בימים האחרונים צפה לנגד עיניי דמותו של יאנוש קורצ'אק, המחנך הדגול. קורצ'אק היה מהראשונים שהבינו לעומק את נפשו של הילד, והוא מסר את נפשו שלו עם תלמידיו-אהוביו בימים הנוראים של חיסול גטו ורשה. תיקון העולם, האמין קורצ'אק, ראשיתו בתיקון החינוך. רק כאשר אנחנו מטפחים את השורשים, הסביר – כלומר מיטיבים לחנך את הדור הצעיר – נוכל לצפות כי הפירות שיניבו יהיו מתוקים.
נזכרתי בקורצ'אק כאשר ראיתי את התמונות מהפיגוע בשבת האחרונה בעיר דוד, שבא לאחר מסע הרצח הקשה בנווה יעקב ערב קודם לכן. בסרטון ממצלמות האבטחה נראה ילד, רק בן 13, מתגנב לאיטו ובידו אקדח, ואז לפתע מכוון ויורה על קבוצת יהודים, בהם ילדים צעירים ומבוגרים.
אנחנו רגילים לראות בילדים סמל לתום ולטוהר. כל אחד מזהה לפעמים בילדיו את התמימות הנשכחת, שבו עצמו תלאות החיים כבר שחקו. לכן התמונה של ילד מחזיק כלי נשק ויורה ללא אבחנה מזעזעת כל כך, ומעלה בנו שאלות נוקבות. מי מילא את גופו ונשמתו הקטנים בשנאה עזה ומטורפת עד כדי כך, שהשילה ממנו כל תום ילדות? את התשובה לשאלה הזו חשוב שנזכור: אלו הם המחנכים שמגיל הגן לימדו אותו ואת חבריו שיהודי הוא בן מוות, שמדינת ישראל היא השטן הקטן ושתכלית חיי האדם היא למות כשהיד.
את המחבל הצעיר מעיר דוד לא חינכו אנשים שהלכו בדרכו של יאנוש קורצ'אק. ספרי הלימוד שבהם הם משתמשים נוטפים רעל אנטישמי מכל עמוד ועמוד, רעל שמוזרק יום אחר יום לאלפי ילדים ונערים פלסטינים, ומשחיתה את נפשם. מחנכים אלו צריכים לתת את הדין מעשיהם, אבל עוד יותר מכך, על מדינת ישראל מוטלת האחריות למנוע מהם את המשך פעילותם, בהחרמת ספרי לימוד הקוראים לרצח יהודים ובאיסור עיסוק בהוראה על מורים שייתפסו מחנכים לפגיעה בישראל.
לגדוע את שורשי החינוך האנטישמי
הפיגועים הקשים בירושלים התבצעו סמוך ליום השואה הבינלאומי, שבמסגרתו פרסמה ההסתדרות הציונית העולמית את דו"ח האנטישמיות השנתי. הדו"ח אמנם הציג בלימה בעלייה במספר האירועים האנטישמיים לאחר עלייה בעשור האחרון, אולם עדיין תמונת המצב נותרת מדאיגה. הדו"ח מראה כי מדי יום מדווחים יותר מעשרה אירועים אנטישמים ברחבי העולם, כאשר אירועים רבים עדיין אינם מדווחים באופן רשמי.
אחת התוצאות של אירועי האנטישמיות הרבים היא הפחד של יהודים רבים להיראות בציבור עם סממנים יהודיים. בביתם הם מקיימים אורח חיים יהודי, אבל בחוץ הם מצניעים את זהותם היהודית כיוון שהם חוששים מאלימות אנטישמית. אך המחיר הוא כבד: אדם שמסתיר את זהותו היהודית, סופו שילדיו ונכדיו יאבדו זהות זו לגמרי. קהילה יהודית שתסתיר את זהותה ותחשוש לנוכח הנסיבות להזדהות בסממנים יהודים, סופה להיעלם.
גם כאן, הכול מתחיל בחינוך. כיום ישנם כ-250 מורים ישראלים שנשלחו על ידי ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד החינוך. צריך שממשלת ישראל באמצעות משרד החינוך וההסתדרות הציונית העולמית תגדיל משמעותית את המורים-שליחים בתפוצות. תפקידם לחזק את הזהות היהודית במקומות שבהם היא נחלשת בעקבות החשש מאנטישמיות או מסיבות אחרות. חינוך יהודי שורשי, גאה ובוטח, יבטיח את שגשוגן של הקהילות היהודית בתפוצות לאורך זמן, וינטרל את אחת התוצאות הקשות של אירועי האנטישמיות.
מדינת ישראל צריכה לפעול בשתי ידיים, אחת לשם "סור מרע" והשנייה ב"עשה טוב". אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי לגדוע את שורשי החינוך האנטישמי שאותו מקבלים כיום ילדים פלסטינים במזרח ירושלים ובשטחי יהודה ושומרון, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שביכולתנו כדי לעודד את החינוך היהודי שמקבלים כיום ילדים יהודים בכל העולם, ובכך לחזק את הזהות היהודית. כי במאבק באנטישמיות, בארץ ומחוצה לה, הכול מתחיל מחינוך.
יעקב חגואל הוא יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית