הפגנת הקשישות בבני ברק
כבר מספר שבועות שמועדון הגיל השלישי שמפעילה מחלקת הרווחה בעיריית בני ברק, ברחוב הרב לוין מרישא 15, סגור. 124 נשים הזקוקות לשירותיו, רובן בודדות, בחלקן קשישות ניצולות שואה שהמבוגרת שבהן בת כמעט 100 – נותרות גלמודות בביתן. לחלקן זהו הבית השני, אחרות אמרו לנו: "זה הבית הראשון, זה המקום שמחזיק אותי".
ארבעה עשורים פעלה מועדונית "מופת" לרווחת נשות בני ברק, עד שלפני שנה בדיוק, בעקבות החלפת בעלות על הקרקע, החלו לצוץ הבעיות: עמותה שרכשה זכויות בשטח – קרקע המיועדת למבנה ציבור, על פי הגדרת העירייה – החליטה לפנות אותן לטובת ישיבה שתוכננה להיות מוקמת שם. ynet, שעקב אחר הסיפור, דיווח על מאבקן של הנשים שלא נחו: יצאו להפגין מול העירייה, הידברו עם ראש העיר והשמיעו את זעקתן בתקשורת.
למשך מספר חודשים נדמה היה שמאבקן נשא פרי: המועדון נשאר במקום והן חזרו לפעילות. העמותה נסוגה צעד לאחור – ואדם פרטי נכנס לתמונה. בשלב הזה חזרו הבעיות: מנעולי המקום הוחלפו – ושקי חול וגזם נערמו אל מול השער, כך שנחסמה הגישה למתחם לקשישות ולעובדות המקום. עד כה לא הצליחה עיריית בני ברק, האחראית על תפעולו השוטף של המתחם, להחזיר את המקום לפעילות, והקשישות יושבות בודדות בביתן, ללא פתרון.
"פה אני אוכלת את הארוחה החמה היחידה שלי"
בניסיון להשמיע את קולן הפגינו נשות המועדון ברחובה של העיר בני ברק, בשבועות האחרונים, בניסיון למחות על העוול המתמשך כלפיהן. הן זעקו, "כבד את אביך ואת אמך" ו"אל תשליכני לעת זקנה". בידיהן נשאו שלטים שעליהם נכתב: "אל תיקחו לנו את הבית", "המועדון זה החמצן שלנו", ו"תיזהרו. יום אחד גם אתם תהיו זקנים".
מחאת הקשישות נגד סגירת המועדונית בבני ברק
(צילום: תמר אנג'ל)
"אני בודדה, יש לי בת חולה, בן בחו"ל, אין לי נכדים, אין לי אף אחד", סיפרה אחת המשתתפות, אביבה קסלר. "המועדון זה הבית השני שלי. בלי זה אני מתמוטטת". "היא לא היחידה, הרוב כאן בודדות", אומרות אחרות.
"גם היום סגירת המועדון הוא גזר דין מוות עבור כולנו", אומרת א' (שמה המלא שמור במערכת), ניצולת שואה בסוף שנות ה-80 לחייה. "מאז שהמועדון נסגר אני לא יוצאת מהבית ולא מתראה עם חברות. לרובנו, שלוש הפעמים בשבוע שאנחנו מגיעות למועדון אלו הפעמים היחידות שאנחנו אוכלות את הארוחה החמה שלנו".
א' מוסיפה: "אני ניצולת שואה. בעלי מאסירי ציון, היה כלוא שבע שנים בסיביר. עכשיו אני לבד והמועדון והחברות שם זה כל עולמי. המקום סגור ומסוגר. ראש העיר מדבר על מאמצים כבירים למצוא לנו מקום, אבל כל מה שהוא רוצה זה לסתום לנו את הפיות עד לפעם הבאה".
המנעולים הוחלפו, שקי חול נערמו בפתח
יומיים לאחר ההפגנה נכנסו חלק מהנשים לישיבת העירייה, בניסיון נוסף לשטוח את מצוקתן בפני ראש העיר, ונענו בדרישה לשלוח נציגות מטעמם לשיחה פרטית עימו. אחדים מנבחרי הציבור שנכחו במליאה אף ביקשו לסלק אותן מהמקום בעזרת מאבטחי העירייה, זאת על אף שחבר העירייה מטעם הליכוד, יעקב וידר, ביקש לטענתו לוותר על זכות הדיבור שלו ולתת אותה לאחת הקשישות – בקשה שסורבה על ידי ראש העיר.
כאמור, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, הכניסה אל מועדונית מופת חסומה ב"באלות" של חול ופסולת בנייה. גורמים במחלקת הרווחה בעירייה מפנים אצבע מאשימה לעבר מי שרשום כבעל הזכויות החדש בשטח, יוסף מנשה, המיוצג על ידי בנו, עו"ד משה מנשה, המתגורר בבניין הסמוך למועדון.
עובדות המקום סיפרו ל-ynet כי עם שינוי סטטוס הזכויות בנכס, ננקטו פעולות המונעות מהקשישות להשתמש במבנה – החלפת מנעולים, הערמת שקי חול בכניסה לשערי המבנה ופיזור פסולת גזם. גורמים במחלקת הרווחה העירונית אומרים כי המנעולים הוחלפו במפתיע כשמנהלת המועדון הייתה מאושפזת בבית חולים.
העירייה מתמהמהת, הקשישות סובלות
המתח בין עובדות העירייה המתפעלות את המועדון מתוקף תפקידן לבין עו"ד משה מנשה הגיע לשיא בתלונות במשטרה: עובדת המקום טענה כי מנשה דחף אותה, הוא הגיש תלונה נגדית, והמשטרה בחרה לסגור את התלונות. לדברי עובדת נוספת, הותקנו מצלמות המכוונות לדרכי הגישה למתחם, במטרה לוודא שעובדות המועדונית לא יתקרבו למקום. צלם המערכת שהגיע כדי לצלם את המתחם מבחוץ, מהרחוב, בשעת ערב, פגש עד מהרה את עורך הדין המדובר ששאל אותו למעשיו במקום.
היום, למעשה, לא יכולות עובדות המועדונית לגשת בפועל אל המבנה, ובינתיים הן והקשישות מוחות על אוזלת ידה המתמשכת של עיריית בני ברק, שלדבריהן מפקירה אותן שוב ושוב במשך שבועות ארוכים. לאחר פניית ynet בנושא אל דוברות העירייה, הציגה זו בתגובה "צו מניעה זמני" נגד הבעלים, אך בהמשך התברר כי עוד באותו היום בוטל הצו במסגרת בקשה נגדית שהגיש עו"ד משה מנשה.
בדבריו ציין השופט כי מאחר שהשליטה במקום כבר ניטלה מידי העירייה והגישה למבנה נחסמה בפניה, אין בכוחו של צו מניעה, שנועד במהותו לשמר מצב קיים, לאפשר לעירייה לשוב ולהיכנס למבנה. בית המשפט הוסיף שגם אם בעל הזכויות החדש במתחם סבור שהעירייה מחזיקה בנכס זה שנים שלא כדין, אין הוא יכול להחליף על דעת עצמו מנעולים ולהשתלט על הנכס.
השופט המליץ למנשה ולבא כוחו לאפשר לעירייה לקבל לידיה בחזרה את החזקה בשטח, תוך שמירה על זכיות הצד שכנגד לפנות להליך משפטי. כמו כן, הציע בית המשפט שהצדדים יפנו להליך גישור בניסיון לפתור את המחלוקת. אך כאמור, בשלב זה נותרו הקשישות הנזקקות לשירותי המועדון ללא המענה הקהילתי שקיבלו לאורך שנים. נכון לכתיבת שורות אלו עיריית בני ברק, המופיעה בנסח הטאבו כבעלת הזכויות ומי ש"החלקה תירשם על שמה", לא פנתה בשנית לבית המשפט בניסיון לפתור את המצב.
"מרגיש שזאת עיריית סדום"
חבר מועצת העיר מטעם סיעת הליכוד, יעקב וידר, הפועל לסייע לקשישות, טוען כי ההפגנה הייתה פנייה נואשת לעזרה: "אף אחד לא רוצה להקשיב לנשים האלו, לא לפגוש אותן ולא לשמוע אותן", הוא אומר. "נשות המועדון בכו, התחננו להקשבה – ואפילו לדבר לא נתנו להן. יש לי חמש דקות דיבור, לפי החוק, וביקשתי מראש העיר להקצות להן את הזמן שלי, וסורבתי. הביאו מאבטח במטרה לגרש אותן. זו פשוט אטימות. מלבד העובדה שהן נשים מבוגרות, הן גם תושבות העיר. זה רוע. אני מרגיש שזאת עיריית סדום, לא עיריית בני ברק".
וידר מפנה טענות כלליות לעירייה וטוען כי מתנהל בה "ג'ונגל מוחלט" בנושא הקרקעות, כדבריו. "העליתי את הנושא בישיבת המועצה וגם הגשתי שאילתה לראש העיר. עד כה לא קיבלתי את המידע, על אף שהעירייה מחויבת לדווח על כך לציבור ולא רק לי".
יועד לצרכים ציבוריים
"מתחם המריבה" המדובר שעליו עומד המועדון, על קרקע של כ-700 מטרים, נתרם לפני כחמישים שנה מעיזבונה של אישה ערירית לתנועת "אמונה", עבור ייעוד לצרכים ציבוריים. השטח הוסב על ידי עיריית בני ברק למועדונית עבור בנות הגיל השלישי, עד ש"אמונה" מכרה אותו לעמותה בשם "בית אליהו אחיעזר", שתכננה להקים במקום ישיבה לבחורים.
המקום, סיפר בזמנו ל-ynet בכיר בעיריית בני ברק, עבר לרשות הבעלים החדשים – אותה עמותה – בידיעה על הערת אזהרה שיש על השטח, המופקע לפעילות ציבורית של עיריית בני ברק – קרי, מועדון הקשישות. כפי שדווח ב-ynet, לפני כשנה, העמותה הניחה אז בשטח מבנה יביל וחסמה באמצעותו את הגישה למועדונית.
ואולם בעקבות הרעש הציבורי הוסר המבנה והנשים חזרו לפעילות, עד שלפני כחודשיים חל שוב שינוי לרעה. עובדת המועדונית מספרת שאנשים שונים, חלקם ככל הנראה בעלי מקצוע, החלו לפקוד את המקום בזמן הפעילות במתחם, ובכללם עו"ד משה מנשה. כאשר העובדות שאלו לזהותם ולפשר מעשיהם במקום, הן נענו כי יש להם זכות להיכנס למקום מבלי להזדהות, מלבד עו"ד מנשה שהזדהה כבא כוחו של אביו הטוען לזכויות בנכס.
העירייה: "נחושים לשמור על זכויות הקשישות"
פנינו לעירייה בבקשה לברר מדוע היא גוררת רגליים בהסדרת פעילות המועדונית. נוסף על כך, ביקשנו לדעת מהן תוכניותיה לקרקע המדוברת, המסווגת ומוגבלת לשימוש ציבורי כחלקה האמורה להירשם על שמה של העירייה בהתאם לנסח הטאבו.
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "מועדונית 'מופת' הינה נכס שמושכר על ידי העירייה שנים ארוכות, לרווחתם של האזרחים הוותיקים בעיר. בשום שלב העירייה לא פעלה לסגירת המועדונית ולסיום פעילותה. יתרה מכך, העירייה שיפצה את המקום ופעלה מבעוד מועד להאריך את חוזה השכירות.
"תנועת אמונה שחכרה את השטח לפני מספר שנים בחרה למכור את זכויותיה במתחם לעמותה פרטית. לאחר מאבק ארוך, קבע בית המשפט כי העירייה תמשיך להשתמש בשטח עד לבנייה בפועל על ידי העמותה, אך זכויותיה במתחם יישמרו והעמותה תחויב בהקצאת שטח במתחם לפעילות המועדון.
"לאחר שהעמותה לא הצליחה לממש את זכאותה במתחם, היא מכרה את השטח לאדם פרטי הנוהג בכוח הזרוע לסגירה בפועל של המתחם. העירייה מפגינה אפס סובלנות לכך ונעשתה פנייה למשטרת ישראל כנגד בעל הנכס וכפי שהבהיר ראש העיר במפגש עם נציגות המועדון בלשכתו באופן ברור.
"בימים האחרונים פנתה העירייה לביהמ"ש, כדי להשיב את המועדון לפעילות. לשמחתנו, לפני שלושה ימים הוציא בית המשפט צו מניעה במעמד צד אחד כבקשת העירייה, נגד בעל הנכס. בהתאם לצו שהתקבל, פועלת העירייה להשיב את פעילות המועדון למקומה באופן מיידי תוך נקיטת מלוא הצעדים להגנה על שלומם ולמניעת כל הפרה של צו בית המשפט. עיריית בני ברק נחושה ועיקשת לשמור על זכותה להפעיל את המועדון ולהעניק לאוכלוסייה חשובה ואיכותית זו את מלוא הזכויות שלהן היא זכאית בדין".
לאחר הצגת הצו שביטל את צו המניעה, טענו בעירייה כי לא ינוחו ולא ישקטו ויפעלו משפטית עד להחזרת המועדונית לידי הקשישות – אך זה, כאמור, טרם קרה.
הטוען לזכויות בנכס: "נשות המועדון אינן רשאיות להיכנס"
אילן בומבך, בשם עו"ד משה מנשה המייצג את אביו, מסר בתגובה: "בניגוד גמור לתגובת העירייה, ומעיון בהחלטת בית המשפט שהעירייה הסתירה מכם, עולה כי בית המשפט קיבל את עמדת בעלי הנכס שאותם מייצג עו"ד מנשה, תוך שקבע כי נשות המועדונית או מי מטעמן אינן רשאיות להיכנס לנכס. בית המשפט ביטל את הצו הארעי שהוא הוציא במעמד צד אחד, תוך שהוא מתח ביקורת על העירייה שלא מסרה מידע שלם. המדובר בנכס שנרכש כדין, וככל שעיריית בני ברק חפצה לעשות שימוש בו, עליה לפנות בדרך המקובלת לבעלי הנכס כדי להסדיר את השימוש בו.
"אין לנו אלא להצר על כך שבנסיבות אלו, נשות המועדונית נותרו ללא פתרון מעשי, במקום לפנות לגורם המטפל שהיא עיריית בני ברק, שבידיה מצויים הכלים המתאימים למתן הפתרון".
ממשרד הרווחה, אשר מממן ומפקח על פעילות המועדון, נמסר בתגובה: "משרד הרווחה והביטחון החברתי, כמי שמפקח על הפעלת מועדוני מופת, פנה לעיריית בני ברק בדרישה לאיתור מבנה קבוע לפעילות הקשישות, על מנת למנוע פגיעה בנשים אלו. על הרשות חלה החובה להנגיש שירותי רווחה מכבדים ומותאמים לאוכלוסייה המבוגרת. העברתן למבנה שאליו הועבר מועדון מופת איננה עומדת בחובה זו". התגובה מתייחסת להעברתן של חלק מקבוצות המועדונית למבנה זמני הנמצא בקצהו השני של העיר, מקום המרוחק מאוד ממקום פעילותן הקבוע, אלא שנכון לכתיבת שורות אלו גם הן בבית.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בסכסוך מקרקעין שבמסגרתו הוגשו תלונות הדדיות במשטרה. לאחר בחינה של המקרה, הוחלט על סגירת התיק בהתאם לנסיבות העניין".
