בציבור החרדי הבינו כבר לפני כמה שבועות כי "גזרות ליברמן" הן רק עניין של זמן, ולא ממש הופתעו מההכרזה אתמול (יום ד') על הפסקת סבסוד מעונות היום לאברכים. אבל זה לא הפחית מעוצמת הזעם במגזר על הצעד המשמעותי הראשון של שר האוצר החדש - וגם לא מהדאגה לעתידן הכלכלי של המשפחות שנפגעו.
כעת, אחרי שבש"ס וביהדות התורה פרקו את התסכול וכינו את ליברמן "רשע" ו"מטורף", ובש"ס אף החלו היום בקמפיין רשת שכותרתו: "ממשלת בנט-ליברמן מרעיבה את ילדי ישראל" - נערכים בקהילה החרדית להתמודדות האמיתית עם שלילת ההטבה, באמצעות גיוס כספים שיפצו עליה ויימנעו מלומדי התורה את הצורך לצאת ולהתפרנס.
ל-ynet נודע כי עסקנים חרדים מתכננים לצאת למגבית ענק בקרב פילנתרופים מהעולם למען אברכי הכוללים, במטרה להשלים את הסבסוד שביטלה המדינה ויימנע מצב של "ביטול תורה" על רקע החלטת ליברמן. גורמים המעורבים במהלך מעריכים כי באווירה הציבורית הקיימת במגזר, של "רדיפת הדת" על ידי השלטונות, ניתן יהיה לגייס בקלות את הכסף הדרוש – הן מנדבנים בחו"ל והן מחרדים מן המניין בארץ.
לתחמן את המערכת
לצד זאת, יש מי שמנסה לשמר את המצב הקיים, ולקבל את ההטבה מהמדינה באמצעות זיוף מסמכים והצגתו כאדם עובד או כמי שזכאי מסיבות אחרות לסבסוד המעונות. ברשתות החברתיות מופצות ביממה האחרונה הודעות המדריכות את ציבור האברכים כיצד לרמות את רשויות המדינה בעניין זה.
כך, למשל, נכתב באחת מקבוצות הווטסאפ, תחת הכותרת "לאור גזרות המן": "הנה כמה פרטים שחשוב לדעת למען קול התורה לא ייפסק לרגע. בשביל לקבל הנחה כמו שהיה עד היום, האישה צריכה לעבוד 36 שעות שבועיות (כפי שהיה עד כה), הבעל 24 שעות. בשביל לקבל פטור מלא, צריך שגם הבעל יעבוד 36 שעות שבועיות. אז אספנו עבורכם כמה אופציות להסתדר.
מכאן ואילך מונה הכותב דרכים "לתחמן" את המערכת, בצורה מאורגנת ומסודרת. מ' בן ה-22, תושב ירושלים, נשוי ואב לשני פעוטות, הלומד בכולל, אמר בריאיון ל-ynet כי אין לו כל כוונה להפסיק ללמוד ולצאת לעבודה בצורה מסודרת. "הילדים שלי קטנים, אבל כשהם ייגדלו אני אקבל הנחות בתלמוד תורה ובישיבות. מדי פעם יש 'גבירים' (תורמים עשירים) שמעניקים לאברכים תרומות של כסף ואפילו של חליפות וכובעים. בשנייה שאתה עוזב את הכולל, לא רק שכל התמיכה הזו תיעלם, לילדים של מי שעוזבים יהיו קשה להתקבל למוסדות חינוך טובים, ובהמשך זה יפגע בסיכוי להשיג שידוכים טובים".
אז ממה תתפרנסו?
"אשתי התחילה לעבוד במחשבים. בעתיד אנחנו מקווים שהיא תרוויח כמו שצריך, לכן לא כדאי לה להישאר בבית. אז כדי להשלים את הסכום שנפסיד על המעונות, לא תהיה לי ברירה ואני אצטרך לעבוד ב'שחור', בעיקר בשעות הערב. חוץ מזה, למדתי בישיבה קדושה שבה לא עושים בגרויות. אם אצא לעבוד הרי אקבל בקושי שכר מינימום. אם חילונים עם תואר ראשון ושני לא מוצאים היום עבודה, עם כל הבלאגן של הקורונה, לי בטח אין סיכוי".
"אין שום תועלת, רק נזק"
יממה לאחר החלטתו של שר האוצר, כי רק משפחות שבהן שני ההורים עובדים או לומדים מקצוע, יוכלו להיעזר במעונות היום המסובסדים – אומר חיים רוטשטיין, עיתונאי חרדי, אב לשישה הלומד בכולל, כי תהיה לכך השפעה דרמטית על כל משפחה חרדית שיש בה גבר הלומד בכולל. " זה משפיע דרמטית", הוא אומר בריאיון לאולפן ynet. "יש לי פעוט בן שנתיים, ולפני חודש וחצי נולדו לי תאומות. בלי סבסוד של המדינה נצטרך לשלם כל חודש למעלה מ-6,000 שקלים רק על המעונות. אשתי מתכנתת, ומעבר לנזק הכלכלי המיידי, זה פשוט יכול להפריע לה בעבודה".
רוטשטיין מבהיר כי רעייתו לא תתפטר, בניגוד לנשים המרוויחות כיום שכר נמוך יותר, אבל הוא מזהיר כי שוק התעסוקה החרדי יחזור שנים אחרונית, ויסליל שוב נשים להוראה: "נערות חרדיות שישקלו את הצעדים התעסוקתיים שלהן, יימנעו מלפנות לפיתוח תוכנה", הוא אומר.
מומחים טוענים שהמהלך אמור להוציא גברים חרדים לשוק העבודה.
"מי שאומר את זה, חד-משמעית לא מכיר את הציבור החרדי. אני לא כלכלן גדול, אבל חרדי אני כן, ואני יכול לומר ללא צל של ספק, שלא יהיה חרדי אחד שייצא לשוק העבודה בגלל המהלך הזה. הנזק שלו, לעומת זה, הוא ברור, לא תהיה בו שום תועלת. רק יגרום לנשים חרדיות לעבוד פחות שעות, בעבודות פחות רווחיות, וממילא גם לשלם למדינה פחות מסים". לראיה הוא טוען - לצד מומחים בתעסוקת חרדים, היוצאים נגד המהלך בצורה נחרצת - כי לפני עשר שנים הציבור החרדי הרבה פחות השתמש במעונות היום, ושיעור האברכים לא היה קטן יותר מאשר עכשיו. לעומת זאת, שיעור הנשים שעבדו במקצועות חופשיים היה נמוך בעשרות אחוזים.
"מה יהיה עם אנשים כמוני שכבר רשמו למעון?"
מירי קוסובר היא אם לעשרה שבנה בן השנתיים שוהה במעון יום. בעלה הוא אברך, והיא מנסה להבין מה יקרה איתם בעוד חודשיים. "את הצ'קים כבר העברתי אתמול", היא מספרת. "הם לוקחים צ'קים לכל השנה מראש. מה יהיה עם אנשים כמוני שרשמו ילדים למעונות?" היא תוהה. "מנהלת מעון שעמה שוחחתי, חושבת שצפוי להיות פה איזשהו סוג של קריסה, כי תעשיית המעונות התפתחה מאוד בשנים האחרונות, ונשים יצאו לעבודה והרשו לעצמן לעבוד יום מלא".
כ-85 אלף ילדים מקבלים כיום סבסוד למעונות היום שעומד על כ-1,000 שקל לילד בכפוף למבחן הכנסה, ומתוכם כ-23 אלף ילדים זכאים לסבסוד ואחד מהוריהם נמצא במסלול לימודים (כולל ישיבות). אולם רק 1,500 לומדים במוסד השכלה וב-21 אלף מקרים – הרוב המוחץ - האב לומד בישיבה. כלומר: כרבע מתוך כלל הילדים הזכאים. עלות הסבסוד שניתן עד היום היא 1.2 מיליארד שקל בשנה, ו-400 מיליון שקל מתוכם עבור אותם 21 אלף פעוטות שאביהם לומד בישיבה.
עד כה היו הקריטריונים לזכאות לסבסוד מעונות בעלי סמל (נעמת, ויצו והחברה למתנ"סים, אמונה ועוד) מבחני הכנסה, בזמן שרק האם הייתה מחויבת לעבוד לפחות בחצי משרה, מה שאפשר לאבות להמשיך וללמוד למשל בישיבה. כעת, בעקבות ההחלטה, בן הזוג יצטרך גם הוא הוא לעבוד בהיקף משרה של לפחות 24 שעות שבועיות (חצי משרה).
משרד האוצר קבע, למעשה, כי על-מנת לקבל סבסוד במקרים שבן הזוג לא עובד - עליו ללמוד ולרכוש השכלה או כישורים שיאפשרו בעתיד השתלבות בשוק העבודה, דוגמת תואר ראשון, לימודי תעודה, סיעוד, הכשרה מקצועית ותעודת הוראה.
"הילדים שלנו - בתחתית הרשימה"
קוסובר זועמת על מה שהיא מכנה "אפליית הילדים החרדים". "ילדי מהגרים בתל אביב, חסרי מעמד חוקי, מקבלים מעון מסובסד תמורת 800 שקלים", היא אומרת. "הם לומדים עוד יותר שעות ממה שאצלנו בבני ברק, הם נמצאים שם עד 18:00 כל יום. לילדים שלנו לא מגיע? אני בחרתי להכניס משכורת אחת הביתה. זה לא שאני לא עובדת. בעלי מקבל 504 שקלים מידי חודש ממדינת ישראל, וזה מה שנכנס לנו לחשבון. הוא היה יכול להרוויח הרבה יותר, אבל זו הבחירה שלו. אז מדינת ישראל אומרת: 'הילד שלך בן שנתיים, נעניש אותו בגלל אבא שלו".
עוד אומרת קוסובר: "אנחנו מדברים פה על חלק קטן מאוד מהציבור החרדי. יש עוד המון המון חרדים שעובדים, והם לא הולכים להיפגע, אני מקווה, אלא אם כן יימצאו עוד איזה קריטריון שמצליח לסייג אותם. יש פה פגיעה מכוונת בעתודה קטנה מאוד ואיכותית מאוד של אנשים שבחרו להקדיש את חייהם לאידיאולוגיה של לימוד תורה, ומישהו רוצה לפגוע בילדים שלהם".
מלשכת שר האוצר, אביגדור ליברמן, נמסר בתגובה: "ההחלטה על שינוי הקריטריונים לקבלת סבסוד למעונות יום, היא צעד חשוב מאוד שמשנה את סדרי העדיפויות במדינה ושם בראש את אלה שעובדים ומשלמים מיסים. המנגנון הנוכחי פוגע בהורים עובדים ומתעדף את אלה שאינם, ולכן השינוי מתבקש. נמשיך להוביל מהלכים שיבטלו תמריצים שליליים, לצורך השתלבות בשוק העבודה".
- השתתפו בהכנת הידיעה: מרב קריסטל, נצחיה יעקב