דיונים בבונדסטאג, מאמרים בכלי התקשורת המובילים בגרמניה, עצומות, מחאות והתפטרויות של בכירים: גרמניה סוערת כבר חודש מאז פתיחתה של תערוכת "דוקומנטה 15" בעיר קאסל, הנחשבת לאחת מתערוכות האומנות החשובות בעולם. אתמול (שבת) נודע כי סבין שורמן, מנהלת התערוכה, נאלצה לעזוב את תפקידה ("התפוטרה") שלושה חודשים לפני סיומה.
הרקע: יצירות של אמנים מאינדונזיה עם דימויים אנטישמיים מזעזעים, ומעל כולן – היצירה "צדק לעם" (People's Justice), המציגה דמויות עם פני חזיר, שעליהן מגן דוד וכיתוב "המוסד", ודמות של יהודי חרדי עם שיניים מחודדות של ערפד, לשון נחש וסמל ה-SS על המגבעת. רק לאחר דין ודברים כוסתה היצירה, עד שלבסוף הוסרה מהתערוכה ברעש גדול.
חרף הדיון הציבורי סוער – ממשלת גרמניה לא נקטה עד כה שום צעד נגד התערוכה, וזאת על אף שלכאורה הייתה מחויבת לעשות כן, לפי החלטת הבונדסטאג הקובעת שאין לתמוך באירועי BDS (תנועת החרם נגד ישראל) במימון פדרלי. מי שהתגלה כצדיק היחיד בסדום (ולא בפעם הראשונה) היה נשיא גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, שעם פתיחת התערוכה גינה את תנועת החרם נגד ישראל.
הקהילה היהודית הביעה חשש
תערוכת דוקומנטה (Documenta) נוסדה בשנת 1955 בקאסל בידי האמן ארנולד בודה וחוג חבריו, במטרה להחזיר את גרמניה ל"מודרניזם המערבי". התערוכה מתקיימת אחת לחמש שנים, ומושכת מאות-אלפי מבקרים. אחד מקווי היסוד הבולטים שלה הוא מתן חופש יצירה מוחלט לאמנים, ללא כל התערבות בהחלטת האוצרים.
השנה הופקדו על תוכן התערוכה קולקטיב אמנים אינדונזי בשם "רואנגרופה". כבר בתחילת השנה טענו בלוגרים מקאסל החברים בארגון "ברית נגד אנטישמיות" כי אנשי "דוקומנטה" היו מקורבים לקמפיין ה-BDS. כלי תקשורת אף הפנו זרקור לנושא, ובמיוחד השבועון הנמכר והנקרא ביותר בגרמניה, "די צייט", שמצא כי חלק מההאשמות נכונות.
התקשורת הגרמנית הרבתה לעסוק בנושא תוך דיון בגבולות הגזרה של השיח האמנותי והתרבותי בגרמניה, היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לאנטישמיות ועוד. הדיון קיבל תפנית כאשר נחשפה היצירה "צדק לעם", עם סממנים אנטישמיים ברורים.
שגרירות ישראל בגרמניה פרסמה הודעה חריפה במיוחד, תחת הכותרת "דוקומנטה מקדמת תעמולה בסגנון גבלס": "אנו מביעים שאט-נפש מהאלמנטים האנטישמיים המוצגים בפומבי בתערוכת דוקומנטה 15 המתקיימת כעת בקאסל", כתבו. "אלמנטים המוצגים בתערוכות מסוימות מזכירים תעמולה ששימשה את גבלס ואנשיו בתקופות אפלות יותר בהיסטוריה הגרמנית. כל הקווים האדומים לא רק נחצו, הם נופצו".
הם שיבחו את "המסר התקיף של הנשיא הפדרלי, שטיינמאייר", שכאמור, עם פתיחת התערוכה "גינה את תנועת החרם על ישראל על מה שהיא – רטוריקה אנטישמית מלאת שנאה", והוסיפו כי זה מראה על "מנהיגות נועזת". בשגרירות קראו "להסיר אלמנטים אלה מיידית מהתערוכה. אין להם שום קשר לחופש הביטוי, אלא שהם ביטוי של אנטישמיות בסגנון ישן".
דגלי ישראל בעיתונות הגרמנית
בגרמניה נפתח דיון ציבורי ער בשאלה האם יש להתערב בתכני התערוכה ולהסיר את היצירה האנטישמית. בתחילה סירבה שרת התרבות והתקשורת של גרמניה, קלאודיה רוט, להתערב – וטענה כי היא לא "שוטרת תרבות". שר האוצר לשעבר של גרמניה ומי שהיה גם ראש עיריית קאסל, הנס אייכל, אמר כי "התערוכה העולמית דוקומנטה אמנם מתקיימת בקאסל, אך אין זה אירוע גרמני. מכאן שהפוליטיקה לא צריכה להכתיב את הדברים". או במילים אחרות: אין לערב גורמים פוליטיים.
3 צפייה בגלריה
היצירה "צדק לעם" מורדת מהתערוכה "דוקומנטה" לאחר השערורייה שלוותה להצגתה
(צילום: DPA / AFP)
ה"די ולט" הגיב באמירות חד-משמעיות מצד העורך הראשי, שתגובתו התנוססה בעמוד הראשי. עמודים 3-2 בעיתון עוצבו ברובם עם דגלי ישראל: "דוקומנטה נפתחת השבוע בקאסל. קיומו של פסטיבל האמנות הוא כבר ניצחון לתנועת החרם האנטישמית BDS. מה שמזעזע במיוחד הם הטיעונים שהפוליטיקאים הגרמנים משתמשים בהם כדי להגן עליו".
נוכח הרעש שיצרה התערוכה, החליט הקנצלר אולף שולץ, באופן חריג, שלא להגיע אליה, והמיצג מעורר המחלוקת הוסר יומיים לאחר פתיחתה. בעקבות לחץ פוליטי רחב בקרב הקהילה היהודית, אך לא רק, התקיימו שני דיונים בבונדסטאג – האחד בוועדת התרבות והשני במליאה.
במקביל פרסם ה"די ולט" תחקיר ולפיו 84 ממובילי התערוכה (אוצרים, חברי צוות ואמנים) חתמו בעבר על עצומות BDS שונות. על רקע זה, מתברר, קיימה הקהילה היהודית שיח מול הנהלת דוקומנטה מספר חודשים לפני פתיחת התערוכה, והביעה את חששותיה – בעיקר סביב העובדה שאוצרי התערוכה האינדונזים היו ידועים כתומכי BDS, ובשל העובדה כי בניגוד לעבר, אמנים ישראלים לא הוזמנו להציג בה.
היועץ התפטר
מנהל המרכז החינוכי על שם אנה פרנק, פרופ' מרון מנדל, שהתבקש על ידי אנשי "דוקומנטה" לייעץ להם במהלך המשבר, הודיע על הפסקת עבודתו איתם "על רקע חוסר שיתוף פעולה מצד דוקומנטה", כדבריו.
חרף קריאות שונות להתפטרותה, מנכ"לית "דוקומנטה", סבין שורמן, סירבה בתחילה להתפטר בטענה שיש לה אחריות ו"קפטן לא עוזב ספינה טובעת". בעקבות הפרשה החל דיון רחב בתקשורת הגרמנית כיצד ניתן לוודא שכספי ציבור לא מממנים אירועים כאלה בעתיד, והאם ניתן היה למנוע את זה מראש, לצד השאלה אילו מנגנונים ניתן להקים שעדיין ישמרו על חופש התרבות בגרמניה.
הרב אביחי אפלצילום: אלי אטקיןבשלב זה פרסמה השרה רוט התייחסות רשמית, שבה קראה להנהלת התערוכה ולאמנים האינדונזים להסביר כיצד ניתן היה לתלות תמונה אנטישמית מובהקת מלכתחילה. קבוצת האמנים מאינדונזיה טענה להגנתה כי היצירה נוצרה כמחאה על תקופת שלטונו הארוכה של הרודן סוהארטו באינדונזיה, שנעזר גם ביוצאי צה"ל.
רוט אף הטילה עליהם לוודא שלא יוצגו יצירות אנטישמיות אחרות בתערוכה. היא הבהירה כי יש להיוועץ כעת גם במומחים, ולהביא בחשבון את עמדת הקהילה היהודית. רוט הגדילה ואמרה שרפורמה מבנית יסודית של דוקומנטה היא תנאי מוקדם למימון פדרלי עתידי.
קריאה לוועדת חקירה חיצונית
בשבת חלה תפנית דרמטית בפרשה, כאשר מועצת המנהלים של תערוכת דוקומנטה הודיעה על הפסקה מיידית של חוזה העסקתה של מנכ"לית התערוכה שורמן. על פי הודעת מועצת המנהלים, ההחלטה על סיום העסקתה של שורמן התקבלה במשותף על ידי הצדדים. עוד צוין בהודעה כי "את הנזק המשמעותי שנגרם כתוצאה מהמיצגים האנטישמיים, צריך לחקור פאנל מומחים חיצוני. באותה העת יש לברר איזה מחדל ארגוני הביא לכך".
בקהילה היהודית בירכו על הפסקת עבודתה של המנכ"לית. הרב הראשי של פרנקפורט וחבר ועידת רבני אירופה, אביחי אפל, אמר כי "יש הבדל גדול בין חופש הביטוי במסגרת יצירות אמנותיות – לחופש הביזוי שמגיע לכדי הסתה ברורה נגד הקהילה היהודית", כדבריו. "קריקטורות אנטישמיות שמוצגות לראווה ברחובות גרמניה, מזכירות לנו ימים אפלים. אסור לנו לתת לתופעה הזו להרים את הראש. אני מברך את החלטת הדירקטוריון שהעביר מסר ברור וחד-משמעי, שלפיו כל גילוי אנטישמיות במילים, במעשים או במיצגים, עלול לגרור מחיר כבד".
