פרז אז'דריללה הוא יהודי איראני שמעוניין לעלות לישראל – אך המדינה לא מאפשרת לו לעלות, למרות הסכנה שנשקפת לדבריו לחייו אם ייאלץ לחזור לאיראן. בימים אלה הוא ממתין בקפריסין עם דרכון פג תוקף ואשרת שהייה שתפוג ביולי – והפחד הגדול שלו הוא שיכריחו אותו לחזור למולדתו, שם כבר נכלא בעבר בגלל ביקור בישראל.
"הגעתי לקפריסין, ומיד הלכתי לשגרירות ישראל ואמרתי להם שאני רוצה לעלות", מספר אז'דריללה (33), בריאיון מיוחד לאולפן ynet. "הם אמרו לי שזה בלתי אפשרי, בלי שפירטו את הסיבות. אני מבין שאני איראני לחלוטין, ואיראן היא האויב הכי גדול של ישראל ושל היהודים, אבל הבעיה היא שאין מהם תשובה חד-משמעית. אני פשוט לא יודע למה הם לא מקבלים אותי. המייל האחרון ששלחו לי לפני כשבועיים אומר שבדקו את הבקשה – וסירבו".
אז'דריללה מבין את נסיבות הרקע, "אם הם רוצים לעשות בדיקות ביטחון, זה מובן לחלוטין", הוא אומר, "אבל הנקודה היא שאני בסיטואציה קשה. יש לי בעיה שהדרכון שלי פג תוקף לפני יותר מחודש. עדיין יש לי ויזה בקפריסין, שתיגמר ביולי, אבל אין לי עוד דרכונים. אחרי זה הם יכולים לשלוח אותי חזרה לאיראן. אני לא רוצה להגיש בקשה לפליט כאן. במיוחד בימים האלה".
האם יהודייה, האב מוסלמי
זו לא הפעם הראשונה שבה אז'דריללה ובני משפחתו מנסים לעלות לארץ. אמו יהודייה אך אביו מוסלמי, והוא התנגד בתוקף לכך שילדיו יעברו למדינת ישראל ויחיו שם כיהודים. ביקורם הראשון בישראל היה ב-1997, כשפרז היה בן שמונה. "אני עדיין זוכר שדודה שלי, אחות אבי, אמרה לי: 'אם תלך לישראל אלוהים לא יסלח לך! אסור לך להיות יהודי, או שתלך לגיהינום'. תארו לעצמכם שמספרים שטויות כאלה לילד". בעקבות הלחץ מצד אביו, הם חזרו לאיראן.
זמן רב לאחר מכן, ביוני 2012, החליטו אז'דריללה, אמו ואחותו שברצונם לעלות ארצה. האם שילמה למבריח שייקח אותם לטורקיה, למרות העובדה שאין ברשותה דרכון (באיראן אישה לא מורשית להשיג דרכון בלי אישור של בעלה). "הגענו לטורקיה, ואחרי כמעט שמונה שעות בשגרירות, נתנו לנו את הוויזה כדי שנוכל לנסוע לישראל".
התכנון היה מוקפד וחשאי, והם כבר ידעו עד כמה המהלך עלול להסתבך: "לפני כן, ממשלת איראן עצרה את דודי כשניסה לעבור לישראל עם אשתו. הם נעצרו במטוס לפני שהוא המריא. לא סיפרנו לאבי לפני שיצאנו, כי ידענו שהוא לא ישמח. היחידה שידעה הייתה דודה שלי מצד אמי, שחיה בישראל. היא הייתה חולה מאוד באותה תקופה, והיא לא יכלה לעזור לנו בתהליך העלייה. אני זוכר שהייתה אישה נחמדה במשרד הפנים שאמרה לנו שאמא שלי צריכה תעודת גירושין כדי לעלות לארץ, אבל הילדים שלה בסדר".
כשנודע לאב שהם ברחו לישראל, הוא רתח מזעם. הוא ובני משפחתו החלו להפעיל לחץ כדי שיחזרו לאיראן. בסופו של דבר, הצליח האב להערים על האם בנוגע למתן תעודת הגירושין. "הוא אמר לאמא שלי – 'אני אעשה את זה, אבל רק אם תחזרי ותאפשרי לי לראות את הילדים שלי שוב'", מספר פרז.
"כך, לצערי, בניגוד לרצוני, נאלצנו לחזור. כשחזרנו, כל מה שחיכה לאמא שלי זה מכתב מעו"ד שיש לה זכות, למקרה שתרצה להתגרש. יש לי את המכתב הזה איתי, אבל לא כל כך קל לאישה באיראן לעבור את התהליך הזה. באיראן לנשים אין זכויות, כל העולם יודע את זה".
"השפילו אותי, קראו לי 'יהודי מלוכלך'"
החזרה לאיראן הייתה קשה. "התברר שמישהו דיווח עלינו לשלטונות, ולקחו אותנו לשבוע לכלא", מספר אז'דריללה. יום אחד התקשר אליהם מספר לא ידוע. "האנשים מהצד השני של הקו הציגו את עצמם כשירות המודיעין, ואמרו שמכונית תעמוד מחוץ לדלת שלנו בעוד שעה, ואנחנו צריכים לקחת את הדרכון שלנו איתנו. הם לא אמרו שום דבר אחר, אבל ידענו שזה בוודאי בגלל הנסיעה שלנו לישראל.
"אני עדיין זוכר שלפני שהם באו, אמא שלי ניסתה לשמור אותי רגוע ושיתפה בחוויות שלה, איך הם עלולים להתנהג אלינו. היא רצתה שאהיה חזק. היא התעקשה שלא לחתום על שום דבר, אפילו בכוח. 'אל תמסור להם פרטים על הטיול שלנו', אמרה לי".
"הם הגיעו בתוך 30 דקות, כיסו לנו את העיניים ולקחו אותנו למקום לא ידוע", הוא ממשיך. "הם אמרו לי שנסעתי לישראל וזה בניגוד לחוק, ושאלו: למה הלכת? למה חזרת? אתה מרגל בשבילם? לאן הלכת לשם? את מי פגשת? פגשת מישהו מממשלת ישראל? יש לך תמונות?
"במשך שבוע היו לי אזיקים על הידיים; במשך שבוע נחקרתי פעמיים ביום; במשך שבוע הם הכו אותי! שבעה ימים ישבתי על כיסא מול קיר. היה שם גבר בגיל העמידה עם חליפה אפורה. אני לא אשכח את פניו. הוא אמר לי שאם לא אספר להם את האמת, הם ישאירו אותי שם להירקב. כל הזמן אמרתי להם שפשוט הלכתי לבקר את המשפחה שלי. לפעמים יכולתי לשמוע את קולה של אמי צועקת מרחוק, אבל לא יכולתי להבין מה היא אומרת. במשך שבוע השפילו אותי, קראו לי 'יהודי מלוכלך'. חשבתי שלא אעזוב את המקום הזה, ושזה סוף חיי".
סטטוס של מבקר
מסיבה שאיננה ידועה גם לאז'דריללה עצמו, הם שוחררו, בסופו של דבר, לא לפני שהדרכון נלקח ממנו. בגלל המצב הכלכלי הקשה, אמו לא השלימה את הליך הגירושין. לאחר ניסיונות נוספים להימלט, התעקשה אמו בשלב מסוים שהוא צריך לקחת את הדרכון שלו ולעזוב לבדו את איראן.
פרז שיחד את מי שצריך, ויצא מהמדינה. "ניסיתי לנסוע לקנדה, אבל הם דחו אותי מכיוון שלא היו לי מסמכים דרושים. ניסיתי בבריטניה, אבל לא הצלחתי גם שם. קפריסין הייתה המקום היחיד שאליו יכולתי לקבל ויזה", הוא משחזר. "הגעתי לקפריסין לפני שלוש שנים, והסטטוס שלי הוא מבקר כאן".
אז'דריללה טוען כי מצבו הביא אותו לדיכאון. "המצב שלי בקפריסין נורא, אין לי זכות לעבוד, אין ביטוח לאומי ואין עתיד", הוא מספר. "אם ישלחו אותי בחזרה לאיראן, אני לא יודע מה עלול לקרות לי".
"יש לי אישור יהדות מהרב הראשי בקפריסין"
נישואיה של אמו ללא-יהודי הם שעומדים במרכז הטענה הישראלית, שלא מכירה באז'דריללה כזכאי לעלייה. "באיראן אין נישואים אזרחיים, אז הם היו צריכים ללכת לפי הכלל ולהתחתן כמו אנשים אחרים", הוא מסביר. "למרבה המזל, באיראן אפשר לעשות הרבה דברים בכסף, ומכיוון שאמא שלי סירבה להתאסלם – הם מצאו משרד ושילמו לו כדי שירשום אותם כבעל ואישה.
"כיום אפילו לא שואלים אנשים על דתם כדי להתחתן. אפילו הרב הראשי באיראן אישר את זה, ואמר לאמי שהוא מכיר את הסיפור, אבל הוא מסרב לכתוב את זה כמכתב רשמי, כי הוא חושש מההשלכות שיהיו לו".
הוא מדגיש שאמו המשיכה באורח החיים היהודי שלה, למרות הלחץ מצד אביו ומשפחתו. הנושא הדתי הפך מוקד למחלוקת משפחתית. האב, לדבריו, הפעיל אלימות קשה נגד האם. "ראיתי במו עיניי איך הוא שבר את האף של אמא שלי", מתאר אז'דריללה בכאב, "אבל היא לא שינתה את דעתה, שמרה על אמונתה ונשארה יהודייה. אבא שלי איים פעם שהוא יסית אותי נגדה, אבל למזלי גודלתי בידי אמי כיהודי".
"יש לי אישור יהדות מהרב הראשי בקפריסין, הרב זאב רסקין, לאחר שהוא חקר ודיבר עם הרב הראשי באיראן – אבל הסוכנות היהודית ומדינת ישראל מתעקשות שזה צריך להיות מאיראן. הסברתי כבר שהרב באיראן לא משתף פעולה. אחרי הכול, הוא באיראן והוא פועל לפי הכללים האיראניים. לסבא ולסבתא שלי יש דרכון ישראלי", הוא מדגיש, ומציג את המסמכים.
"זכותו של כל יהודי לחיות בארץ הקודש"
ניסיון לפנות לשגרירות ישראל בניקוסיה לא הוליד דבר, מאחר שלדבריהם אין להם אפשרות לפעול כל עוד אין אישור מישראל. "אני מבין ומעריך שהם עושים את העבודה שלהם כדי לשמור על ישראל בטוחה, אבל לא הוגן להשאיר יהודי לבדו. פשוט להתעלם ממנו. זכותו של כל יהודי לחיות בארץ הקודש. הסוכנות וישראל ענו שמכיוון שאמא שלי התחתנה עם גבר לא יהודי, זה אומר שהיא התאסלמה – אבל זה ממש לא נכון. הם מבקשים הוכחה שאמא שלי לא המירה את דתה, אבל איך רוצים שאני אוכיח? בשביל מה יש תעודת יהדות?"
אז'דריללה מייחל למעט שלווה ושקט. "היו לי חיים קשים מאוד עד עכשיו. אני חושב שאני רק רוצה שיהיה שלום. יש לי משפחה בישראל. דודתי שנפטרה גרה שם, יש לי שלושה בני דודים בארץ, וכל הדודים מהצד של אמא שלי גרים שם. יש לי גם הרבה חברים בישראל".
לדבריו, "סירבתי ללאום האיראני שלי, וכל מה שאני רוצה זה להיכנס לישראל כדי להתחיל חיים חדשים ולעשות את חלקי למען ישראל. כל מה שאני רוצה זה את זכותי כיהודי לחיות בארץ הקודש. אני יודע שאני איראני; אני מצטער שאני ממדינת האויב, אבל בכל זאת אני יהודי ואני חושב שיש לי את כל המסמכים להוכיח זאת".
עוד הוא טוען, כי "אני לא אחראי למה שאמא שלי עשתה כשהייתה צעירה, אבל אני משלם על זה. לא בחרתי להיוולד באיראן. החיים היו כל כך לא הוגנים כלפיי עד כה. אין לי מי שיעזור לי כאן, אני לבד. ישראל נועדה לאסוף את כל העם היהודי למקום אחד, ולא להשאיר אותם בגלות. אני מותש. בכל חיי, רק כשהייתי בישראל הרגשתי שלווה. זה היה הרגע המאושר היחיד שלי".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר:
"לאחר בירור, עולה כי הנ"ל בן לאם שהמירה את דתה, ועל כן בהתאם לסייג לחוק השבות הוא אינו זכאי לעלות. לאור זאת, בקשתו של מר פרז אז'דריללה סורבה. בפניו עומדת האפשרות להגיש ערר בסוכנות היהודית".