הדאגה הגדולה ביותר של יהדות ארצות הברית בימים אלה רחוקה מלהיות השאלה אם נתניהו יוזמן או לא יוזמן לבית הלבן או אם רון דה-סנטיס טוב ליהודים. התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית במדינה, שמהוות יחד 80% מיהדות ארצות הברית, מתמודדות כעת עם בעיה קיומית הרבה יותר: המחסור החמור ביותר שידעו אי פעם ברבנים.
מספר לא מבוטל של רבני דור ה"בייבי בום" (אלה שנולדו בין 1946 ל-1964) פורשים בימים אלה לגמלאות, אבל הקהילות השונות ברחבי ארצות הברית פשוט לא מצליחות למצוא מועמדים חדשים שיחליפו אותם. הרישום ללימודי רבנות בקרב זרמים לא-אורתודוקסיים נמצא בירידה כבר שנים, אבל בימים שאחרי מגפת הקורונה הדפוס הפך למדאיג במיוחד. התנועה הקונסרבטיבית כבר הודיעה רשמית ל-80 בתי הכנסת שחיפשו רב חדש כי רבים מהם לא יצליחו לגייס השנה. בבית הספר המרכזי ללימודי הרבנות של התנועה בניו יורק, למשל, גייסו בשנה שעברה כיתה של שבעה סטודנטים לרבנות – חצי מהמספר לפני עשור.
גם בתנועה הרפורמית מדווחים על הידלדלות ברישום ללימודי רבנות, והרישום ל"היברו יוניון קולג'", שמפעיל שלושה קמפוסים להכשרת רבנים רפורמיים, ירד בכ-30% מאז 2008. ההסברים לתופעה רבים ומגוונים; החל מגיאוגרפיה של קהילות מרוחקות, דרך שחיקה מצד אחד וצמצום סמכויות מצד שני, וכמובן פיתוי לתפקידים מתגמלים יותר מחוץ לעולם היהודי (למרות שעל פי סקר אחרון של איגוד הרבנים, המשכורת הממוצעת של רב בארצות הברית עומדת על כ-175 אלף דולרים, או מעל ל-54 אלף שקלים בחודש). כך או כך, הקהילות נותרות עם הסברים רבים וללא פתרונות רבים ביד.
מה ההבדל בין רב לחזן?
על רקע כל זה, בולט לאחרונה פתרון אחד שצמח מתוך המצוקה: טרנד של חזנים שלוקחים על עצמם תפקידי רבנות, והופכים למנהיגים הרוחניים היחידים של מספר הולך וגדל של קהילות. בתנועה הרפורמית, הזרם הגדול ביותר של היהדות האמריקנית, יש כיום 13 חזנים המשמשים כמנהיגים רוחניים יחידים של קהילה. לפי הרב-חזן ג'רמי ליפטון, שאחראי על שיבוצים ב"איגוד החזנים" המזוהה עם התנועה הקונסרבטיבית, יש כיום כ-24 חזנים המשמשים כמנהיגים רוחניים יחידים של קהילה – בהשוואה לעשרה לפני כעשור.
הרישום ללימודי רבנות בקרב זרמים לא-אורתודוקסיים נמצא בירידה כבר שנים. התנועה הקונסרבטיבית כבר הודיעה רשמית ל-80 בתי הכנסת שחיפשו רב חדש כי רבים מהם לא יצליחו לגייס השנה
ובהתאמה, בתי הספר לרבנות הרחיבו את ההכשרה שלהם לתלמידי חזנות כדי להכין אותם למעמד החדש – שיעורים בטיפול רוחני וניתוח טקסטים יהודיים הדומים לאלה שמועברים לתלמידי רבנות. בתי הספר חווים מספר הולך וגדל של חזנים שחוזרים לבית הספר ומבקשים הסמכה לרבנות, בתקווה להגדיל את סיכוייהם להנהיג קהילה. ליפטון אומר שאלה לא בהכרח המשכורת והמעמד שמניעים אותם: "יכולים להיות מספר גורמים אחרים, כמו קהילה שמעריכה אותם, שידוך מוצלח יותר לקהילה. זה לא עניין של שדרוג במעמד. במיוחד עכשיו, כשכולם מתמודדים עם התופעה של צמצום הקהילות".
ליפטון, שמשמש כרב קהילת בית אל באקרון, אוהיו, רואה בכך תופעה חיובית למדי: "קהילות מגלות עכשיו מחדש מהי הנהגה רוחנית. זה לא בהכרח משהו תגובתי, אלא קהילות שפוקחות את עיניהן לגבי תפקידו של החזן ומה הוא מביא לקהילה. ברור שבקהילות שבהן יש גם חזן וגם רב הם מביאים נקודת מבט שונה, אבל בגלל מאגר המועמדים המצומצם קהילות מסתכלות היום יותר על מענה רוחני מותאם אישית, שבסוף אפילו יכול לשרת את הצרכים של הקהילה טוב יותר", הוא אומר.
ג'רמי ליפטון, חזן שמשמש גם כרבלקורא הישראלי, ליפטון מדגיש כי יש הבדלים גדולים בין תפקיד החזן בישראל ובין תפקידו בארצות הברית. "זה לא סתם אדם שנקרא לעלות לבמה ולשיר", הוא אומר. "זה מישהו שהולך לבית ספר לרבנות או חזנות ולומד קשה במשך חמש שנים תואר מקביל ל-PhD. ההבדל בינו ובין רב הוא רק בניואנסים של מה שהוא לומד: עניין של תשוקה לטקסט או למוזיקה. ממש כמו רופא שהולך למומחיות אחת ולא לאחרת. אני מכיר המון רבנים מוכשרים מאוד שאנחנו ממש לא רוצים שישירו, ומצד שני המון חזנים שלא ממש מדברים טוב, ואין להם יכולת להעביר דבר תורה סוחף".
זה רק מחזק את הטענה שאולי הם לא נועדו למלא זה את תפקידו של האחר.
"אבל צריך להבין, אצלנו חזן לא רק מוביל את התפילות; הוא מלמד, הוא מעורב בחתימת חוזים ודינים, באירועי הקהילה, חתונות, הלוויות, ייעוץ ולימוד, ואז השאלה הגדולה היא: מה כבר ההבדל המשמעותי בין מה שהוא מביא ובין רב? בישראל חושבים על חזן כמנהיג מוזיקלי שמוביל תפילות, זה לא ממש עובד ככה בארצות הברית. השוליים כאן מטושטשים מאוד. חזנים הולכים לבית ספר בדיוק כמו רב, הם צריכים לדעת עברית, הם נחשבים על פי החוק 'אנשי דת', יכולים מבחינה משפטית לחתום על מסמכים, יכולים לקבור ולחתן".
ליפטון מדבר גם מניסיונו האישי: "הרבנות שלי והחזנות שלי דומות מאוד. גם כשהייתי רק חזן בקהילה שלי עשיתי כמעט הכול אותו הדבר כמו עכשיו, כשאני הרב שלה. אני כנראה מעביר יותר זמן בלימוד דברי תורה מאשר חזן, אבל כל שאר העבודה נותרה כפי שהיא – למעט העובדה שאין לי ממש עזרה של מישהו שיכול לשאת תפקיד רשמי ויכול לחלוק את הנטל. המפתח מבחינתי תמיד היה לעבוד בשותפות עם מנהיגות לא רשמית, ולבנות קהילה – באמצעות מוזיקה או באמצעות לימוד תורה. אלה כלים שונים לאותה מטרה. אנחנו בכל מקרה רוצים ליצור קהילה ולגרום לאנשים להרגיש מרוממים ומחוברים. החזן מכוון יותר לנעימות – והרב מכוון יותר לטקסט. אנחנו משתמשים בשני הצדדים כדי לחבר בין אנשים".
