כבר ביומו הראשון בתפקיד שר האוצר, החליט בצלאל סמוטריץ' להורות על ביטול המס על כלים חד-פעמיים וביטול המס על משקאות ממותקים – יוזמות שהוציא לפועל השר הקודם אביגדור ליברמן וקוממו את הפוליטיקאים החרדים. לכאורה מדובר בצעד לטובת החרדים, שמרבים לצרוך בכמויות גדולות את המוצרים האלה, אבל יש מי שמזהירים כי הציבור החרדי יהיה דווקא הנפגע הראשון מהצעד.
"מבין הגברים החרדים, 16 אחוז חולים בסוכרת – בזמן שאצל גברים לא חרדים ולא ממוצא ערבי, רק ל-10 אחוז יש סוכרת", מסביר פרופ' דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, בהתייחסו לנזקים הבריאותיים של צריכת משקאות קלים. "בשנה שבה העלו את המס, אחוז האיזון של הסוכרת השתפר בצורה דרמטית. קשה להגיד שזה רק בגלל זה, אבל רואים התאמה בין הפחתה בשתיית המשקאות הממותקים בציבור החרדי לשיפור של ערכי הסוכרת".
"זה עניין של חיים ומוות", מדגיש פרופ' דיקר, בריאיון לאולפן ynet. לנבחרי הציבור הוא הציע: "בואו נשאיר את המס על המשקאות הממותקים שהם עיקר הבעיה, ונוריד את המס על משקאות הדיאט. ניקח את הכסף שנצבר מהמס, ונשקיע אותו בהסברה ובהקמה של תשתית טיפולית לסובלים מהשמנה ומסוכרת. ככה הכסף הזה יחזור לאזרחים".
לדבריו, "62 מדינות בעולם מיסו את השתייה הממותקת, והממוצע של ירידת הצריכה בהן הוא 15 אחוז. במדינת ישראל, לפי נתונים של בנק ישראל שהשוו את הצריכה של 2021 לעומת 2022, הייתה בציבור החרדי ירידה של כ-12 אחוז בצריכת משקאות ממותקים. אנשים שלא שותים משקאות ממותקים צורכים בערך 3-2 כפיות סוכר ביום, ואנשים ששותים משקאות כאלה צורכים 8 כפיות סוכר ביום. מבוגרים ששותים משקאות ממותקים צורכים 12 כפיות סוכר ביום. זה מוביל להבניית רקמת שומן שגורמת בסופו של דבר לסוכרת, לתחלואת לב וכלי דם ולמוות".
הוא מוסיף כי "אין ספק שצריך להשקיע גם בהבניית הטיפול בהשמנה, צריך להשקיע בהסברה, אבל הכסף הזה בא מתוך המס. אז נכון, יש התמתנות בהפחתה של צריכת המשקאות הממותקים, אבל אנשים שהתרגלו לא לשתות משקה ממותק – לא ישתו אותו. הלשון שלנו מתרגלת לשינוי כעבור שלושה שבועות, הן למלוח והן למתוק. היה שינוי שנעשה".
"צריך להפריד את הפוליטיקה מהבריאות", מציין פרופ' דיקר. "הבריאות היא מעל לכל דבר. לכן בואו נמצא איזושהי פשרה – נבטל את המס על משקאות הדיאט, שגם בהם יש נזק בריאותי אבל הוא ללא ספק פחות מזה של המשקאות הרגילים, ונשאיר את המס על המשקאות הממותקים. בישראל 27 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת חיה עם השמנה, והמדינה צריכה לעשות משהו כדי לטפל בזה בצורה ציבורית. זה צריך להיות מלווה בהסברה ובתשתית טיפולית".
לטענתו, "לפוליטיקאים החרדים יש איזו התחייבות פוליטית שהם צריכים לעמוד בה, אבל כולם מבינים שיש בעיה קשה בציבורים מסוימים, בשכבות הסוציו-אקנומיות הנמוכות, שצורכים את אותם משקאות ממותקים בכמות רבה – וחולים יותר".
"זה צריך לבוא בהסברה"
גם המס על הכלים החד-פעמיים נתפס כגזרה כלכלית שפוגעת ספציפית בכיס של המגזר החרדי – אף על פי שיש לו טעמים סביבתיים. "אני חושב שביטול המס וכל הלעומתיות בקשר לנושא סביב הממשלה הקודמת, הם תוצאה של משהו יצרי, אבל אני מניח שכל חברי הכנסת החרדים – בטח אחד כמו משה גפני, שהוא ממש איש ירוק – מבינים את הבעייתיות לפחות של הנושא הזה של כלים חד-פעמיים והשימוש בהם", אומר הרב יהודה גנוט, מנכ"ל ארגון "חרדים לסביבה".
לדעתו של הרב גנוט, "זה צריך לבוא בהסברה. כשדובר על המס, אנחנו בארגון 'חרדים לסביבה' עמדנו והסברנו בקהילות, אבל הנושא לא תפס כל כך – הייתה פה מין הרגשה שכביכול מחפשים את הציבור החרדי, וזה לא טוב".
גנוט לא מתרשם מהירידה בצריכת הכלים החד-פעמיים המזיקים לסביבה. "לפני שהמס התחיל לחול, מכרו בכמויות גדולות מאוד ואנשים קיבלו אספקה למשך תקופה ארוכה. אולי היום אנחנו רואים הפחתה בצריכה, כי לאנשים יש ממש מאגרי פלסטיק. זה נראה כמו חוק שהולך נגד הציבור החרדי, וזו הייתה הטעות. צריך לבדוק את זה מבחינה אמפירית, לראות מה קרה, גם בנושא של המשקאות הממותקים. אנשים לא קנו פחות כי זה עלה כמה שקלים יותר. דרושה עוד הסברה".
לגבי החגיגות של חברי כנסת ובכירים חרדים בעקבות ביטול המיסים המדוברים, אומר הרב גנוט כי בעיניו הן מיותרות: "הרי נאמר – 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי'. ודאי שיש פה דבר מקולקל. יכול להיות שעכשיו נוכל לשבת מול חברי הכנסת החרדים ולנסות להעמיד את החוק בצורה שתתקבל אצל הציבור. כאשר מקבלים את החוק בציבור, אז העשייה שלו הרבה יותר טובה, בטח כשהוא חוק נכון".