נשיאי האוניברסיטאות המובילות עלו היום (ד') על המוקד במהלך שימוע בבית הנבחרים האמריקני בנושא התגובה שלהם כלפי העלייה בפשעי השנאה והאנטישמיות בקמפוסים מאז תחילת המלחמה בעזה. במשך כ-5 שעות התבקשו נשיאות אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה UPenn ו-MIT לספק תשובות לשאלות המחוקקים על הפעולות שהם נוקטים נגד תלמידים שמעורבים במעשי אנטישמיות, כיצד נוהלי הגיוס של המוסדות מבטיחים שהסגל ייצג נקודות מבט מגוונות וכיצד הם מבטיחים בטיחות בקמפוס.
בתחילת הדיון אמרו חברי הקונגרס לנשיאי האוניברסיטאות כי במהלך מתן התשובות לשימוע הם צריכים לחשוב על הסטודנטים בקמפוסים שהותקפו ואוימו וזקוקים להגנה. בעוד הנבחרים שיזמו את השימוע אמרו שעיקרו הוא הטיפול באנטישמיות, הנשיאים אמרו שהם רואים גם עלייה באיסלאמופוביה ופועלים להילחם באותה מידה גם במעשי השנאה האלה.
הנציגה הרפובליקנית של מדינת ניו יורק, אליס סטפניק, בוגרת הרווארד בעצמה, התעמתה במהלך השימוע עם הנשיאה של המוסד קלודין גיי ושאלה אותה האם הרווארד תנקוט צעדים משמעתיים נגד סטודנטים שמשתמשים בפומבי בביטוי "מהנהר לים, פלסטין תהיה חופשית" או "אינתיפאדה". לדברי סטפניק, הביטויים הללו משמעותם התקפה פיזית חמושה על ישראל ורצח יהודים.
גיי השיבה כי "הסוג הזה של דיבור הוא מלא שנאה, פזיז ופוגעני, מתועב", אבל כשסטפניק הקשתה ושאלה האם סוג זה של דברי שנאה מותר בהרווארד, גיי ענתה כי "זה מנוגד לערכים של הרווארד, אבל אנחנו מחויבים לחופש הביטוי אפילו של דעות פוגעניות ומעוררות שנאה".
גיי הסבירה שכאשר הדיבור הופך למעשים שמפרים את המדיניות של המוסד נגד בריונות והטרדה, או מסית לאלימות – אז ננקטת פעולה. את סטפניק זה לא סיפק: "את צריכה להתפטר", אמרה לה.
לגבי MIT, נשאלה הנשיאה סאלי קורנבלות' האם הקריאה לרצח עם של יהודים מפרה את קוד ההתנהגות של המוסד, והיא ענתה כי זה מפר את המדיניות רק אם זה מכוון ליחידים ולא בתור קריאה כללית פומבית. היא סירבה לענות לשאלה ב"כן" או "לא", וטענה כי היא לא שמעה קריאה לרצח יהודים בקמפוס. בהמשך נשאלה אם שמעה קריאות לאינתיפאדה, והיא ענתה: "שמעתי קריאות, אשר יכולות להיות אנטישמיות, אבל זה תלוי בהקשר".
נשיאת אוניברסיטת Penn, ליז מגיל, אמרה גם היא כי סיווג הקריאות כבריונות או אלימות תלוי בהקשר שלהן. חברת הקונגרס נדהמה מהתשובה וניסתה להקשות עליה: "זאת השאלה הקלה ביותר. האם קריאות לרצח עם של יהודים הן בריונות והטרדה?". מגיל לא השיבה בחיוב גם בפעם השנייה ואמרה: "אם הקריאה הופכת למעשה אז זאת הטרדה". בפעם השלישית, לאחר שנשאלה שוב, הודתה הנשיאה כי קריאה לרצח עם אכן "יכולה להיות הטרדה".
למרות השימוע הנוקב, בתום הדיון נדחתה ההחלטה "לחייב את מנהיגי הקמפוס באחריות להתעמת עם אנטישמיות", אבל יו"ר הוועדה, יו"ר ועדת בית הנבחרים לחינוך וכוח העבודה, נציגת צפון קרולינה הרפובליקנית, וירג'יניה פוקס, קראה לשלוש נשיאות האוניברסיטאות לפעול יותר למען המאבק נגד אנטישמיות בקמפוסים.
נשיאת אוניברסיטת Penn, ליז מגיל, אמרה כי סיווג הקריאות כבריונות או אלימות תלוי בהקשר שלהן. חברת הקונגרס נדהמה מהתשובה וניסתה להקשות עליה: "זאת השאלה הקלה ביותר. האם קריאות לרצח עם של יהודים הם בריונות והטרדה?". מגיל לא השיבה בחיוב גם בפעם השנייה ורק אמרה: "אם הקריאה הופכת למעשה אז זאת הטרדה"
בחודשיים האחרונים, מאז תחילת המלחמה בעזה, התקיימו בקמפוסים רבים בארצות הברית הפגנות פרו-פלסטיניות שחלקן גלשו לקריאות אנטישמיות וקריאות לאינתפיאדה עולמית. בחלק מהמקרים הותקפו סטודנטים יהודים וישראלים ורבים תיארו אווירה עוינת ובעייתית במהלך הלימודים. הרווארד עצמה ספגה ביקורת חריפה לאחר שחלק מארגוני הסטודנטים האשימו את ישראל במצב כבר ב-7 באוקטובר.
בהמשך, נמתחה ביקורת נוקבת על הנשיאה גיי על תגובות רפות למתרחש בקמפוס. המיליארדר ואיש העסקים היהודי, ביל אקמן, יצא בקמפיין מסיבי נגד התנהלותה והשתיקה של המוסד היוקרתי נוכח האירועים. שלשום הוקרן בקמפוס "סרט הזוועות" של מתקפת חמאס, אך הנשיאה נעדרה מהאירוע. במהלך ההקרנה מתח שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, ביקורת על הרווארד נוכח האירועים בקמפוס.
