בלגיה ופולין הן שתי המדינות שבהן הכי גרוע ליהודים לחיות באיחוד האירופי. לעומתן, איטליה והונגריה נמצאות בראש הרשימה – כמדינות שהכי טוב ליהודים לחיות בהן. כך עולה ממחקר מקיף של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) שבוצע בשיתוף המכון הבריטי לחקר מדיניות יהודי אירופה.
המחקר, שהוצג בכנס השנתי של מנהיגי יהדות אירופה שנערך בבודפשט, בירת הונגריה, בחן את מצב החיים היהודיים ב-12 מדינות אירופיות שבהן מתגוררות הקהילות היהודיות הגדולות ביבשת, וכן את ביצועי הממשלות להבטחת שגשוג הקהילות היהודיות בתחומן.
בין הפרמטרים המרכזיים הנדרשים לצורך קיום ושגשוג חיים יהודיים, נבחנו פעילות מעשית נגד אנטישמיות, הבטחת ביטחון הקהילה היהודית, חופש דת, טיפוח תרבות יהודית ואפילו הצבעות המדינה בעד ישראל באו"ם.
איפה הכי פחות נוח להיות יהודי?
מתוך 12 המדינות שבהן מתגוררים מרבית היהודים באירופה – תחושת הביטחון של היהודים בצרפת היא המעורערת ביותר. בלגיה היא המדינה שנוקטת הכי פחות פעולות למען החיים היהודיים במדינה, ודורגה במקום האחרון במחקר, כמדינה שבה הכי פחות נוח ליהודים לחיות. הממשלה הבלגית צמצמה משמעותית את האבטחה סביב הקהילות היהודיות ללא התייעצות עימן, אסרה על שחיטה כשרה ובוחנת מהלכים לאסור ברית מילה.
המדינות שבהן מרגישים היהודים הכי בטוחים באירופה, הן דנמרק והונגריה – כאשר הונגריה ניצבת גם במקום הראשון עם המספר הנמוך ביותר של יהודים שחוו התקפות אנטישמיות, ומיד אחריה ניצבת איטליה.
נתון מפתיע במחקר מצבעי על גרמניה כמדינה שנוקטת הכי הרבה צעדים להבטחת הקיום היהודי בתחומה, ואחריה ברשימה אוסטריה. ואולם גרמניה איננה בצמרת המדינות בשקלול הכללי, לנוכח תחושת חוסר הביטחון הניכרת שעליה דיווחו יהודי גרמניה.
"לא באים להתנגח"
בכנס נטלו חלק מעל 350 מנהיגים יהודים מרחבי היבשת, בהם חברי פרלמנט ושרים מהאיחוד האירופי. יו"ר איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA), הרב מנחם מרגולין, הבהיר כי "מטרת המחקר איננה להתנגח בממשלה זו או אחרת, ובוודאי שלא לבייש או לנהל קמפיין נגד ממשלות – אלא לייצר תשתית מדעית השוואתית על איכות החיים היהודיים במדינות אירופה השונות, ולאפשר למנהיגי הקהילות ולראשי הממשל לדעת אילו צעדים מעשיים נדרשים כדי להתגבר על האתגרים שעימם נאלצים יהודי אירופה להתמודד כיום".
הרב מרגולין הוסיף כי "העובדה שישנם תושבים שמחייכים אלינו ברחוב, שיש הרגשה כללית שהממשלה מקשיבה לצורכי הקהילה ושאין חרדה קיומית על בסיס יומי, איננה אומרת שהמדינה אכן עושה את המרב כדי להבטיח את התפתחותה של הקהילה היהודית.
"כך, למשל, בלגיה היא מדינה שבה התושבים מרוצים באופן כללי, אך כאשר יורדים לפרטים, רואים כי המדינה עושה הכי פחות למען המשך החיים היהודיים באירופה בהשוואה לשאר מדינות היבשת".
"נגד איסור השחיטה"
סגן ראש ממשלת הונגריה, ז'ולט שמיין, אמר בכינוס: "כמי שמאמין בתנ"ך, אני מאמין שירושלים היא בירתה של ישראל, אבל ההחלטה על העברת השגרירות לירושלים היא חלק מההחלטות שיתקבלו במסגרת האיחוד האירופי. אנחנו נגד הסטנדרט הכפול שננקט כלפי ישראל. זו מדינה ריבונית שחייבים למדוד אותה בהתאם לאותן אמות מידה שבהן בוחנים כל מדינה ריבונית אחרת".
הוא הוסיף כי "השותפות בין ישראל להונגריה נמצא בשיא של כל הזמנים, ואנחנו עושים מאמצים רבים על מנת לקדם יחסים כלכליים ושותפות בין ישראל לאיחוד האירופי".
בהתייחס להגבלות על שחיטה כשרה בבלגיה, ציין סגן ראש הממשלה ההונגרי: "גינינו את ההחלטות שהתקבלו בבריסל נגד שחיטה. זכויות בעלי החיים לא גוברות על זכויות בני האדם לחופש פולחן, ואנחנו חושבים שההחלטות הללו מייצגות סממן אנטי-דתי. כדי להבטיח אוכל כשר לרבבות היהודים בהונגריה ששומרים כשרות, אנחנו מתירים שחיטה כשרה בהונגריה וייצוא למדינות אחרות באירופה".
המחקר מסעיר את יהדות בלגיה, ופיליפ שרף, יו"ר הפורום של הארגונים היהודיים בפלנדריה (החלק הצפוני בבלגיה), הודה כי הופתע מהממצאים. "לעניות דעתי, בלגיה היא מדינה שמכבדת את יהודיה, וטוב להיות יהודי במדינה", אמר. "רק באנטוורפן יש יותר מ-40 בתי כנסת, ובנוסף הרבה בתי ספר יהודיים מכל הגוונים וארגונים יהודיים משגשגים".
לדבריו, "ישנן בעיות אבל לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. נלמד את המחקר ביסודיות, ונעמוד בקשר עם השלטונות כדי לשפר את מה שלדעתנו טעון שיפור".
