שלוש שנים מאז שנחשפו לראשונה - הושלמה בימים אלה חשיפתם של שרידי ארון הקודש ובימת בית הכנסת הגדול בווילנה שבליטא, לאחר שחרבו עד עפר בזמן השואה ולאחר מכן בתקופה הסובייטית. הבוקר (ה'), בעת סינון האדמה שנחפרה מסביבת בימת התפילה של בית הכנסת, התגלתה "יד" עשויה כסף – תשמיש קדושה ששימש לקריאה בספר התורה.
300 שנים התפללו יהודים בבית הכנסת הזה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, ושכן בשולהויף - מרכז קהילתי גדול. היה זה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, שכלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, ובהם זה של הרב אליהו, הגאון מווילנה; מקוואות, בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת.
הבימה הייתה בעלת מבנה דו-קומתי מהודר שנבנה במאה ה-18, באמצעות תרומה מנדבן יהודי שנודע בשם היסו"ד, ונתמכה על ידי 12 עמודים דמויי שיש, שאף נחשפו במהלך החפירה. עימם נחשפו גם שרידיו של ארון הקודש המפואר, מאותה תקופה.
לפני שמונה עשורים בדיוק באו לקיצן מאות שנות קיום, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית במהלך השואה. הנאצים שרפו את המבנה בשנת 1941, במקביל לחיסולה של הקהילה היהודית הווילנאית שמנתה כ-80 אלף בני אדם, והסובייטים החריבו אותו סופית בשנת 1956. בימת בית הכנסת התגלתה לראשונה בשנת 2018 מתחת לרצפות בית ספר, שנבנה עליו בשנות ה-50 של המאה ה-20.
התגלתה רצפה מפוארת
שש שנים עמלה משלחת חפירה ישראלית-ליטאית על פרויקט החפירות, והיא כללה גם חוקרים אמריקנים, בניהולו (וביוזמתו) של ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן. הרעיון ניצת בו במסגרת טיול שורשים, והפרויקט החל בבדיקת רדאר חודר קרקע בחצר בית ספר, והתפתח לכדי חשיפות וגילויים של ממש.
"כשהגענו לחפור התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד בהרס הסובייטי", מספרים ד"ר זליגמן הישראלי ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית. "שני גרמי המדרגות המרשימים, שנראים בבירור בתמונות הרבות מימיו הטובים של בית הכנסת, נהרסו, אך גילינו עדויות לקיומם.
"בחזית ארון הקודש, נחשפה בחפירה רצפת טראצו דקורטיבית, המציגה דפוס של קרני שמש, שלא ידענו על קיומה. דפוס זה תואם את הדפוס שמצאנו בשנת 2019 על רצפת בימת בית הכנסת. בנוסף, הושלמה חפירת הבימה עצמה, כולל שרידיו המלאים של אחד מארבעה העמודים הענקיים שתמכו בגג בית הכנסת הגדול".
חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית המקומית. לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הגילוי האחרון של חלקים מפוארים מבית הכנסת הגדול, מרמז על פוטנציאל לחפירה נוספת באתר, לקראת האפשרות המרגשת להציג בעתיד את שרידיו".