קשה להאמין בזה, בתקופה שבה הציבור החרדי מודאג בגלל סוגיות בוערות כמו הגיוס לצה"ל, אבל ב-2005 המגזר בער בגלל להקת הילדים קינדרלעך. דיווח קצרצר במדור "זופניק בכיכר" באתר כיכר השבת, לפי כשבועיים, בישר שלאחר קרוב לשני עשורים, הלהקה האהובה הפסיקה את פעילותה. כך, בשקט-בשקט, בא אקורד הסיום ללהקה שהפכה לתופעה – הזדמנות טובה לחזור לסיפור ההקמה של הקינדרלעך, לימי התהילה עם הלהיט "משיח" ולסערות שעוררה הלהקה בציבור השמרני.
מי שיזם את ההקמה הוא הזמר והיוצר ישי לפידות, שחבר למפיק החרדי דוד פדידה. עשור קודם לכן, לפידות הצליח לעצבן את הציבור החרדי כשהקים את "אוף שימחעס", הלהקה החרדית הראשונה ששילבה מוזיקה חסידית עם דאנס, האוס וראפ, ורחמנא ליצלן – גם הופיעה בקדם אירוויזיון 1996 עם השיר "אוי אוי אוי". אבל הפעם הכעס במגזר היה גדול עוד יותר, מכיוון שהמוזיקה של קינדרלעך (ביידיש: ילדים) יועדה לדור הצעיר.
("משיח" – הלהיט הגדול של קינדרלעך מתחילת הדרך)
רבנים ואנשי חינוך חרדים אומנם ניסו להתריע מפני הלהקה, אבל הדיסקים של להקת הבנים הזו נחטפו בבני ברק מהר יותר מחלות טריות של מאפיית ויז'ניץ. המעריצים עקבו באדיקות, וההצלחה הייתה כה גדולה עד שנעשה על הלהקה סרט תיעודי של ליאת מר בערוץ הראשון ("קינדרלעך – הסיפור האמיתי"), וגם התפרסמה כתבת ענק נרגשת של חיים לוינסון (!) על הלהקה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".
הילדים באו מבתים דתיים לאומיים וחרדיים. הלהיט "משיח" היה תמצית כל מה שהטריד את העסקנים, המחנכים והרבנים מהמגזר החרדי: הוא שילב מילים מקוריות באנגלית ובעברית, הוא ערבב ראפ עם מוזיקת פופ מערבית, והתלווה אליו ריקוד נועז שמזכיר את מייקל ג'קסון יותר מאשר טיש חסידי. בקיצור, המוזיקה של קינדרלעך נתפסה בחוגים השמרניים כמושפעת יתר על המידה מהתרבות החילונית.
"היה לי חלום"
על השאלה המתבקשת – למה בכלל להקים להקת ילדים אחרי ההצלחה של "אוף שימחעס" – משיב ישי לפידות: "גדלתי על להקות ילדים כמו 'פרחי לונדון', 'פרחי טורונטו' ו'פרחי צברים'. אחרי 'אוף שימחעס' היה לי חלום לעשות לעולם הילדים את מה שעשיתי למוזיקה החסידית של המבוגרים – כלומר לתת דגש גדול לוויזואליה, לנראות, למוזיקליות, לשואו".
4 צפייה בגלריה
ישי לפידות מופיע עם חברי להקת קינדרלעך. "לתת דגש לנראות, למוזיקליות, לשואו"
(צילום: קובי הר צבי, באדיבות חברת FDD)
הוא מסביר כי "באותה תקופה המוזיקה החסידית של להקות ה'פרחי' למיניהן הצטיירה כקולות הזהב של המוזיקה היהודית, אבל הן היו עם עמידה לא ממש מקצועית על הבמה. הדגש היה על הווקאל, על הקולות, פחות על הנראות... חשבתי כל זמן שאפשר למתוח גבולות במסגרת ההלכה, אין שום סיבה שלהקת ילדים חרדית לא תבצע רק 'שירת מלאכים', אלא ממש תעשה מיוזיקל".
הלהיט "משיח" היה תמצית כל מה שהטריד את העסקנים, המחנכים והרבנים מהמגזר החרדי: הוא שילב מילים מקוריות באנגלית ובעברית, הוא ערבב ראפ עם מוזיקת פופ מערבית, והתלווה אליו ריקוד נועז שמזכיר את מייקל ג'קסון יותר מאשר טיש חסידי
הבעיה היא שהיו לך רעיונות טובים, אבל לא היה לך זמן.
"נכון, ולכן ביקשתי מדוד פדידה, שהיה אז מפיק צעיר ומתחיל, להיות מנהל ההפקה. אני כתבתי, הלחנתי וליוויתי מבחינה מקצועית את הילדים, אבל מי שנדד איתם בכל הארץ ואפילו בעולם, עם המון סבלנות ותשומת לב, היה פדידה. גייסנו גם את קלוד דדיה, שהיה ונשאר מגדולי הכוריאוגרפים, כדי ללמד את הילדים לרקוד ולנוע על הבמה. הלכתי גם למעבדים הכי גדולים, כמו רון תיכון ודורון אלימלך, ואמרתי: 'חבר'ה – אנחנו הולכים לקחת טקסטים והתנהגות דוסית ולעשות את זה הכי מערבי, הכי גדול, הכי נכון, בשפה הכי מקצועית ומודרנית'.
"אז נכון, הרבה עסקנים זעמו, חלקם גייסו גם רבנים לעניין. למרות שהטקסטים לא היו גסים, ולא הייתה 'שירת נשים', היו שיצאו נגדנו. אבל אחרי שעברתי את זה ב'אוף שימחעס', למדתי את השוק. הבנתי למי באמת יש הערות שהן הארות בונות ומי בא להתנגח ולריב בגלל אינטרסים אישיים. מצד אחד לא חששתי, אבל מצד שני ידעתי איך למתוח את החבל, ברמה הנכונה".
4 צפייה בגלריה
חברי הלהקה ב-2005: אביאל ריפקין, אביאל פרנס, יעקב אפטרגוט, נתנאל זינגבוים, יואב שיוביץ, עמיצור נחשוני ורוני אפטרגוט
(צילום: יונתן דייויס)
ההצלחה הייתה מטאורית.
"אלבום הבכורה של הלהקה, עם השיר 'משיח', יצא לאור ב-2006 והצליח מאוד. אחר כך הילדים התחילו להופיע בעולם וזכו להצלחה, גם בגלל שילוב של מחרוזות שירים ישראליים, מחרוזות של שירים אישיים שלי כמו 'עזוב אותי' וגם קאברים לשירים ידועים כמו 'רציתי שתדע' (אלוהים שלי) של עוזי חיטמן".
להתמודד עם הצלחה בגיל צעיר
במחזור הראשון של הלהקה היו שבעה ילדים, ומהר מאוד הבינו לפידות ופדידה שילדים גדלים וצריך לרענן את השורות. אחד הסולנים הבולטים של הלהקה לאורך השנים, שגם הפך לימים לאמן ויוצר מצליח בזכות עצמו, הוא הזמר החרדי יונתן שינפלד (27). אף שהופיע במהלך השנים עם אמנים רבים, בארץ ובחו"ל, יש לו בלב פינה חמה ללהקת הילדים.
4 צפייה בגלריה
שינפלד בימיו בלהקה. "זה היה תובעני מאוד בהתחלה"
(שימוש לפי סעיף 27א בחוק זכויות יוצרים)
"לדוד שלי יש חברת תיירות שמיועדת למגזר", הוא מספר, "והיו שם מופעים שבהם שרתי מגיל קטן עם הזמר אפרים מנדלסון, אבל כשדוד שלי הציע שאיפגש עם פדידה ולפידות לאודישן, הסכמתי".
כמה זה היה קשה, ואיך הגיבו בבני ברק?
"הייתה לי קליטה מהירה, אז ללמוד את המילים, הלחנים והריקודים לא היה קשה, אבל זה היה תובעני מאוד בהתחלה. אני גדלתי ולמדתי בתלמוד תורה בבני ברק, אבל לא עשו לי בעיות, כי הייתי ממשפחה של חרדים-מודרניים".
האמרגן והמפיק דוד פדידה: "בשנים האחרונות מפת המוזיקה הולכת ומשתנה, בעולם בכלל וגם במוזיקה היהודית, ולכן החלטנו להשקיע משאבים ומאמצים בפרויקטים חדשים ושונים. לקינדרלעך תמיד יישאר מקום חם בלב של כולנו"
עד כמה ההופעה בלהקה השפיעה עליך?
"זה משהו שנמצא איתי תמיד בכל מקום. זה חלק ממני, בקטע הכי טוב שיש. למדתי מישי המון על מוזיקה ועל במה, נשארנו עד היום חברים והוא מפרגן איפה שהוא יכול. גם מפדידה למדתי המון – היחס שלו לילדים היה מדהים וזה נשאר אצלי בזיכרון כחוויה כיפית".
(מתוך שידורי קשת: להקת קינדרלעך בארץ נהדרת בדצמבר 2017)
עד כמה הפרסום כילד מסייע או מקשה בהמשך הדרך?
"זו שאלת השאלות, ואין תשובה אוניברסלית. מצד אחד, זה בהחלט תרם לקריירה שלי וליכולת שלי להופיע על במות. מצד שני, ההצלחה בשלב הבא לא מובנת מאליה. יש כאלה שאומרים בעיניים: 'אה, כשהוא היה ילד הוא היה טוב', ואתה צריך להוכיח שאתה טוב ולרכוש קהל חדש".
"ניסינו להקדים את זמננו"
אחד הרגעים הגדולים של קינדרלעך בחשיפה לקהל הרחב, לאו דווקא שומר המצוות, היה כאשר הלהקה התארחה בתוכנית "ארץ נהדרת". למעשה זה קרה פעמיים: פעם אחת בדצמבר 2017, כאשר חברי קינדרלעך שרו מחרוזת שירי "חנו-טראמפ" – שירי חנוכה שמילותיהם "הותאמו" לכבוד ההכרזה של נשיא ארצות הברית דאז על הכוונה להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים; ובפעם השנייה לפני כארבע שנים, ב-2020, במסגרת פינה של חנוך דאום ששולבה בתוכנית, ובה חברי הלהקה ביצעו את השיר "הוא זכאי" לעיני מיקי זוהר מהליכוד.
מתברר שלהקת קינדרלעך נחשבה פורצת דרך גם מבחינה כלכלית. כותב שורות אלה, למשל, הופיע למשך זמן קצר מאוד בלהקת ילדים חרדית שבה הבונוס היה מנת פלאפל בחינם בסיום כל הופעה. בקינדרלעך העניינים התנהלו אחרת. "אני זוכר איך פעם בכמה חודשים היה מעין טקס שבו פדידה חילק לנו מעטפות עם תשלום על ההופעות", מספר שינפלד בחיוך.
"היו להקות שבהם לא רק שהילדים לא הרוויחו, אלא שההורים היו מממנים את הנסיעות להופעות בחו"ל", אומר לפידות, "אצלנו זה היה אחרת. פדידה ואני סיכמנו שזה פרויקט עסקי ואין היתכנות שהילדים לא ירוויחו. זה לא חוג ואין סיבה שהילדים לא ירוויחו כסף".
אז למה קינדרלעך מתפרקת?
"הלהקה היום באחריות פדידה, אבל הלו, אני עוד לא אמרתי את המילה האחרונה בנושא עולם הילדים", אומר לפידות בחיוך, "אחרי סדרת הרשת החדשה שלי ביוטיוב 'החברים של ישי', אתה בהחלט יכול לחכות לדבר הבא".
אנחנו פונים לדוד פדידה כדי להבין מה הביא להתפרקות הלהקה. "מאז שהקמתי את חברת FDD לפני יותר מ-20 שנים, תמיד חיפשתי לחדש דברים במוזיקה היהודית", אומר פדידה ל-ynet. "במידה מסוימת ניסינו להקדים את זמננו ולהביא סטנדרטים בינלאומיים ותהליכים שקרו בעולם, לעולם שלנו כאן בישראל. כחלק מהתהליך הזה, הקמתי יחד עם ישי לפידות את להקת קינדרלעך, והבאנו משהו חדש ושונה שלא היה כמוהו במוזיקה היהודית. חטפנו גם ביקורת גדולה בתחילת הדרך, אבל אנשים התרגלנו, וקינדרלעך הפכה להיות חלק מהפסקול של המוזיקה היהודית בארץ ובעולם. במשך שנים רבות הבאנו את הלהקה להישגים אדירים והופענו בבמות הכי גדולות ברחבי העולם".
"בשנים האחרונות מפת המוזיקה הולכת ומשתנה, בעולם בכלל וגם במוזיקה היהודית, ולכן בתהליך מושכל החלטנו להשקיע משאבים ומאמצים בפרויקטים חדשים ושונים", הוא מסביר. "לקינדרלעך תמיד יישאר מקום חם בלב של כולנו, אבל כעת אנחנו עם הפנים קדימה במגוון רחב מאוד של פרויקטים מוזיקליים נפלאים".
