הרומן של משפחת סתיו עם עולם הצמחונות החל לפני תשע שנים, כשתהל בת ה-4 שאלה בסעודת שבת האם מותר להרוג חיות בשביל להשתמש בגוף שלהן. האם, בתיה, שלדברי הרב אברהם "מאז ומתמיד נטתה לכך בנפשה", ענתה שהדבר אסור – ומאותו רגע הפכה לצמחונית. לאחר ששני הילדים הגדולים הצטרפו אליה, היא הפסיקה לחלוטין לבשל בבית מאכלים בשריים, אלא רק דגים – שבאופן אישי, גם אותם היא איננה אוכלת.
"אני לא רוצה לכנות את עצמי 'צמחוני-יהודי', כי זה יהיה קצת מתנשא", צוחק הרב אברהם סתיו, "אבל אני מנסה להפחית מאוד באכילת בשר. אני משתדל שזה יהיה רק לכבוד שבת וחג. למשל, כשאני מתארח אצל הוריי. אני גם מבחין, בצורה מהותית, בין אכילת בשר יזומה – למצב שבו הבשר כבר נשחט, ואם לא אוכל אותו הוא ייזרק לפח. בטיסה האחרונה לחו"ל הזמנתי מנה צמחונית, וזו שישבה לידי שכחה להזמין מנה כזו. אז נתתי לה את המנה שלי, ואכלתי את המנה הבשרית והכשרה שלה. ככה סייעתי בהפחתת צריכת הבשר בעולם, והיא לא נשארה רעבה".
הרב אברהם סתיו (35), נשוי ואב לחמישה, השלים השנה דוקטורט בפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון, והוא אחד הכותבים הצעירים הפוריים ביותר במגזר הדתי-לאומי. הוא כתב בשנים האחרונות ספרים על אובדן היריון ועל עבודת יום הכיפורים, חיבר ספר על הלכות שמיטה יחד עם רעייתו בתיה, ופרסם צמד ספרי הלכה בנושא צניעות יחד עם אביו הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני "צהר".
המהפכה הטבעונית: קטניות בפסח
הצמחונות והטבעונות הן כבר מזמן גם נחלתם של שומרי הלכה רבים, אך עדיין יש מי שסוברים כי אף שלרב קוק יש מאמר התומך עקרונית בצמחונות – על פי ההלכה בשבת ובחג יש חובה לאכול בשר ולשתות יין. בספרו החדש, "צמחונות יהודית" (בהוצאת ידיעות ספרים), מוכיח הרב כי לאורך כל הדורות, היחס של היהדות לאכילת בשר היה מורכב הרבה יותר.
5 צפייה בגלריה
הרב אברהם סתיו. "באופן אישי אני מנסה, ברוח שהספר מוביל אליה, להפחית מאוד באכילת בשר"
(צילום: אביב נווה)
"מתברר שעשרות רבנים והוגי דעות יהודים בכירים תהו בעבר איך אפשר להצדיק הריגת בעלי חיים לצורך אכילתם, ולא ראו בכך דבר מובן מאליו", הוא אומר. "רבים מהם הוסיפו שגם אם הדבר מותר, יש לצמצם את אכילת הבשר ככל האפשר".
הרב סתיו מסביר כי ספרו "מעודד באופן גורף את הצמצום בצריכת בשר, ובמקביל נותן מקום ומשמעות לבחירות אינטנסיביות יותר של צמחונות וטבעונות, וגם מעניק להן מעמד הלכתי של 'דבר מצווה', שעבורו יכולים להידחות לפעמים ערכים הלכתיים אחרים".
"אני מנסה להפחית מאוד באכילת בשר. אני משתדל שזה יהיה רק לכבוד שבת וחג. אני גם מבחין, בצורה מהותית, בין אכילת בשר יזומה – למצב שבו הבשר כבר נשחט, ואם לא אוכל אותו הוא ייזרק לפח"
כך, למשל, הוא מאפשר לטבעונים להקל במנהג האשכנזי להימנע מאכילת קטניות בפסח. לצד רשימה של הקלות שכל טבעוני יכול להשתמש בהן כברירת מחדל, על אף שחלקן לא מקובלות (לאכול סויה ובוטנים, קטניות ירוקות או תערובת קטניות), יש בספר קביעה עקרונית שכאשר אין מאכלים סבירים אחרים בנמצא – מותר גם לאכול קטניות ממש.
מעבר לכך, הרב סתיו מתיר למשל לוותר על הנחת זרוע וביצה בקערת ליל הסדר, ולהמיר אותן בתחליפים צמחוניים. הוא מבהיר כי בקערה צריכים להיות שני תבשילים, ופחות חשוב אילו תבשילים מונחים שם.
היתר שמחייב הצדקה
הרב סתיו טוען כי היהודי ראשון שיצא לקרב הזה היה הפילוסוף היהודי-הלניסטי, פילון האלכסנדרוני. הוא חי במאה הראשונה לפני הספירה, והיה צמחוני אדוק ורדיקלי שהטיף בצורה נחרצת נגד אכילת בשר. בדור שלנו הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שלא היה צמחוני, טען כי באופן עקרוני היהדות מתנגדת לאכילת בשר והתורה התירה זאת כפשרה, במטרה לצמצם את יצר ההריגה והטרף של האדם, לציד ולאכילה של בעלי חיים.
למה בכלל להתנגד לאכילת בשר, אם התורה מתירה זאת במפורש?
"התורה בדרך כלל לא נוהגת להתיר דברים, אלא לאסור. לגבי אכילת בשר יש תופעה חריגה, שהתורה דווקא מתירה אותה פעם אחר פעם: אחרי שבספר בראשית נכתב כיצד אכילת בשר הותרה לנח, לקראת הכניסה לארץ ישראל התורה שוב מתירה לבני ישראל לאכול בשר.
"הכפילות הזו הובילה פרשנים רבים לטעון כי ההיתר שניתן לנח היה מקומי וזמני. או בגלל שהיה בכך צורך תזונתי לאחר חורבן הארץ במבול, או שהם היו חלשים ונזקקו לבשר כדי להתחזק. אבל מה שחשוב להבין הוא שההיתר הוא איננו גורף, אלא מחייב הצדקה".
בשר זה רצח?
מדוע הותרה אכילת בשר בתורה? הרב סתיו סוקר בספר באופן מפורט 11 הסברים שונים, ובהם של "ספר הפליאה" שטוען כי רק למי שהם צדיקים גמורים, כמו נח ובניו, מותר לאכול בשר. "רבים מגדולי ישראל כתבו שהריגת בעל חיים היא באופן עקרוני רצח, וגם אם ניתן לכך היתר, הוא אמור להיות מצומצם להקשרים ספציפיים מאוד", הוא מציין.
"אם אנחנו מסוגלים להיות רגישים יותר מבעבר לבעלי מוגבלויות, לאנשים משולי החברה ואפילו לאויבים – אולי הגיע הזמן לבחון מחדש גם את השאלה הזו: האם אין מקום לאסור אכילת בשר, או לפחות לצמצם בכך"
לדבריו, המציאות שבה אנו חיים מחייבת חשיבה מחדש על הסוגיה. "כיום אנחנו חיים בעידן שבו תזונאים רבים טוענים שאכילת סוגים שונים של בשר איננה תורמת לבריאות, ובוודאי שאפשר להסתדר בלי בשר, מה שמעלה את השאלה האם היתר אכילת בשר עדיין בתוקף", הוא מסביר.
5 צפייה בגלריה
משלוח בקר. "אנחנו חיים בעידן שבו אפשר להסתדר בלי לאכול בשר"
(צילום: באדיבות "ישראל נגד משלוחים חיים")
המציאות השתנתה גם מבחינות נוספות. "היו פרשנים שטענו כי בתקופת המקרא אנשים לא היו מסוגלים לקיים עולם מוסרי שבו הם לא הורגים בני אדם וחיות, ולכן התירו להם לפחות להרוג בעלי חיים", הוא אומר, "אבל העולם הרי התקדם מבחינה מוסרית: אם אנחנו מסוגלים להיות רגישים יותר מאשר בעבר לבעלי מוגבלויות, לאנשים משולי החברה ואפילו לאויבים, אולי הגיע הזמן לבחון מחדש גם את השאלה הזו – האם אין מקום לאסור אכילת בשר, או לפחות לצמצם בכך".
התורה הייתה מעדיפה שנהיה צמחונים?
"הטענה שלי היא שהתורה לא דוחפת לצמחונות כזהות, אלא דוחפת לצמחונות כערך. בוודאי שהתורה לא רואה בעין יפה את תעשיית הבשר כפי שהיא כיום, על ההיקף העצום שלה ותנאי הגידול הכרוכים בפגיעה חסרת תקדים ברווחת בעלי החיים. התורה גם רואה בעצם הרעיון של אכילת בשר, מצב של 'בדיעבד'. עם זאת, הצמחונות ביהדות שאחרי המבול, היא לא צמחונות טוטאלית – לא כל הריגה של בהמה היא רצח. לכן הספר מבקש להנחיל תפיסת עולם מורכבת".
שאלת קורבן הפסח
הטיעון המרכזי של הרב סתיו הוא שהיהדות רואה בצריכת בשר צעד של חוסר ברירה, הניתן במשורה. אבל עם העמדה הזו יש רק בעיה אחת – מאז חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה, יהודים מייחלים ומתפללים שלוש פעמים ביום לבניית בית המקדש השלישי, שבו הפעילות המרכזית היא הקרבת קורבנות.
ראוי לציין כי במקדש לא רק שנשחטו מדי יום בעלי חיים רבים, אלא שהכהנים אכלו חלק מהבשר – ובכל פסח יש חובה מהתורה על כל גבר, אישה וילד שאינם טמאים, לאכול מקורבן החג.
5 צפייה בגלריה
"השאלה היא איך אנחנו ממשיכים לאכול בשר להנאת עצמנו, בכמויות הולכות וגדלות, כשאין בית מקדש שייצר זיקה בין האכילה שלנו לעבודת הבורא"
(איור: דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט, מתוך הסרט "אגדת חורבן")
"ידועה עמדתם של רבנים שונים, ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב חיים דוד הלוי, שלפיה קורבנות יתבטלו לעתיד לבוא", הוא מציין, "אך זו איננה העמדה המקובלת. התורה דורשת קורבנות מן החי, כחלק מתפיסה שרואה את כל היצורים כמי שמשועבדים לקדוש ברוך-הוא ואמורים למסור את חייהם עבורו. השאלה הקיומית יותר מבחינתי, היא איך אנחנו ממשיכים לאכול בשר להנאת עצמנו, בכמויות הולכות וגדלות, כשאין בית מקדש שייצר זיקה בין האכילה שלנו לעבודת הבורא".
הרב סתיו מתיר למשל לוותר על הנחת זרוע וביצה בקערת ליל הסדר, ולהמיר אותן בתחליפים צמחוניים. הוא מבהיר כי בקערה צריכים להיות שני תבשילים, ופחות חשוב אילו תבשילים מונחים שם
ומה עם אכילת בשר בשבתות ובחגים?
"בניגוד למה שמקובל לחשוב, אין באמת חובה כזאת. יש מצווה לענג את השבת במאכלים משובחים, כל אדם לפי דרכו. אצל רבים זה כולל גם בשר ויין, אבל זה כלל לא הכרחי. ביום טוב יש מצווה לשמוח, וכאן יש יותר דגש במקורות על כך ש'אין שמחה אלא בבשר ויין', אבל מי שלא נהנה ואפילו סובל מאכילת בשר, אינו מחויב בכך.
"מה שכן, אפשר למצוא הרבה מקורות, בעיקר בכתבי המקובלים, שמעודדים הימנעות מצריכת בשר בימי חול, מתוך הבנה שרק בשבת וביום טוב אפשר להעניק לאכילת הבשר משמעות רוחנית-דתית שמצדיקה אותה".
תשובה להתנגדויות
אף על פי שהספר בנוי כמחקר אקדמי, עם קרוב ל-900 הערות שוליים, הוא כתוב ב"לשון בני אדם". גם מבחינה גרפית – הטקסט מחולק לקריאה בצורה נוחה לעין, בעזרת המעצב הגרפי דוב אברמסון, ומלווה באיורים של יובל גזולי.
הספר אולי נראה כספר הלכה, כולל "הסכמות" של כמה מבכירי הרבנים במגזר הדתי – הרב יעקב אריאל, הרב אליעזר מלמד והרב משה צוריאל – אבל הרב סתיו לא מנסה לפסוק בו לאנשים כיצד לנהוג, אלא רק להנגיש את המגוון העשיר של המקורות היהודיים בנושא. משום כך, הוא כולל גם פרק מיוחד שעוסק בהרחבה בהתנגדויות לצמחונות שהתעוררו מתוך היהדות. "בסופו של הספר אני מסיק שאין בהתנגדויות הללו כדי לשלול את הצמחונות, אבל הן יכולות לדייק ולכוון אותה", אומר הרב סתיו.
"יש מצווה לענג את השבת במאכלים משובחים. אצל רבים זה כולל גם בשר ויין, אבל זה כלל לא הכרחי. ביום טוב יש מצווה לשמוח, וכאן יש יותר דגש במקורות על כך ש'אין שמחה אלא בבשר ויין', אבל מי שסובל מאכילת בשר, אינו מחויב בכך"
הספר כולל גם שפע אנקדוטות ומקורות מהעולם הגדול, כמו למשל ציטוט מה"מהאבהארטה" ההודית. "זה קשור גם לאופיו של המחבר, שמנסה לשלב בחייו עיסוק בתורה ופסיקת הלכה עם אקדמיה וביקורת תרבות", הוא מעיר בהומור.
