בשנת 1941 הוכתה הקהילה היהודית הוותיקה של רובנו, במערב אוקראינה, בכפו הכבדה של השלטון הנאצי. מקהילה של כ-27 אלף יהודים ערב המלחמה, שגדלה לכ-30 אלף בשל פליטים שזרמו אליה – נותרו כמה עשרות יהודים בלבד. הנאצים השמידו את הקהילה בשיטתיות, בעיקר בבורות המוות. הקומוניזם לא סייע בשיקומה, ונכון לשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת, גרו בה כ-1,600 יהודים.
כיום מתגוררים ברובנו כאלפיים יהודים, אך המלחמה המתחוללת זה כבר שבעה שבועות הכתה שוב בקהילה, ומאות יהודים עזבו את בתיהם. "אני מקווה מאוד שהקהילה לא תתפרק, חלילה, אחרי עמל ויזע שהשקענו פה במשך 19 שנים, סביב השעון" – אומר הרב שניאור שניאורסון, רבה של רובנו וחבר פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה.
"איש לא יודע מה ילד יום"
בספרו האוטוביוגרפי, "סיפור על אהבה וחושך", מביא הסופר עמוס עוז תיאור נרחב של רובנו ויהודיה לפני השואה ובמהלכה, לרבות תיאור השמדתם של תלמידי בית הספר התיכון העברי "תרבות" בעיר ומוריהם. אמו של עוז הייתה ילידת העיר, כמו גם דן בן אמוץ, שנולד בה כמשה (מוסיה) תהילימזאָגער.
קהילת רובנו: התיישבה במקום במאה ה-16 | מנתה יותר ממחצית האוכלוסייה במאה ה-19 | הושמדה כמעט כליל בשואה, ומ-30 אלף יהודים נותרו כמה עשרות | מונה כיום כ-500 יהודים פעילים בקהילה | בעקבות המלחמה עזבו רבים מהם את העיר
מבין אלפיים היהודים הרשומים, יש רק כ-500 יהודים שפעילים אקטיבית בקהילה, ובנוסף אליהם עוד רבים שלא פוקדים את בית הכנסת ביום-יום, ומגיעים בעיקר בחגים, באזכרות או כשהם זקוקים לסיוע יהודי.
הקהילה מתמודדת עם בעיית הצטמקות קשה, בעיקר משום שהצעירים היהודים עוזבים לערים הגדולות או לארץ. "הקהילה מתבססת בעיקר על אנשים בגילי 30 פלוס, כאשר האדם המבוגר ביותר בקהילה שלנו הוא בן 100, והדומיננטיים ביותר הם בני 60-30", מספר הרב שניאורסון. "כעת, בגלל המלחמה, עזבו מאות יהודים עזבו את המחוז, אף שרובם נשארו כי רובנו נחשבת בטוחה יחסית. אבל אף אחד לא יודע מה ילד יום – או מה יהיה תמהיל הקהילה וגודלה אחרי המלחמה".
לדבריו, מתמודדת הקהילה גם עם מצב כלכלי לא פשוט, עקב המלחמה. "אנחנו מנסים להשיג תרומות מאנשים טובים, ידידי הקהילה שעושים כל שביכולתם, אבל הביקוש עולה על ההיצע, ויש חשש מקריסה הומניטרית גדולה עוד יותר מזו שאנחנו רואים כעת, עד כדי איבוד שליטה.
"פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, בראשות הרב מאיר סטמבלר, מנסה לסייע ככל יכולתה ולספק לנו ערכות רבות של מצות, יין, מזון וגם ציוד רפואי, לצד עזרה הומניטרית. אבל בסיום המלחמה נצטרך לבחון את המצב ולהחליט על אופי הפעילות".
"המרכז היהודי" של חבל ווהלין
הרב שניאורסון מספר כי מסמכים מזכירים את היהודים ברובנו לראשונה כבר בשנת 1566. "הם הגיעו לעיר שהייתה אז תחת שלטון פולני, כחלק מההבנה שיהודים יכולים ויודעים לפתח את הכלכלה", הוא מספר. "בשנת 1765 נמנו בעיר קרוב לאלף יהודים, ובמשך השנים היא הייתה המרכז יהודי של כל אזור חבל ווהלין ההיסטורי. 'המגיד ממעזריטש' ניהל מכאן את החסידות.
"בשנת 1897 הייתה 56% מאוכלוסיית רובנו – יהודית. מיד עם פלישת הנאצים לעיר, ביוני 1941, נרצחו מאות מיהודיה – ובהם רבה הראשי של העיר. רבים אחרים נחטפו ונורו. בסך הכול נרצחו עשרות אלפים מיהודי רובנו, למעלה מ-17 אלף מהם בתוך יומיים.
"אחרי השואה הגיעו לרובנו יהודים גם ממקומות אחרים, כי הם הרגישו כאן בטוחים. לאחר נפילת מסך הברזל ונפילת ברית המועצות, בשנת 1990, השתקמה הקהילה היהודית פה באופן רשמי. באותן שנים לא היה מקום בבית הכנסת, בחגים ובאירועים כמו ליל הסדר, בגלל התעוררות הגדולה".
ליל סדר בשלט רחוק
קשר מיוחד נרקם בין הרב החב"דניק לסופר עמוס עוז, שהגיע לביקור שורשים בעיר, והרב שניאורסון מספר כי עוז "ביקש להיות שותף בפעילות, וגם תרם לשם כך". 19 שנים הוא כבר פה, מנסה להגיע לכל יהודי, כדבריו, ולשקם את הקהילה, אבל המשימה איננה פשוטה. "כל קהילה שחב"ד לא מגיעה אליה, פשוט נכחדת", הוא אומר. "עם זאת, בערים הקטנות כמו אצלנו, הקהילה מצטמצמת בעיקר בגלל אנשים שהנקודה היהודית התעוררה בהם.
"בניגוד לערים גדולות כמו דניפרו, קייב או אודסה, בערים הקטנות – כמו גם ברובנו - אין היצע גדול לחיי חברה ותרבות יהודיים. מטבע הדברים, עיר עם מספר צעירים מצומצם, מביאה להגירתם לערים יותר גדולות ומפותחות מבחינה יהודית, באוקראינה או בישראל, על מנת שיוכלו לפתח את זהותם היהודית ולהקים משפחה".
הקהילה מתחזקת חינוך בלתי פורמאלי, ובית כנסת פעיל המהווה גם את מרכז התרבות היהודית בעיר. הרב מספר כי היהודים בעיר עוסקים ביזמות ומסחר, ואחרים בעבודת כפיים. "יש גם נזקקים, שעובדים אך לא מצליחים לסגור את החודש", הוא מעיד.
המלחמה אילצה גם אותו להתרחק, ואת ליל הסדר הקרוב הוא ינהל בשלט רחוק, מישראל. "בגלל שיש עוצר הדוק אחרי 21:00, זמן כניסת החג, לא נוכל לקיים ליל סדר ציבורי-קהילתי כמדי שנה, ולכן אנו דואגים לחלוקת ערכות סדר ציבורי, שכוללות את כל מה שצריך לחג, כך שאנשים יוכלו לציין את ליל הסדר במתכונת ביתית. בימים האחרונים קיימנו כמה הדרכות באמצעות הזום, כדי להסביר לאנשים על אודות המנהגים השונים. התקדים של הגבלות הקורונה מסייע להתמודדות עם קיום חגים בחיק המשפחה בלבד".
פורסם לראשונה: 03:12, 15.04.22
