 1490 ואילך, וסללה את הדרך לכיבוש האירופי של אמריקה.
היסטוריונים רבים הטילו ספק בתיאוריה המסורתית שלפיה קולומבוס הגיע מהעיר גנואה באיטליה. תיאוריות אחרות נעות בין השערות שהיה יהודי ספרדי או יווני, באסקי, פורטוגלי או בריטי. כדי לפתור את התעלומה, חוקרים ערכו מחקר בן 22 שנה, בראשות המומחה לזיהוי פלילי מיגל לורנטה, באמצעות בדיקת דגימות זעירות של שרידים קבורים בקתדרלת סביליה, שסומנה זמן רב בידי הרשויות שם כמקום מנוחתו האחרון של קולומבוס, אף על פי שהיו טענות מתחרות.
2 צפייה בגלריה
כריסטופר קולומבוס
כריסטופר קולומבוס
ציור של הצייר סבסטיאנו דל פיומבו מהמאה ה-16. האם קולומבוס היה יהודי?
הם השוו את השרידים לאלו של קרובי משפחה וצאצאים ידועים, וממצאיהם הוכרזו בסרט תיעודי שכותרתו "ה-DNA של קולומבוס: המוצא האמיתי" ושודר בשבת בערוץ הטלוויזיה הציבורי של ספרד, TVE.
"יש לנו די-אן-איי מכריסטופר קולומבוס, חלקי מאוד, אבל מספיק. יש לנו די-אן-איי מהרננדו קולון, בנו", אמר לורנטה בדוקו המדובר, "וגם בכרומוזום Y (זכר) וגם בדי-אן-איי המיטוכונדריאלי (המועבר על ידי האם) של הרננדו יש תכונות התואמות למוצא יהודי".
2 צפייה בגלריה
מבקרים ליד מצבת כריסטופר קולומבוס בקתדרלת סביליה בספרד
מבקרים ליד מצבת כריסטופר קולומבוס בקתדרלת סביליה בספרד
מבקרים ליד מצבת כריסטופר קולומבוס בקתדרלת סביליה בספרד
(צילום: Marcelo del Pozo / רויטרס)
כ-300 אלף יהודים חיו בספרד לפני הגירוש בשנת 1492, אז המלכים הקתולים איזבלה ופרדיננד הורו ליהודים ולמוסלמים להמיר את דתם לאמונה הקתולית או לעזוב את המדינה. רבים התיישבו ברחבי העולם.
לאחר שניתח 25 מקומות אפשריים, לורנטה אמרה שאפשר רק לומר שקולומבוס נולד במערב אירופה. ביום חמישי אמר לורנטה שצוות החוקרים אישר תיאוריות קודמות שלפיהן השרידים בקתדרלת סביליה שייכים לקולומבוס.
המחקר על מוצאו של קולומבוס היה מורכב והושפע ממספר גורמים, כולל כמות הנתונים הגדולה, אבל לדברי לורנטה, "התוצאה אמינה כמעט לחלוטין". קולומבוס מת בוויאדוליד, ספרד, בשנת 1506, אך ביקש להיקבר באי היספניולה המשותף היום לרפובליקה הדומיניקנית ולהאיטי. שרידיו נלקחו לשם ב-1542, לאחר מכן הועברו לקובה ב-1795 ולאחר מכן, כך חשבו זמן רב בספרד, לסביליה ב-1898.