מנהטן, ברוקלין, ברונקס, קווינס, סטייטן איילנד – 25 הקמפוסים של האוניברסיטה העירונית של ניו-יורק (CUNY) פרוסים בכל חמשת רובעי העיר העצומה, הנודעת בצביון הקוסמופוליטי שלה. אולם מאחורי כותלי האקדמיה של המוסדות הנכללים ברשת הציבורית, מתחם שאמור להיות פתוח ובטוח לכלל הסטודנטים, צצים להם גילויים של אנטישמיות שהופכים לנפוצים יותר ויותר. מכתב תלונה רשמי שהוגש בשבוע שעבר למשרד החינוך האמריקני, טוען כי האוניברסיטה הפכה ל"סביבה הנגועה בעוינות כלפי סטודנטים יהודים".
התלונה הפדרלית הרשמית הוגשה מטעם הארגון השמרני, המרכז האמריקני לחוק וצדק, והיא כוללת סדרה של מקרים של גילויי שנאה נגד סטודנטים ומרצים יהודים, כפי שהתגלו בקמפוסים של CUNY מאז 2013 ועד היום, ומהווים, כך על פי התלונה, שלל עבירות על חוקי זכויות האזרח בארצות הברית. "חלק מההטרדות בקמפוסים של CUNY הפכו לעניין שבשגרה, כמעט כנורמה מקובלת", נכתב, בצירוף שורה ארוכה של מקרים המעידים על הזנחה פושעת מצד הנהגת האוניברסיטה, אל מול סחף האנטישמיות בקמפוסים.
בין האירועים המוזכרים במסמכים שצורפו לתלונה, בולט המקרה של פרופ' ג'פרי לקס, מרצה יהודי לכלכלה שנהג ללמד במכללה הקהילתית קינגסבורו הממוקמת בשכונת ברייטון ביץ' בברוקלין. זו נודעת באחוז גבוה של תושבים יהודים יוצאי ברית המועצות. פרופ' לקס התעמת עם הנשיא הזמני של המוסד דאז, סטיוארט סאס, לאחר חשיפת עדויות על כך שהאחרון התלונן שיש "יותר מדי יהודים" בסגל המכללה.
העדות שהוקלטה מצטרפת לעדויות שמיעה אחרות שיוחסו לסאס בנוגע ליהודים, שאותם כינה, לפי לקס – "נוראים", "מטורפים", "מרושעים" ו"שטן", זאת לצד דברי שבח שהשמיע בזכות מחבלים מתאבדים. לקס סיפר בזמנו כי כלי רכב של מרצים ספגו חבלות רק בגלל מדבקות של דגל ישראל, ונוסף על כך הוא הבחין ב"צלבי קרס רבים שצוירו או נחרטו בפינות שונות", וכן בדגלי ישראל שהושחתו במחלקה לשפות זרות.
הסטודנטית הותקפה, התוקפת הוזמנה לנאום
מכללת קינגסבורו היא רק קמפוס אחד מתוך 25, אולם על פי התלונה, גילויים דומים של אנטישמיות צצו בכל מוסדות הרשת. בין המקרים האחרים שמוזכרים: מפגש ועדת הפקולטה במכללת ברוקלין ב-2016, אשר הופרע על ידי הפגנת סטודנטים שדרשו את "הרחקת כל הציונים מהקמפוס", וכינו את ראש הוועדה חובש הכיפה "חזיר ציוני". במקרה אחר שאירע בשנה שעברה במכללת ג'ון ג'יי במנהטן, פרסם סטודנט בחשבון האינסטגרם שלו תמונה של אדולף היטלר, בצירוף הכיתוב: "אנחנו זקוקים להיטלר אחר היום" – עניין שעבר ללא גינוי פומבי מצד נשיא המוסד.
סטודנטית יהודייה בשם רייצ'ל גונץ שכתבה מאמר נגד אנטישמיות, הייתה מושא למתקפה מצד פעילים פלסטינים בהובלת הסטודנטית למשפטים, נרדין קיסוואני. לפי התלונה, במקום להעניש את קיסוואני, איפשרה לה הנהלת האוניברסיטה להמשיך בפעילותה, והיא אף הוזמנה לנאום בטקס סיום הלימודים ב-2022.
על פי התלונה, לאורך השנים ואחרי אינספור תקריות על רקע אישי, הגישה האנטישמית עברה לפסים רשמיים. בדצמבר 2021, העבירה התאחדות הסטודנטים למשפט של CUNY החלטה להרחיק מהקמפוס ארגונים יהודיים. השנה הצביע איגוד סגל מרצי האוניברסיטה למשפטים בעד תמיכה רשמית בתנועת ה-BDS.
בדצמבר 2021, העבירה התאחדות הסטודנטים למשפט של CUNY החלטה להרחיק מהקמפוס ארגונים יהודיים. השנה הצביע איגוד סגל מרצי האוניברסיטה למשפטים בעד תמיכה רשמית בתנועת ה-BDS
הקריאות להחרמת ישראל ולביטול תוכנית חילופי הסטודנטים עם המדינה, נענו בתגובת נגד של כמה מן המרצים, שהתארגנו וכינו את המחאה "סחף של השמצות אנטישמיות נגד ישראל תחת כסות של 'אנטי-ציונות", והזהירו שהיא תורמת למתקפה על חיי היהודים בארצות הברית.
יש לציין כי לצד המקרים הללו, בתוך רשת האוניברסיטה העירונית של ניו-יורק נכללים גם מוסדות המזוהים עם יהדות ארצות הברית, כמו מכללת גוטמן (שפרופ' לקס נכלל בסגל הבכיר שלה כיום) ומכללת ברוך במנהטן, או מכללת להמן בברונקס.
"מרגישים לא רצויים"
בעקבות ריבוי התלונות על הנעשה בקמפוסים של CUNY, ערכה מועצת העיר ניו-יורק שימוע מיוחד באשר לגילויי האנטישמיות במערכת האוניברסיטה הציבורית, אך נשיא מכללת קווינס, פליקס מטוס רודריגז, המייצג את הרשת כולה, נמנע מלהגיע לדיון – צעד שנתקל בביקורת גדולה. בהיעדרו, נשלחה הודעה שלפיה "האוניברסיטה גינתה בהתמדה ובעוצמה כל צורה של שנאת זרים ואפליה, ובכלל זה גם אנטישמיות. בכל יום פועלת האוניברסיטה במאמץ להילחם באנטישמיות, באלימות, בשנאה, בגזענות ובחוסר סובלנות מכל צורה בקהילות הקמפוסים שלנו. זו עבודה חשובה אבל קשה, וכזו שאינה נגמרת, ואנחנו תמיד לומדים דרכים חדשות לשפר את מאמצינו".
לפי התביעה, המאמצים הללו אינם מספקים: האוניברסיטה הפכה למצע לאפליה ולאנטישמיות. סטודנטים ומרצים במכללת ברוך, במכללת ג'ון ג'יי, במכללת ברוקלין ובמכללת האנטר, בין האחרים, התלוננו על האקלים האנטישמי בקמפוסים שלהם. סטודנטים ומרצים יהודים מדווחים שוב ושוב על תחושת אי-ביטחון פיזי. הם חוששים ללבוש פריטים שמזהים אותם כיהודים ועלולים להפוך אותם למועדים לפגיעה.
"תלונות אישיות שהוגשו נגד המכללות באופן פרטני ברשת, הן בעלות חשיבות", מסכמים המתלוננים, "אבל כשהנהלות רבות מקרב המכללות נוהגות מתוך השלמה עם אנטישמיות, ובמקום לפעול נגדה, בחרו לתמוך בגזענות וברטוריקה אנטישמית דרך יחסם ל-BDS – זה ברור שנדרשת חקירה בתוך CUNY כמכלול, מבלי לזנוח את החקירות הפרטניות".
במכללת ברוך, במכללת ג'ון ג'יי, במכללת ברוקלין ובמכללת האנטר התלוננו על האקלים האנטישמי בקמפוסים. סטודנטים ומרצים חוששים ללבוש פריטים שמזהים אותם כיהודים
עוד אמרו כי "המסר הברור ש-CUNY מעבירים הוא שההנהגה מתעלמת במכוון מהחששות ומהביטחון של האוכלוסייה היהודית. בני הקהילה הורחקו פיזית מכמה אירועים, וההתעלמות מהחששות שלהם גורמת להם להרגיש לא רצויים עוד. בלי פעולה מהירה וראויה, סטודנטים יהודים ימשיכו להיות הקורבן של ההשלמה של CUNY עם אנטישמיות, אפליה וגזענות, לא יהיה באפשרותם להשתתף בפעילויות בקמפוס – והם ימשיכו להיות מוחרמים ומוטרדים".
רוברט זינגר, יו"ר המרכז לאימפקט יהודי, אמר: "לא ייתכן שסטודנטים ומרצים יחוו תחושת אי-בטחון פיזי ויחששו ללבוש פריטים שמזהים אותם כיהודים, במוסדות אקדמיים בניו-יורק או בכל מקום אחר בעולם. התלונות הבלתי-פוסקות על אנטישמיות בשנים האחרונות, וההתבטאויות החמורות של הסגל האקדמי, דורשות התערבות דחופה של רשויות הפיקוח. לא ניתן להעביר את המקרים האלו על סדר היום, ונדרשות פעולות מיידיות לטיפול בנושא המדאיג".