השר לשירותי דת, מתן כהנא
(ללא קרדיט)
מהפכה בצלחת: השר לשירותי דת, מתן כהנא, הציג בצהריים (ג') רפורמת ענק שמקדמת הממשלה להפרטת ענף הכשרות ולהגברת התחרות בתחום, במסגרתה יפקחו גופים פרטיים על הכנת מזון, ויעניקו תעודות השגחה במקום הרבנות הראשית, שתשמש כרגולטור בלבד - מהלך שייתן מענה לשורה של אתגרים משפטיים וציבוריים שעמם מתמודדת הרבנות בשנים האחרונות.
בגלל ההיבט הכלכלי של הרפורמה, שצפויה להביא בין היתר להפחתת עלויות הכשרות של בתי העסק ולשיפור תנאי ההעסקה של המשגיחים, מתכוונת הקואליציה להביאה לאישור הכנסת במסגרת חוק ההסדרים, יחד עם תקציב המדינה - צעד שמבחינה פוליטית מגדיל את סיכוייה להתקבל.
חוק איסור ההונאה בכשרות קובע כי בית אוכל רשאי להציג את עצמו ככשר רק אם יש לו תעודה מטעם הרבנות הממלכתית – גם אם מבחינה הלכתית המזון שבו כשר למהדרין ואף אם המטבח מפוקח על ידי גופי השגחה פרטיים מוכרים וקפדניים. הרעיון שמאחורי החוק הקיים הוא רצון למנוע הונאת צרכנים, מחשש שללא פיקוח של המדינה (באמצעות הרבנות), רבנים או ארגונים מפוקפקים ינפיקו לעסקים תעודות כשרות בלי כיסוי, ללא השגחה על תהליך הכנת המזון.
בלי כשרויות כפולות
כעת, כאמור, מתכננת הממשלה - לראשונה בתולדות המדינה - לפתוח את שוק הכשרות לתחרות, כאשר תאגידים פרטיים כמו "בד"ץ" לסוגיו ומערך ההשגחה של רבני צהר, יספקו הם את שירותי ההשגחה ויעניקו תעודות בהתאם. הרבנות, מצדה, תקבע קריטריונים הלכתיים בסיסיים, וכל גוף שיעמוד בהם ויוכיח עמידות כלכלית וניהולית יורשה לפעול בתחום.
עד עתה, בית עסק שביקש כשרות מהודרת נדרש לשלם הן לרבנות המקומית על התעודה הבסיסית שבלעדיה אסור לו להציג עצמו ככשר - והן לגוף פרטי (המכונה בד"ץ) המעיד על רמת כשרות גבוהה יותר. הדבר גם מייתר את פעילות המשגיח של הרבנות, ובמקרים רבים היא אכן מוותרת על אדם מטעמה וסומכת על נציג הגוף הפרטי – ובית העסק משלם לחינם. המהלך יחסוך אפוא בהוצאות העסקים על שירותי הכשרות.
הרפורמה תיתן מענה, כאמור, גם לאתגר משפטי שעמו מתמודדת המדינה בשנים האחרונות, בעקבות פסיקה בג"ץ משנת 2017 שחייבה את ניתוק התלות הכלכלית בין משגיחי הכשרות לבין העסקים המושגחים על ידם. במציאות הקיימת המשגיחים מטעם הרבנות הם עובדי בתי העסק ומקבלים מהם את משכורתם, והחלטת בית המשפט טרם יושמה.
הרפורמה "תחזק את הרבנות הראשית לישראל"
"מערך הכשרות של מדינת ישראל חייב לעבור התייעלות משמעותית", אמר השר כהנא. "הוא סובל מבעיות איכות, סטנדרטים שונים, תנאי העסקת משגיחים ירודים, פיקוח בעייתי וריבוי כשרויות". לדבריו, " לציבור שומרי הכשרות בישראל מגיע שירות טוב יותר, והמהפכה שאנחנו מובילים תביא להם בשורה אדירה".
השר הזכיר כי "רק לפני מספר חודשים התוודענו לאירוע טרגי בו אישה צעירה בת 22 נפטרה אחרי שאכלה קינוח חלבי במסעדה בשרית-כשרה", וכי "דו"חות מבקר המדינה חושפים פעם אחר פעם את מחדלי מערך הכשרות הקיים".
לקראת ההתנגדות הצפויה למהלך מצד הממסד הדתי, התחייב השר כי הרפורמה "תחזק את הרבנות הראשית לישראל", ובנוסף "תביא להקמת גופי כשרות מקצועיים, תשפר את איכות הכשרות, תייצר תחרות שתוזיל מחירים, תאפשר לעסקים לבחור בין תאגידי כשרות שונים - ותשפר את תנאי ההעסקה של המשגיחים".
לדבריו, לא ניתן להשלים עם מצב שבו "אתה נכנס לבית קפה של רשת ארצית והתפריט שונה ממסעדה למסעדה, משום שבמקום פלוני הרבנות אוסרת על כניסת מוצרים מסוימים - בעוד בעיר אחרת הרבנות מתירה זאת".
"שיפור השירות והוזלת מחירים"
במשרד האוצר העריכו כי "התוכנית צפויה להפחית את הנטל המושת - הן על יצרני מזון מקומיים והן על בתי עסק המספקים שירותי הסעדה", כדבריהם. "צעד זה יביא להפחתה ישירה בהיקף ההוצאה של צרכני שירותי ומוצרי הכשרות בישראל על מזון, הן בצריכה ביתית והן באכילה בחוץ, בעשרות מיליוני שקלים בשנה".
עוד הוסיפו באוצר כי "התוכנית עתידה להתחיל לפעול בתוך כשנה, ועד להפעלתה באופן מלא, תיקבע הוראת מעבר שתיצור רכיב ראשוני בצעד לקידום התחרות, זאת באמצעות פתיחת אזורי הכשרות לתחרות, כך שכל רב מקומי יהיה רשאי לתת אישור כשרות גם מחוץ לתחום אחריותו".
שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר כי "יצירת תחרות בשווקים השונים היא אבן יסוד שאני מקדם במספר תחומים. גם בתחום הכשרות, המשפיע ישירות על עלות המזון ויוקר המחיה בישראל, יש הכרח להביא לשינוי מהותי לביטול המונופול הקיים היום. צעד זה יביא בראש ובראשונה לשיפור השירות לאזרחי מדינת ישראל, מכלל הזרמים, וכן יביא להוזלת מחירים".
