סערת בני הפלשמורה: האם זכותם לעלות לישראל?
(צילום: בראל אפרים, נויל האריס)
המלחמה המשתוללת באתיופיה זה כבר שנה, עלולה לאיים גם על שלמות הממשלה: ל-ynet נודע כי הערב (ב') ייערך דיון בהשתתפות שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, שרת הפנים, איילת שקד, ראש המל"ל, אייל חולתא, נציגי הגופים הביטחוניים, מזכיר הממשלה וגורמים מקצועיים. ברקע: הסכנה למלחמת אזרחים באתיופיה, המחלוקת מול המל"ל סביב הסכנה שנשקפת לממתינים במחנות באדיס אבבה ובבגונדר - והמחיר המדיני שישראל עלולה לשלם על התערבותה. ומעל כל אלה מרחפת השאלה שלא מרבים להזכיר - סוגיית מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם.
מצד אחד, השרים תמנו שטה ונחמן שי, הלוחצים על ישראל לפעול בדחיפות להעלתם. מצד שני, קביעת המל"ל כי לא נשקפת סכנה לאוכלוסייה שממתינה להגיע לישראל, ורמיזה מפורשת שמדובר בלא-יהודים על פי חוק השבות, כפי שנחשף במסמך מסווג שהגיע אתמול לידיי ynet ועורר את זעמה של השרה. ומצד שלישי, שרת הפנים שתצטרך להחליט מה יותר חשוב לה: דאגתה לצביונה היהודי של המדינה - או שלמות הממשלה.
הדיון יעסוק בהמשך הפעולות וההערכות של מדינת ישראל לשמירה על ביטחונם של הממתינים לעלייה באתיופיה, נוכח ההתפתחויות הביטחוניות והמצב הגיאו-פוליטי במדינה. זאת לצד הדרישה של השרה תמנו שטה לזרז לכל הפחות את עלייתם של כ-3,000 מתוך עשרת-אלפים הממתינים, שעלייתם אושרה בתקציב המדינה.
טענו כבר בעבר: "הרשימות הללו מזויפות מיסודן"
התנאי הראשון בהחלטת הממשלה משנת 2015 תחת הכותרת "הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר" - זו שפעילי העלייה וגם השרה חוזרים עליה – קובע כי "המועמד עזב את כפרו וממתין לכניסה לישראל בקהילות הממתינים באדיס-אבבה או בגונדר לא יאוחר מיום 1 בינואר 2010". ואולם גורמים המעורים בעלייה יודעים לספר כי מספר הממתינים במחנות גדל עם השנים, ולא רק מריבוי טבעי.
כיום ממתינים לעלייה לא פחות מעשרת-אלפים אנשים, כאשר ממשלת ישראל לא יכולה לדעת מיהם, האם הם יהודים ומה ההיסטוריה שלהם. נציגי המדינה סומכים על ראשי הקהילה שמעבירים את הרשימות. כאשר מגיעים העולים ארצה, הקסים והרבנות בודקים את קשריהם ליהדות, ופה מתחילות הבעיות.
"אנחנו לא מתנגדים כמובן לפעילות הומניטרית כזו או אחרת", אומר עו"ד ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, בריאיון לאולפן ynet. "השאלה המהותית היא האם הם זכאים על פי חוק השבות, או לא, וזאת הפריזמה שבה נבחנים העניינים. יש מאות מוקדי לחימה בעולם כולו. זה לא אומר שאנחנו הולכים ואוספים אנשים מכל מקום שיש בו אולי מאבק מזוין כזה או אחר. שאלת הרשימות הללו צריכה להיבחן על בסיס קריטריונים של חוק השבות".
הוא מוסיף כי הממתינים במחנות, "מבקשים לעלות על בסיס איחוד משפחות, ולא על בסיס חוק השבות, מכיוון שהם לא זכאי שבות על פי הקריטריונים המרחיבים ביותר של החוק ושל התקנות".
עו"ד שרקי מזכיר כי "כבר בשנת 2008 אמר אורי קונפורטי, הנחשב ל'אבי העלייה מאתיופיה', באופן חד-משמעי שאין יותר יהודים באתיופיה, על פי חוק השבות - למעט אחדים, והוא מדבר על כך שהרשימות הללו מסולפות מיסודן. כרגע יש לנו פה, בישראל, הנהגה של קסים, של הרבנים ושל הקהילה האתיופית, שלמעשה קיבלו מנדט מטעם מדינת ישראל להגדיר מיהו זכאי חוק שבות באתיופיה ומי לא, וביולי 2020 הם שואלים במכתב לראש הממשלה דאז, איך ייתכן שמתקבלות החלטות בנוגע לעלייה מאתיופיה לגיבוש רשימות, בלי להיוועץ בנו".
"מנסים לגייס את אחייניי"
על פי עדויות שפורסמו ב-ynet, המורדים התיגרינים כבר נמצאים באדיס אבבה ובגונדר ומטילים אימה על התושבים במקום, ביניהם אלפים המבקשים לעלות לישראל, כאשר הקשר עם הקהילה היהודית הקטנה שעוד נותרה בחבל תיגראי אבד כבר לפני חודש. מדובר בקהילה יהודית שאיננה מבני הפלשמורה, ומבקשת לעלות לארץ כבר הרבה מאד זמן. תחת מלחמת האזרחים הקשה בשנה האחרונה – הם סבלו חרפת רעב, אונס, מקרי רצח, ניתוק מתשתיות וסילוק מבתיהם. כעת מאיימת המלחמה גם על מי שנמצא, כאמור, במחנות המעבר.
בני משפחותיהם של הממתינים מספרים על ניסיונות גיוס של צעירים ברחובות ובבתי הספר, וגשאו אבנטה, שאמו, אחותו וילדיה נמצאים במחנה בגונדר, מספר בריאיון לאולפן ynet כי הורה לאחייניו שלא לצאת מהבית. "הם יתומים", הוא מעיד, "ואמא שלי מסייעת לאחותי לגדל אותם. שניים כבר מעל גיל 18 ואחד עוד לא, והמורדים מחפשים לתפוס אותם ולגייסם. אז הם ברחו והגיעו הביתה. אמרתי להם לא ללכת לבית הספר, כי שם מסוכן, עד שיהיה רגוע".
אבנטה מספר כי אמו, אחותו וילדיה ממתינים לעלייה כבר למעלה מ-23 שנים. לדבריו, התקשורת שלו עם משפחתו הופכת קשה יותר ויותר. "באתיופיה אין חיבור אינטרנט, אז הם צריכים למצוא וויי-פיי כדי לתקשר איתנו, וגם זה מסוכן כי הם צריכים לצאת בשביל זה", הוא מעיד.
רבנים וקסים תומכים בהעלתם
מוקדם יותר היום (ב') הגיע לידיי ynet מכתב שעליו חתומים עשרות רבנים וקסים, בהם בכירים בציונות הדתית, ובו קריאה לקדם את הבאתם ארצה של "שארית יהודי אתיופיה" השוהים במחנות ההמתנה, וזאת על רקע מצב החירום במדינה. הם הדגישו את חשיבות ודחיפות הנושא על ידי ממשלת ישראל, שכן מדובר ב"אחים ואחיות, הורים וילדים ליהודים שעלו זה מכבר".
"אנו יודעים שהגורמים הרלוונטיים בממשלה דנים באשר למצב והאפשרויות לזירוז העלאתם של אחינו הממתינים לעלייה", כתבו הרבנים והקסים. "לצערנו, מידע כוזב ואינטרסים קטנים גורמים לעיכובים המסכנים את שלומם, ואנו קוראים לממשלת ישראל להתעלות לגובה השעה ולהעלות את כל שארית יהודי אתיופיה".
על המכתב חתמו חברי "ועד הרבנים והקסים למען שארית יהודי אתיופיה", ובהם, כאמור, אנשי דת ורוח בולטים בציונות הדתית, כגון הרב יעקב מדן, הרב אברהם גיסר, הרב רא"ם הכהן, הרב יואל בן נון, הרב שי פירון והרב יובל שרלו, לצד הקסים סמאי אליאס, הרב חיים אשטו טגניה, קס רחמים צגאי, והרב הקס בנימין טללה.
המל"ל מתנגד, השרה תקפה
בסוף השבוע המורדים התיגרינים במדינה הכריזו על שילוב כוחות עם שמונה ארגוני מורדים אחרים, זאת במטרה להפיל את הממשלה הפדרלית בראשות ראש הממשלה וחתן פרס נובל לשלום אביי אחמד. ההודעה על הברית החדשה באה כשברקע אזהרות המורדים כי הם עשויים לכבוש את אדיס אבבה והקריאה לתושבי הבירה להיערך למלחמה על בתיהם. בינתיים בישראל, כאמור, בני הקהילה מפצירים בממשלה להתערב עבור בני משפחותיהם שנותרו מאחור.
חרף זאת, במסמך מסווג של המל"ל שתוכנו הגיע לידי ynet, נקבע כי לא נשקפת סכנה לאוכלוסייה שממתינה להגיע לישראל - וכי הקריאות לזרז את העלתה ארצה נועדו ליצור לחץ על הדרגים הבכירים. עוד נכתב כי על אף המציאות הקשה במדינה, מבצע חילוץ - ואפילו שיח בנושא - עלול לגרום לעימות מול שלטונות אתיופיה ולסכן את הממתינים.
במל"ל כתבו גם כי האוכלוסייה הממתינה מחכה לבירור זכאותה לעלייה, וכי מדובר ב"ספיחים" של איחוד משפחות והישענות רחבה על חוק השבות - תוך ציון שהחוק "חורג ללא כל יכולת לסמן גבולות בסוגיה האתיופית". כלומר, רמיזה לכך שלא בהכרח מדובר ביהודים. לפי הערכות של גורמים בכירים, הפינוי לא יתרחש בקרוב.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמו שטה זעמה על המסמך של המל"ל וכינתה אותו "לא מכתב הערכה ביטחונית - אלא עמדה פוליטית גרידא". השרה טענה כי גורמים פוליטיים מנסים לטרפד את חילוץ שארית יהודי אתיופיה תוך חדירה לשאלות של מדיניות מטעם מקבלי ההחלטות ואמרה: "המסמך ראוי להיזרק לפח האשפה ההיסטורי של מדינת ישראל. מסמך מביש ומבזה את תפקיד המל"ל. נכנסים לשאלות מדיניות, מגלים בורות לגבי הפלשמורה ושורשיהם, מתעלמים מהעובדה שאלה ממתינים עשורים לעלייה".
היא הוסיפה כי, "לא ברור באיזו סמכות המל"ל כתב חוות דעת בנוגע לזהותם ויהדותם של הממתינים מה שמוטל כתפקיד בידי רבנים וקייסים. זה לא מסמך של הערכה ביטחונית, אלא מסמך מוטה מטעם מישהו שמנסה להפקיר את שארית יהודי אתיופיה. כבר ב-2015 הוחלט בממשלת ישראל להעלותם, המדינה שגררה רגליים אז עכשיו מנסה להפקיר את חייהם".
