המחאה נגד רפורמת הכשרות הופכת למרד: הרבנות הראשית לישראל הודיעה כי לא תשתף פעולה עם המהלך שמובילה הממשלה להפרטת הענף, וכי בכוונתה לפעול לסיכולו אף אם יאושר בכנסת. בישיבה שקיימה מועצת הרבנות, תקפו חבריה בחריפות את כוונת השר לשירותי דת, מתן כהנא, הממונה עליה, להפקיע את סמכויותיה הבלעדיות להענקת שירותי כשרות ממלכתיים ולהעבירן לגופי השגחה פרטיים. בהחלטות הכינוס נקבע כי הדבר מנוגד להלכה, וכי לרבני ישראל - בהם גם עובדי מדינה - אסור ליישמו.
"הרבנות הראשית לישראל דוחה מכל וכל את היוזמה המסוכנת של המשרד לשירותי דת להרס הכשרות והיהדות בישראל", נכתב בהודעה שפרסמה הרבנות בתום הישיבה. "ה׳תוכנית׳ שאושרה בממשלה לשינויים במערך הכשרות - משמעותה היא ביטול הכשרות במדינת ישראל, פתיחת בזאר של גופים בעלי אינטרסים עסקיים, שיעניקו כשרות ומתן אפשרות לכל אדם להעניק כשרות, כשהתוצאה היא אחת - הרס וחורבן הכשרות".
להכרזת המרד מצד הרבנות הראשית עשויה להיות השפעה משמעותית על יישום הרפורמה, שכן היא זו שאמורה לקבוע את הסטנדרטים ההלכתיים שלפיהם יאושרו התאגידים הפרטיים למתן שירותי השגחה והיא גם זו שתפקח על אותם גופים כרגולטור מטעם המדינה.
מועצת הרבנות פירטה את עיקרי "התוכנית המסוכנת", ובין היתר הביעה חשש מ"מינוי פוליטי של פקיד עובד מדינה שיהיה ממונה על מערך הכשרות, וייתן למעשה תעודות הכשר", ומכך ש"כל שלושה רבנים יכולים לקבוע סטנדרט הלכתי" לטובת "תאגידים עסקיים בעלי אינטרס". היא הזהירה כי המשמעות היא ש"המרחב הציבורי בישראל יהפוך ללא כשר", תוך "פגיעה בציבור צורך הכשרות", וכי מדובר ב"פתיחת פתח עתידי לרפורמים ולקונסרבטיבים".
2 צפייה בגלריה
חשש מ"מינוי פוליטי של פקיד עובד מדינה שיהיה ממונה על מערך הכשרות, וייתן למעשה תעודות הכשר"
(צילום: אבי מועלם)
"זהו חלק ממגמה כללית של פגיעה בשירותי הדת, בכשרות, בנישואין ובגיור שמטרתה הסופית היא ביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל", טענה הרבנות. "ממשלת ישראל קיבלה החלטה לשנות את זהותה היהודית של המדינה במחטף, אגב חוק ההסדרים, ללא מתן אפשרות לחברי הכנסת לקיים דיון מסודר. זוהי תוכנית מסוכנת ומקיפה שנעשית ללא תיאום והיוועצות עם הגורמים המוסמכים לכך על פי חוק – הרבנות הראשית, רבנים מקומיים והמועצות הדתיות, ותוך התעלמות מדו"חות וועדות של הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת שעסקו בעניין".
"לבטל את ההחלטה המסוכנת"
המועצה הכריזה בהודעתה כי כמי שתפקידה להורות הלכה לעם, היא "לא תשתף פעולה עם ההחלטה להפיכתה למועצה המקבלת תכתיבים, על מנת ליישם מדיניות פוליטית הנוגדת את ההלכה". לטענתה, "העקרונות ההלכתיים אינם נתונים למשא ומתן" שכן "תורת ישראל איננה יכולה להיות מוחלפת".
2 צפייה בגלריה
מתוך הודעת המועצה: "הרבנות הראשית וכלל רבני ישראל יעמדו בפרץ ויפעלו לבלימת היוזמה המסוכנת"
(צילום: יעקב כהן)
"מועצת הרבנות הראשית מודיעה כי על פי ההלכה אסור לרב להעניק כשרות או לעסוק בענייני כשרות מחוץ לתחומו במקום שיש רב אחר מכהן", הורתה הרבנות, וקראה לממשלה "לבטל את החלטתה המסוכנת, שמשמעותה היא החרבת מערכת הכשרות". היא הוסיפה כי "במדינת ישראל, מדינתו היחידה של העם היהודי, ראוי שתהיה מערכת כשרות ציבורית ומתפקדת".
"המחשבה לפיה בשל חוסר הצלחה של גורמים פרטיים חסרי אחריות להיכנס למערך הכשרות, תבוטל מערכת הכשרות הציבורית במדינת ישראל, היא מחרידה כל לב. יוזמות מסוכנות אלו דינן להתבטל... הרבנות הראשית וכלל רבני ישראל יעמדו בפרץ ויפעלו לבלימת היוזמה המסוכנת. העם בישראל המקפיד ברובו על כשרות כהלכה, מצביע ברגליים ונותן אמון מלא ברבנות הראשית".
"מי שלא יקיים את החוק, יישא בתוצאות"
שר התיירות, יואל רזבוזוב (יש עתיד), שלח חיזוק לשר כהנא ואף איום מפורש לרבנות הראשית: "מדינת ישראל היא מדינת חוק", אמר. "מי שלא יקיים את לשון החוק - ובוודאי גוף שממומן על ידי המדינה - יישא בתוצאות. רפורמת הכשרות היא מהלך נכון והחלטה של ממשלת ישראל, ולכן טוב שיהיה. חברי שר הדתות, מתן כהנא, 'אל תירא ישראל, אל תירא'".
חוק איסור ההונאה בכשרות קובע כי בית אוכל רשאי להציג את עצמו ככשר רק אם יש לו תעודה מטעם הרבנות הממלכתית – גם אם מבחינה הלכתית המזון שבו כשר למהדרין ואף אם המטבח מפוקח על ידי גופי השגחה פרטיים מוכרים וקפדניים. הרעיון שמאחורי החוק הקיים הוא רצון למנוע הונאת צרכנים, מחשש שללא פיקוח של המדינה (באמצעות הרבנות), רבנים או ארגונים מפוקפקים ינפיקו לעסקים תעודות כשרות בלי כיסוי, ללא השגחה על תהליך הכנת המזון.
לפני כשבועיים הציג השר לשירותי דת, מתן כהנא, רפורמת ענק שמקדמת הממשלה להפרטת ענף הכשרות ולהגברת התחרות בתחום, במסגרתה יפקחו גופים פרטיים על הכנת מזון, ויעניקו תעודות השגחה במקום הרבנות הראשית, שתשמש כרגולטור בלבד - מהלך שייתן מענה לשורה של אתגרים משפטיים וציבוריים שעמם מתמודדת הרבנות בשנים האחרונות. הרפורמה הוכנסה במסגרת חוק ההסדרים, יחד עם תקציב המדינה.
