הרב תמיר גרנות, שבנו אמִתי נפל במלחמת חרבות ברזל, התלבט מאוד לפני שהחליט להגיב על דבריו של הרב הראשי יצחק יוסף לגבי גיוס חרדים ("אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ"). לבסוף הוא החליט לומר את אשר על ליבו – דווקא בשם כבוד התורה, לדבריו. סרטון שלו ובו מונולוג נוקב, המופנה לרב הראשי הספרדי, צבר עשרות אלפי צפיות ברשת. גרנות סיפר בין השאר כי אשתו אביבית, האם השכולה, בכתה במשך 24 שעות בעקבות דבריו השנויים במחלוקת של הרב יוסף.
"אני שואל אותך, כבוד הרב: אמתי טעה? לשווא הוא שוכב עכשיו מתחת לרגבי האדמה בהר הרצל? האם הוא וכל חבריו ששוכבים שם יחד עימו, ובעוד בתי העלמין ברחבי הארץ, היו צריכים להישאר בישיבה ולהשאיר את מסירות הנפש רק לחילונים? או אולי לנסוע לחו"ל כדי ללמוד תורה ולא להתגייס?" תהה בסרטון הרב גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" בתל אביב.
ריאיון עם הרב תמיר גרנות, אביו של סרן אמִתי גרנות ז"ל
(צילום: ירון שרון)
סרן אמִתי גרנות היה מפקד צוות בגדוד 75 בעוצבת סער מגולן (חטיבה 7). הוא נהרג ב-15 באוקטובר כתוצאה מירי טיל נ"ט לעבר מוצב בגבול לבנון. אביו, הרב תמיר גרנות, פנה בסרטון לרב יצחק יוסף ואמר: "אתה צריך לבקש מחילה מאשתי, ולעלות להר הרצל ולבקש מחילה מאמתי, בחור ישיבה ולוחם, ומכל הצדיקים והקדושים והטהורים, לומדי תורה שבחרו להילחם וגם אלה שאינם לומדי תורה שמסרו נפשם. לעזוב לחו"ל כדי לא להילחם מלחמת מצווה, בפיקוח נפש לאומי?! כבוד הרב, אנחנו ברוסיה? הצבא הוא צבא הצאר? החיילים הם קנטוניסטים? אתה הראשון לציון, כבוד הרב, לא הראשון לברוקלין ולא הראשון לבגדד. יש לך אחריות על עם ישראל".
"האירוסים של אמתי היו בחול המועד סוכות, עוד קשה לי לראות את התמונות", אמר הבוקר (יום ד') הרב גרנות בכאב, בריאיון ל-ynet. "קולה של אמא, אשתי אביבית, הוא הקול של הרגש, הדמעות האמיתיות, העלבון. מה בעצם אתה אומר, הרב הראשי? שאם היינו מקשיבים לך היינו צריכים לנסוע לחו"ל, ואמתי היה צריך לא להתגייס? מה זה אומר? שכל לומדי התורה לא צריכים להתגייס? גם כל הציונות הדתית? גם כל החילונים, אם הם יהיו לומדי תורה כמו שאתה רוצה שהם יהיו, אז גם הם צריכים לא להתגייס? מה המשמעות של האמירה הזאת? אתה אומר שאנחנו דרג ב' או ג' כי בחרנו בחירה פחותה? להפך, הרי זה בדיוק להפך.
"הייתי אצל אחד מגדולי הדור בעולם החרדי, אני לא יכול להגיד את שמו, גדול באמת. הוא אמר לי: 'אני מסכים איתך במאה אחוז'. אמרתי לו: אז למה אתה לא יוצא עם זה בפומבי? הוא אמר: 'יהרסו אותי פה אם אני אצא. אתם צריכים להציל אותנו מהשבי שלנו'"
"אז קולה של אמא נעלבת, והקול שלי הוא קול של ראש ישיבה. אני לא מחזיק מעצמי יותר מהרב יוסף בתורה בשום אופן, אבל השאלה כאן היא שאלה בהלכות שבת, בהלכות ציבור, בהלכות מדינה, בהלכות מוסר ובהלכות אחריות – ולצערי הרב יוסף ורבים אחרים שבויים בתוך תפיסה שהיה לה זמן פעם, כשהיה צריך להציל את העולם החרדי, כשהוא היה קטן, כשהיה צריך להגן עליו וכשהחברה הסתדרה בלעדיו, והם מחיים אותו היטב. בגלות היה אפשר להתקיים כל אחד עם הסטנדר שלו והגמרא שלו והכול בסדר, אבל בארץ ישראל, כשהחרדים הם אחוז ניכר מהאוכלוסייה, אי אפשר".
(המונולוג הנוקב של הרב תמיר גרנות בעקבות דברי הרב הראשי יצחק יוסף)
בעצם גם בגלות לא ממש הסתדרו ככה. בכל זאת הייתה שואה.
"זה תיקון נכון. צבא לא היה לנו בגלות, לא זכינו. כמה סבא שלי, שעוד היה באושוויץ, חלם שיהיה צבא יהודי. בכל מקרה, מעולם לא הייתה חברה יהודית דתית שבה אנשים חיו רק מלימוד תורה. לא היה דבר כזה מעולם. לא הייתה חברה יהודית שחיה באופן כזה. זאת המצאה מדהימה של מדינת ישראל, שבהתחלה הגנה על העולם החרדי מתוך איזה חסד של בן גוריון, וממשיכה לקיים מציאות משונה ומוזרה, ילדותית וחסרת אחריות, שחייבת להשתנות, והעולם החרדי יודע את זה. זה לא שאני אומר את זה מבחוץ. העולם החרדי יודע את זה. אני לא מדבר על המנהיגים, הפוליטיקאים".
אם אני מסתכל על מי שמייצג היום את הציונות הדתית בתוך הממשלה, אז למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אומר מצד אחד שהחרדים צריכים להתגייס, אבל מצד שני מדבר על תהליך ארוך ואומר: זה ייקח זמן, לא בכוח, אסור ללחוץ ואסור להכריח. אנחנו יודעים שכשאומרים את הדברים האלה 75 שנה, המשמעות היא בעצם לטאטא את זה מתחת לשטיח. אתה מסכים?
"זאת הזדמנות היסטורית, יש קולות עמוקים מאוד בעולם החרדי שקוראים: תעזרו לנו. הייתי אצל אחד מגדולי הדור בעולם החרדי, אני לא יכול להגיד את שמו, גדול באמת. אמרתי לו את כל הדברים שאני חושב, הוא אמר לי: 'אני מסכים איתך במאה אחוז'. אמרתי לו: אז למה אתה לא יוצא עם זה בפומבי? הוא אמר: 'יהרסו אותי פה אם אני אצא'. אז מה יקרה, שאלתי אותו, אם אתה לא תצא – אף אחד לא ייצא. הוא אמר לי: 'רק אתם תעשו. אם המדינה לא תעשה – אף אחד לא יעשה. אתם צריכים להציל אותנו מהשבי שלנו'. זו קריאה בתוך העולם החרדי".
3 צפייה בגלריה
אביבית והרב תמיר גרנות עם בנם, אמִתי ז"ל. האם השכולה בכתה 24 שעות בעקבות דברי הרב הראשי
(צילום: באדיבות המשפחה)
"אנחנו לא מכירים אישית, אבל אני בטוח שבצלאל סמוטריץ' מסכים עם מה שאני אומר וחושב אותו דבר", הוסיף הרב גרנות. "אני מניח שהוא מפחד לשבור את הממשלה וכו', ואני מקווה שהוא יפעל באופן ערכי ויידע שברגע הזה יש הזדמנות היסטורית לשנות את המצב. לא בכוח, בחוכמה, מתוך הכרת כבוד, מתוך מתן אמון בעולם החרדי, מתוך אמירה שהעולם החרדי הוא חשוב, התורה היא חשובה, אתם חשובים לנו – וצריך אחריות. לא להישאר במצב הזה".
למה אתה חושב שהרב יוסף אמר את הדברים האלה? למה הוא באמת דואג, אם לא ללימוד התורה?
"הוא דואג דאגה אמיתית, לא צינית, ואני חושב שהעולם החילוני צריך להבין את זה – שאם העולם החרדי ילך לצבא, הוא ייטמע בתוך החברה הכללית, הוא יאבד את הערכים שלו ואת השורשים שלו. זו דאגת אמת. יש לפעמים קולות קצת ציניים בעולם החילוני, שמדברים לבייס. יש הרבה פחד בעולם החרדי, הוא בנוי על חרדה. אנחנו צריכים לתת להם הגנה על העולם הדתי שלהם, להבטיח להם שהערכים שלהם לא ייפגעו, וגם שאנחנו נוותר פה ושם על ערכים שלנו כדי שזה יוכל להתקיים. שצה"ל לא ילך עד הסוף עם כל האג'נדות שלו בכל המובנים, כדי שתוכל להיות שותפות, ולהבהיר שלימוד התורה הוא חשוב אבל צריך אחריות ושותפות וגיוס לצבא.
3 צפייה בגלריה
סרן אמתי גרנות ז"ל. "האם אנחנו דרג ב' או ג' כי בחרנו בחירה פחותה? הרי זה בדיוק להפך"
(צילום: באדיבות המשפחה)
"אם אנחנו נבהיר את זה באמת, בקול אמיתי, לא כלפי חוץ; אם לפיד ידבר ככה, אם ליברמן ידבר ככה, אם כולנו נדבר ככה ונאמין בזה באמת – אז העולם החרדי יוכל להשתנות. זה החלק שלנו בסיפור, לכבד את לימוד התורה ולכבד את סדר היום של העולם החרדי, שהוא סדר יום אמיתי, חשוב, קדוש. זו חברה נפלאה – אבל חסרת אחריות וילדותית, וצריך לשנות את זה".
אתה אומר דברים חריפים מאוד, למרות שאתה מנסה לעדן. האב השכול חגי לובר, אביו של סמ"ר במיל' יהונתן לובר ז"ל שנפל ברצועת עזה, סיפר שפנה ללשכת הרב הראשי יצחק יוסף בבקשה שייפגש עם אשתו תחיה ועם אשתך אביבית. הוא סיפר שראש לשכתו של הרב הראשי סירב למפגש עם האימהות השכולות וענה: "שיכתבו לו מכתב והוא יענה".
"אני מקווה שהוא יענה, אני מקווה שהוא לא יפחד. זה לא נגדו באופן אישי, אני לא רוצה לעשות מלחמה. אני רוצה שהחברה החרדית תשמע שיש יד מושטת, שהיא לא תפחד. אני רוצה שהוא ישמע את זה גם מהעולם החילוני, ואני מבקש מהעולם החילוני: תושיטו יד באמת, בכבוד, כדי לתבוע אחריות, לתבוע שותפות, ולא להסכים להסדר הזה שבו אנחנו מממנים באופן ילדותי עולם שלא לוקח אחריות, לא על הצבא ולא על הכלכלה. אבל צריך להושיט יד ולתת אמון".
"לפני מספר חודשים יזמתי עם חברים את 'אמנת בראשית', שזה מה שהיא מנסה להגיד בעולם: אנחנו צריכים ללכת ביחד, אבל יחד משמעותו אחריות ושותפות", הוסיף גרנות. "צריך להגיע לזה מתוך הסכמה, לא לכפות, לא לעשות גזרות ולא לאיים, כי זה לא יועיל פה, זה רק יזיק. את זה אני אומר לכולם. אבל צריך לתבוע ובשום אופן לא להסכים עוד פעם להסדר הפוליטי או להסדר הכלכלי שבו הם מקבלים כסף כדי שהם יוכלו לא להיות שותפים ולא להיות אחראים. איך הדבר הזה ייתכן? אני מקווה שיצמח טוב מהדברים שלי. אני לא רוצה מלחמה, אני רוצה שינוי אמיתי וטוב".
