בנות השירות הלאומי דורשות העלאה בשכר כמו החיילים
(צילום: משי בן עמי)
בתחילת שנה"ל הנוכחית השתחררה בת אל מהשירות. "השתחררה" זה אמנם מושג צבאי, אבל בת אל (שם בדוי) שירתה במשך שנתיים במשרד הביטחון, בתפקיד בטחוני שדורש סיווגים והכשרה, ומערב גם אנשי צבא. היא אמנם עשתה את זה במסגרת השירות הלאומי שלה, בהיותה בחורה דתייה, אבל את התפקיד שעשתה בקרייה, בתל אביב – עשו לפניה חיילות.
"כשהתחלתי את השירות, בדיוק הפרידו אגפים בינינו לבין החיילות", היא מספרת. "אבל את התפקיד שעשיתי, כמו גם את שאר התפקידים של חברותיי, עשו לפני כן חיילות". גם דרישות השירות השוטפות והשעות היו זהות: "יש תפקידים שמסתיימים בארבע ויש תפקידים במשמרות. גם בנות שירות וגם חיילות עושות את שניהם. אין הבדל".
הדרישות אולי זהות, אבל התנאים שונים – ובפער, כפי שמבהירה בת אל ובנות שירות לאומי נוספות שעמן שוחחנו. הבשורה החשובה על העלאת שכרם של החיילים בשירות חובה, מן השבוע שעבר, הותירה אותן בצל. שוב. אלפי בחורות ובחורים מכל המגזרים - כולל חרדים, כולל ערבים - בוחרים בשירות הלאומי מסיבות שונות, רובן דתיות, ניצבים בחזית ההתנדבות בשלל תחומים נצרכים שהוגדרו על ידי המדינה, ומקבלים מידי חודש פחות ממחצית שכרם של חיילים וחיילות.
מכבסות ביד וחיות על פתיתים
פוסט מרגש שכתבה בת שירות לאומי, אדרת רוזן, ברשתות החברתיות - הצית מחאה. רוזן מתנדבת בגן לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ואחר הצהריים היא קומונרית בנועת הנוער "בני עקיבא". "כבר שנה שנייה שאני קונה לעצמי ממשכורת חודשית (880 ש"ח) אוכל לכל החודש, מוצרי היגיינה וניקיון וכל מוצר יסוד בסיסי שאני צריכה", כתבה. "כבר שנה שנייה שאני אוכלת פסטה או פתיתים כי זה יותר זול, ולא תמיד יש לי כסף לבשר... כבר שנה שנייה שאני מכבסת בגדים ביד כי אפילו מכונת כביסה אין לי בדירת שירות... כבר שנה שנייה שאני שואלת בחנות אם יש הנחה גם לבנות שירות, ועונים לי - זה רק לחיילים".
3 צפייה בגלריה
"כבר שנה שנייה שאני מכבסת בגדים ביד כי אפילו מכונת כביסה אין לי בדירת שירות". אדרת רוזן עם ילדי החינוך המיוחד
בשיחה באולפן ynet, אומרת רוזן: "הגיוני שקרביים מקבלים עוד כסף על זה שהם מסכנים את החיים שלהם", אך מבהירה כי בנות השירות הלאומי בחלקן עובדות ימים כלילות, "הרבה מעבר לשעות שאנחנו מחוייבות בהן, מוותרות על שעות שינה, משקיעות זמן וכוחות".
לעומת 880 השקלים שהן מקבלות לקיום חודשי (ואלו המרשתות בביתן – כ-540 השקלים), יועלה דמי הקיום של מקביליהן בעורף ל-1,235 שקלים. דמי הקיום של תומכי הלחימה יועלו ל-1,793 ש"ח, דמי הקיום של כלל הלוחמים ל-2,463 שקל ובשנה השלישית ל-3,048.
רוזן: "כבר שנה שנייה שאני מכבסת בגדים ביד כי אפילו מכונת כביסה אין לי בדירת שירות... כבר שנה שנייה שאני שואלת בחנות אם יש הנחה גם לבנות שירות, ועונים לי - זה רק לחיילים"
"אני מקווה שכולם מבינים שרק 50% מבני נוער שמגיעים לגיל גיוס מתגייסים לצבא, ולשאר הצבא לא קורא או פוטר אותם", אומר ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות בעם, אחת העמותות הגדולות המחזיקות בתקני שירות לאומי ואזרחי. "החלופה הכי משמעותית שיכולה להיות לאותם בני נוער זה שירות לאומי אזרחי. כמו שהצבא תורם לחוסן הביטחוני, השירות תורם לחוסן האזרחי, ומתנדביו לא צריכים להיות בפער כזה לא הגיוני בדמי המחייה שלהם".
הוא מוסיף כי "חיילים וחיילות מקבלים הזנה בצבא, בעוד שמתנדבי השירות הלאומי נדרשים לקנות גם אוכל מדמי הכיס האלה. מתנדב בשירות הלאומי משרת לא פחות מחייל עורפי, אז לא ייתכן שיהיו כאלה פערים".
"אמרו לי, את משתמטת"
על אף שבפועל ישנן בנות שירות לאומי בגופים ביטחוניים כגון השב"כ והמוסד, משרד ראש הממשלה הוא האחראי על מנהלת השירות הלאומי, והכתובת, לדבריו של לוץ, הוא נפתלי בנט. "יכולה להיות סיטואציה של בת שירות לאומי שעושה תפקיד שהוא דומה מאוד למה שעושה חיילת במשרד הביטחון".
אבל הבדל בכל זאת יש, כשמגיעים לתנאי השירות הבסיסיים. בעוד החיילים והחיילות המשרתים בקרייה מגיעים אל חדר האוכל, בת אל וחברותיה קיבלו אישור לאכול בחדר האוכל של העובדים, אך לדבריה הוגבלו בשעות. "יש רק שעות מסוימות שאת יכולה ללכת לאכול, כי העובדים התלוננו שיש תור ארוך מדי כי יש המון בנות שירות, אז קבעו לנו שעות מסוימות. כך, יכולנו לאכול רק משתיים בצהריים, ובנות שעבדו במשמרות יכלו לאכול רק בשלוש - ואז כבר לא נשאר כלום בחדר האוכל והן נותרו רעבות".
בת אל לא שוכחת את הקושי: "את מגיעה לתפקיד ב-100% אנרגיה. רוצה לתת את כולך, והיחס שאת מקבלת גורם לך פשוט לא לרצות לקום בבוקר. אז יש בנות שזה שבר אותן והן החליפו תפקיד, אני נשארתי שם שנתיים. ניסינו ופנינו לדרגים הכי בכירים, אך בסופו של דבר, היה אפס מענה. סיננו אותנו, מרחו אותנו, אמרו 'נשנה', 'נשפר' וכלום לא קרה. בפועל היינו צריכות להוציא את הכסף שקיבלנו על חטיף וכוס קפה, כדי שנצליח לעבור את היום. אני בהחלט מבינה שיש קשר בין רמת התרומה בשירות לבין מה שמקבלים. אבל בפועל בת שירות לאומי לא נשארת עם שום דבר בשביל הבסיס של הבסיס".
לוץ: "חיילים וחיילות מקבלים הזנה בצבא, בעוד שמתנדבי השירות הלאומי נדרשים לקנות גם אוכל מדמי הכיס האלה. מתנדב בשירות הלאומי משרת לא פחות מחייל עורפי, אז לא ייתכן שיהיו כאלה פערים"
היחס כלל גם זלזול, לעתים: "במשרד הביטחון יש הרבה חיילות וחיילים - ואני בת שירות, אז אמרו לי, 'את משתמטת'. שאלתי, מה זאת אומרת? אני בת שירות לאומי. אני תורמת שנתיים בדיוק כמו כל חיילת אחרת. והתשובה הייתה, 'את משתמטת כי לא היה לך כוח ללכת לצבא, ברחת מהמחויבות הזו'. זה רק גורם להרגיש יותר גרוע. אין הערכה".
"דמי קיום בסיסיים זו לא בקשה מוגזמת"
נעמה ביטרמן, בת שירות לאומי המדריכה באולפנה וקומונרית ב"בני עקיבא", אומרת בריאיון לאולפן ynet כי יחס המדינה כלפי המתנדבים שולח מסר בעייתי ולא הוגן: "זה מעבר לשכר. יש פה משהו הרבה יותר עקרוני. מערך השירות לאומי מטפל, בין היתר, בנוער בסיכון, בקשישים, בחינוך מיוחד. אם לא היו בנות ובני השירות, רוב המוסדות הללו לא היו יכולים להתקיים. אחותי משרתת בבית ספר לחינוך מיוחד. הן 15 בנות שירות – ועדיין חסר שם המון צוות. בלעדיהן בית הספר היה נסגר. מדובר בחבר'ה צעירים שרוצים לתרום למדינה. צריך להעלות מודעות לעבודה של שירות לאומי. יש אלפי אנשים שעושים טוב, ולא רואים את זה".
הרב בני נכטיילר, מנכ"ל עמותת "בת עמי", אחת הגדולות ביותר בהפעלת בני ובנות שירות, תומך במחאת המתנדבות: "הן צודקות, ממש. הן עושות שירות לאומי משמעותי במשך שנתיים, חלקן הגדול בדירות שירות מחוץ לבית, חלקן לא יכולות ולאחרות לא נעים לבקש ולהיתמך על ידי ההורים. דמי הקיום שלהן זה הסכום הזה. זה פרדוקס גדול ביחס לעבודה הקשה והמסירות, בפרט במקומות שבהן משרתות גם חיילות בתפקידים מקבילים, ופתאום הן ראות את הפער".
לוץ אומר כי מצד אחד, מכירה המדינה בשירות הלאומי כשירות מקביל מהיבטים רבים, כולל השוואת חוק חיילים משוחררים גם לבוגרי השירות הלאומי. אך מצד שני, הפערים בשכר השוטף נותרים גבוהים: "המדינה רוצה שכל מי שסיים י"ב ייתן תקופת שירות משמעותית. אני גם חושב שזה בסדר שיהיה יתרון לחיילים, כי בסופו של דבר, זה שירות חובה. אבל אחרי שהצבא פטר ובכל זאת המתנדב או המתנדבת בוחרים מרצונם לשרת, זה לא פחות משמעותי.
בת אל: "ניסינו ופנינו לדרגים הכי בכירים, אך בסופו של דבר, היה אפס מענה. סיננו אותנו, מרחו אותנו, אמרו 'נשנה', 'נשפר' וכלום לא קרה. בפועל היינו צריכות להוציא את הכסף שקיבלנו על חטיף וכוס קפה, כדי שנצליח לעבור את היום"
"מתנדבת שנמצאת במד"א או במשטרה, או מטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים או קשישים, עושה תפקידים מטורפים. מגיע להן לקבל דמי קיום בסיסיים. הפערים האלה הם, בסופו של דבר, אמירה של המדינה".
"אנו מקיימים פגישות דחופות בנושא"
רשות השירות הלאומי-אזרחי מסרה בתגובה: "הרשות תומכת תמיכה נחרצת בהעלאת שכר החיילים, ופועלת ככל יכולתה להעלות במקביל את דמי הכיס של מתנדבות ומתנדבי השירות הלאומי אזרחי. הרשות הגיבה באופן מיידי, וכבר קיימה מספר פגישות דחופות בנושא. אנו תקווה כי מגעים אלה ישאו פרי בהקדם, ונביא להעלאה הצודקת והנדרשת בדמי הכיס של מתנדבות ומתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, אשר מהווים אבן יסוד בחוסן הלאומי אזרחי". גורם במנהלת מסר עוד כי כרגע עובדים על השוואת התנאים מול הממשלה.
לגבי ההזנה של מתנדבות בקרייה, נמסר ממנהלת השירות הלאומי אזרחי: "הנוהל הגורף בנוגע להזנה הוא קבלת תוספת כספית לדמי קיום. בתפקיד הספציפי במשרד הביטחון, המדובר בכתבה, בנות השירות זכאיות בנוסף גם לארוחת צהריים בחדר האוכל, ללא עלות כספית מצידן (בנוסף לתוספת בדמי קיום).
"בשל הקורונה שייצרה מגבלות התקהלות, המתנדבות במשרד הביטחון רשאיות לאכול בחדרי האוכל הפרוסים ברחבי המשרד בשעות מוגדרות, לאור עומסים וחשש מהתקהלות. הנהלת משרד הביטחון רואה חשיבות רבה במתן ארוחת צהריים לבנות השירות, למרות שאינן זכאיות לכך במסגרת תנאי השירות הרגילים. יחד עם זאת, אנו מצרים על המקרה המדובר ועושים כל מאמץ לשפר את התנאים של בנות ובני השירות ודואגים לרווחתם".
