"חרדית שנאנסת עוברת מאפס למאה בחשיפה שלה למיניות". עו"ס רוני בלונדהיים-ברין בדיון בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
"כשהלכתי למשטרה להתלונן, חשבתי שרק אצטרך לספר מה קרה, אבל הגעתי לחדר חקירות לוחץ ולא רגיש בהיבט דתי ותרבותי". הדוברת היא טליה, צעירה חרדית נפגעת עבירת מין, שנפגעה בידי אדם קרוב אליה – ולא זכתה לתמיכה. את החקירה במשטרה היא זוכרת כטראומה בפני עצמה: "אחרי שלוש-ארבע שעות ביקשתי הפסקה, והחוקרת התעלמה. הרגשתי כאילו אני לא ראויה לבקש כלום. לא ידעתי לקרוא בשמות למקומות המוצנעים בגוף. החוקרת אילצה אותי לבטא מילים שעבורי הן ניבולי פה".
טליה הגיעה לוועדה לביטחון פנים של הכנסת, כדי להעיד בדיון שהתקיים היום (ג') בנושא טיפול המשטרה בתלונות על פגיעות מיניות במגזר החרדי. ברקע: שלל חשיפות רגישות וקשות הנוגעות לפגיעות מיניות במגזר החרדי שטואטאו במשך שנים, האחרונה שבהן נחשפה היום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", לאחר ששלוש נשים העידו כי שדרן חרדי מוכר מאוד פגע בהן.
3 צפייה בגלריה
"אין שום הבנה לרגישויות". הרב אשר מלמד, יו"ר המרכז הישראלי למוגנות
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
קשה לאמוד את היקפי הפגיעות המיניות, בתוך גל עצום של MeToo שלא פוסח גם על החברה החרדית. אם רוצים לקבל איזשהו קנה מידה, הנה נתון מטריד שהציגה נציגת פרקליטות מחוז המרכז, עו"ד גבריאלה ליברמן: בכ-20% מתוך 55 תיקים של פגיעה מינית בדרגת פשע חמור המתנהלים בפרקליטות מרכז, הפוגע והנפגעים הם חרדים.
"כשמושיבים חוקרת מול נערה כמוני שנחקרת על עניין טראומטי, לא הגיוני שתהיה התעלמות מוחלטת מזה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי", ציינה טליה, שהעידה כנפגעת חרדית בפני הוועדה. "לא הבנתי את שפת המשטרה. הפוגע היה אדם קרוב, לא אויב שאפשר לסמן כרשע. הייתה לי גם חרדת נטישה של שאר האנשים הקרובים, כי הם תמכו בו".
"יש תחנות שהמצב בהן איום ונורא"
הדיון התקיים לאחר חודשים סוערים שבמהלכם התפוצצו פרשות יהודה משי זהב וחיים ולדר. "יש תחנות משטרה שעושות עבודת קודש, ויש תחנות שהמצב בהן איום ונורא", ציין הרב אשר מלמד, יו"ר המרכז הישראלי למוגנות. "לאחרונה נחשדו שני אחים, ראשי ישיבה בירושלים, בפגיעה בעשרות בחורים. יש כ-10 עדויות. קצין חקירות דרש את הרחקתם ל-14 יום, ואחרי יומיים ביקש לבטל את הצו. איפה בית המשפט? האם הם יכולים להמשיך ללמד? התנהלות כזו מרחיקה אנשים ומרתיעה אותם מלהתלונן".
"מקור האימה – השידוך": העובדת הסוציאלית בלונדהיים-ברין על פגיעות מיניות בחברה החרדית
(צילום: ערוץ כנסת)
הוא סיפר על אירוע נוסף: "חשד שאב פגע בילדיו. החוקרת דרשה לדעת את כתובת התלמוד תורה, ושוטרים הגיעו לבית הספר ושאלו על 'דברים לא מוצנעים'. הרסו למשפחה את העתיד. אין שום הבנה לרגישויות ולנזק שחקירה לא רגישה עושה לנפגעים האלה, ולכל מי שאולי חשב להתלונן".
גם רוני בלונדהיים-ברין, עובדת סוציאלית באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ציינה את הנתק בין התנהלות המשטרה למנטליות החרדית. "בחורה חרדית בת 19 חיה באקלים שמיניות אינה מופיעה בו", אמרה. "היא לא פוגשת מיניות בשום מקום – לא בתקשורת, לא בין חברות, לא בבית הספר ולא במשפחה. זה נושא לא מדובר. טאבו. עד גיל 20 היא לא החליפה מילה עם בחור שאינו בן משפחה קרוב.
"כשהיא עוברת אונס, היא לראשונה הייתה בחדר עם גבר זר, זה לא קרה לפני כן זה בגלל דיני 'ייחוד'. לראשונה גבר זר נגע בה. זו חוויה אקסטרימית שנעה מאפס למאה. הן לא מבינות מה קורה, מתי זה ייגמר ואיך. אין להן מושג מה הדבר הבא שהולך לקרות. היא כן מבינה שהיא כבר לעולם לא תהיה הבחורה הקדושה והטהורה שצועדת לחופה".
המתינה עשרים שנה, בגלל השידוכים
בלונדהיים-ברין הוסיפה כי "לפעמים הן אפילו לא מבינות שהן נפגעו". "היה לי מקרה של נערה שנפגעה על ידי אביה בבית", לדבריה, "זה אפילו לא היה סוד. היא לא הבינה שהיא נפגעת. האב היה משגיח בישיבה. מדריך רוחני, דמות מוערכת מאוד. היא לא העלתה על דעתה שמה שקורה ביניהם לא בסדר. כשהתחילה לשאול שאלות, האב קרא לה לחדר העבודה שלו, פתח גמרות והסביר לה שעד שהיא לא עוברת לרשות בעלה, היא ברשות אביה".
בלונדהיים-ברין ציינה בדיון שחלק ניכר מהחשש להתלונן על פגיעה בציבור החרדי נובע מהפחד שהדבר יפגע בשידוכים של בני משפחה. "הדבר הכי מפחיד אולי הוא השידוך, שהוא נושא מרכזי מאוד בשאלת חשיפה של פגיעה מינית במגזר הדתי והחרדי", אמרה.
"התקשרה אלינו אישה שביקשה להיפגש איתנו בעוד שבועיים, כאשר בדרך כלל הפונים מבקשים להיפגש אתמול. זה היה מוזר מאוד. היא גם לא הסכימה לנדב שום פרט על מטרת הפגישה. כשנפגשנו סוף-סוף, היא פתחה ואמרה: אתמול סיימתי לחתן את האחרון מבין עשרת ילדיי ועכשיו אני רוצה לפתוח סיפור של פגיעה מינית קשה שחוויתי לפני עשרים שנה ולא משה ממני מאז. כך שגם זו משוכה מוכרת".
"על מי שפוגע מינית חל דין רודף"
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), חבר הכנסת החרדי היחיד שהגיע לדיון, אמר כי "החוויות הקשות חוצות מגזרים. חרדים בטוחים שזה כך כי הם חרדים, ערבים חושבים שזה כי הם ערבים - ומזרחים חושבים שזה בגלל שהם מזרחים. בסוף זו אותה חוויה. המושג 'רודף' הוא על הפוגע. אני לא מכיר מושג של 'מוסר' בפגיעות מיניות, כי מי שפוגע מינית הוא רודף ועל פי ההלכה מותר להרוג אותו. בתלונה אתה בעצם מציל את הציבור".
עו"ד גבריאלה ליברמן: "יש עלייה במספר התלונות במגזר החרדי, והדרך להגיע לכתב אישום נוחה יותר. בפרקליטות מרכז מתנהלים כעת 55 תיקים של פגיעה מינית בדרגת פשע חמור, בכ-20% מתוכן הנפגע והפוגע חרדים"
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, חברת הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד), אמרה בדיון: "לצערי תחושת האשמה והמצוקה בחקירה חוצת מגזרים. זו חוויה מטלטלת, וברור שמה שייחודי לקושי של נפגעות ונפגעים חרדים הוא השפה. אישה חילונית יכולה, עם כל הקושי, להסביר מה קרה לה. ברור שחוקרת חרדית הייתה יכולה להבין את הנפגעת החרדית הרבה יותר טוב".
"אם צעירה מגישה תלונה נגד בן משפחה והמשפחה מתנכרת, מה עושים איתה? מי מגן עליה בזמן התהליך?" שאלה בן ארי במהלך הדיון. הרב אשר מלמד השיב: "אנו זוכים לשיתוף פעולה, כי אנו פועלים יחד עם רב העיר, המורה, היועצת. מסדרים להן דירה, עבודה, לימודים. יש עמותות שאנו מפנים אליהן, לא גורם רשמי". "לפעמים הקהילה מתנכרת", העידה עו"ס בלונדהיים-ברין, "יש קושי למצוא משהו תחת פיקוח. יש מצוקה גדולה של מקום".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה כשליחות ציבורית מהמעלה הראשונה את המאבק בעבירות מין ומתייחסת לסוגיה בכובד ראש. החקירות מטופלות באופן סדור ומוקפד על ידי מערך חוקרים מיומן ומקצועי, תוך הכרה בהיבטים הרגשיים ובמורכבות הנלווית לכך, כאשר במהלך החקירה מבוצעות כלל הפעולות הנדרשות לשם הגעה לחקר האמת. כל זאת ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של מתלוננים ומתלוננות, חשודים ונחקרים.
"נציין כי במהלך השנה הקרובה תגייס המשטרה לשורותיה 13 חוקרות מהחברה החרדית שיחקרו תלונות של נפגעות עבירות מין מהחברה החרדית. הן תצטרפנה ל-12 חוקרות מהחברה החרדית ולארבעה חוקרים שכבר פועלים כחוקרי עבירות מין, זאת כדי להגביר את יעילות הטיפול בעבירות אלו. נמשיך לפעול להעמקת הקשר והגברת האמון בין המשטרה לחברה החרדית על כל גווניה, ולטיפול משטרתי מקצועי, רגיש, מותאם ויסודי לציבור החרדי".
