מבצע חוצה יבשות לזיהוי קשיש שנפטר בדרום תל אביב: שכניו של קשיש ערירי, שלא יצא מביתו זמן רב, הזעיקו את כוחות החירום וההצלה – שמצאו את גופתו כשהיא במצב ריקבון. בשל מצב הגופה היא הייתה בלתי ניתנת לזיהוי. הגופה הועברה למרכז לרפואה משפטית באבו כביר לבדיקות וזיהוי, אך ליחידה החוקרת במשטרה לא היו כל פרטים על קרובי משפחה ומשכך לא יכלו לזהות את המנוח בוודאות.
בחלוף כמה שבועות, פנו חבריו של הנפטר למוקד יחידה 360 – מערך הסיוע הלאומי, כדי להבין היכן חברם נקבר, במטרה לעלות לקברו לרגל השלושים. לאחר בירורים שעשו מתנדבי היחידה מול חברות קדישא והמכון לרפואה משפטית, התברר שהאיש טרם נקבר, מכיוון שהוא מוגדר כאלמוני. האיש הוגדר כאלמוני בשל העובדה שעל פי הרישומים בישראל, הוא לא הותיר משפחה אחריו.
מפקד יחידת 360, אלחנן רוט, איתר קרובת משפחה של המנוח שגרה בארצות הברית, אך מאוחר יותר הבינו המתנדבים כי היא אחות חורגת של הנפטר. האישה סיפרה שככל הידוע לה, אין סימנים רפואיים כמו צלקות או קעקועים שיכולים להעיד על זהותו ועל אף הנכונות שהביעה היא לא יכולה לסייע במסירת DNA לזיהוי.
לאחר מאמצים רבים הצליח רוט לאתר את אחיו הביולוגי של המנוח, המתגורר בעיר קאלי בקולומביה. בסיוע שליח חב"ד ורב הקהילה היהודית בבוגוטה התקיימה שיחת ועידה עם האח, שאותה תרגם מתנדב דובר ספרדית מהיחידה. בשיחה מסר האח למפקד היחידה את צילום הדרכון שלו ואת הפרטים הנדרשים.
הפרטים שמסר האח הועברו ליחידה החוקרת במשטרה, למכון לרפואה משפטית ולאינטרפול. במקביל האח הוזמן למסירת דגימת DNA.
הבקשה לזמן את האח למסירת דגימת DNA נתקלה בקשיים, בעקבות ניתוק היחסים בין ישראל לקולומביה וחוסר שיתוף הפעולה של הנציג בקולומביה עם האינטנפול. בשל כך, מפקד יחידה 360 זק"א פנה בדחיפות לראש חטיבת אמריקה הלטינית במשרד החוץ והאחרון נתן הוראה לקונסול בבוגוטה – לתאם לאח פגישה מיידית בשגרירות.
אך הרשויות בקולומביה המשיכו להערים קשיים. הם דרשו את פרטי הדרכון הקולומביאני של המנוח כדי שאחיו ייתן דגימה. לתמונה נכנסו אנשי לשכת שר הפנים, שלאחר מאמץ איתרו את פרטי הדרכון הקולומביאני של המנוח, שלא היה בנמצא בדירה ולא בידי המשטרה. כך האח הוזמן לבוגוטה, כשעה טיסה ממקום מגוריו, כדי למסור דגימת DNA שהועברה לארץ להשוואה.
הדגימה הוטסה לארץ והוכנסה להליך בניית פרופיל DNA במטה הארצי של המשטרה. משם הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר, לשם השוואה מדויקת לגופתו של המנוח.
במקביל, לצורך היערכות לתיאום קבורתו על פי ההלכה ביצע רוט בדיקה מעמיקה מול מערך הגיור והרבנות הראשית, ואכן התברר כי המנוח התגייר כדת וכדין בשנת 1996, כשנה לאחר שעלה לארץ. לכן, נקבע, הוא זכאי להיקבר בחלקה יהודית. משכך הגיש מפקד היחידה בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה שינפיקו למנוח "אישור תושבות", המאפשר לקבל עבורו חלקת קבר.
