האנושות נולדה מחדש ביום שבו באה הסליחה לעולם. וגם את זה העם היהודי לימד את העולם. האל לא סלח, אלא כשהאדם למד לסלוח לאחיו, חבריו ורעיו שבגדו. הוא לא סלח לאדם הראשון, לדור המבול, לסדום ועמורה – והשית עליהם את החשבון כולו לפירעון. כולל הטיפ.
ואז הגיע יוסף. יוסף הצדיק, שנזרק מבית אביו ונמכר לאבדון, סלח לאחיו על העוול הנורא. הייתה לו כל סיבה שבעולם שלא, אבל הוא בחר אחרת. מאז העולם התחיל לסוב על ציר חדש לחלוטין. לא עוד ריצוי הכעס, "הודנה", המְתנה לנקמה שבוא תבוא – אלא סליחה במשמעות של כפרה. שינוי המציאות.
הקב"ה החל לסלוח לאנושות רק כשבני אדם למדו לסלוח איש לרעהו. חברה תרבותית מתקדמת לא יכולה לקיים את עצמה ללא מתן האפשרות של סליחה, של תיקון עולם. ואם לא הבנו את זה, בא עלינו הוריקן הבחירות האינסופי, ומדגים לנו באגרסיביות איך הפכו חלק מנבחרינו לאזרחי עולם נכחד, שבו לא הייתה סליחה מעולם ולכן הוא נעלם.
לדעת לענות "הנני"
בחודש האחרון מלאה הארץ סליחה. הימים הנוראים הם ימים מחבקים. איש לרעהו. אנו נפרדים בתום מפגש: "גמר חתימה טובה – וסליחה אם פגעתי". אך בעיקר ראוי שנבקש סליחה מעצמנו. סליחה על חוסר האמון בעצמנו. על חוסר הפירגון. על הבכי והנהי על כמה אנחנו לא מספיק טובים. ביקורות ללא הרף על שסעים וחוסר הצלחה כשהאמת היא שבכל סטנדרט עולמי אנחנו מהטובים ביותר.
"אייכה", שואל אותנו הבורא, בכל יום מחדש. ורבים מאיתנו בוחרים לענות לו כל יום מחדש, בתשובה האלמותית של אבי האומה, אברהם – "הנני".
רמי סימניבהתעלם מהכאוס הפוליטי, יהודים מכל צבעי הקשת הפוליטית העדיפו את הכללי על פני האישי. את הסליחה על פני הנקמה. השסעים והריבים קיימים בעיקר בשוליים – מתודלקים על ידי גורמים ממדינות זרות, שונאי ישראל המשסים אותנו זה בזה. אך הרוב היהודי מחובק ורוקד יחדיו במעגל הורה אין-סופי.
בהתקדש החג בעוד כמה שעות, כשהשמש בקרניה הרכות תאסוף עצמה אל הים ותיפרד מאיתנו, ראוי שגם אנחנו נאסוף מתוכנו וניפרד מכל השנאות, הקנאות והחרמות שלנו. מחר שוב ישאלו אותנו "אייכה" – ואני מאחל לנו שתהיה לנו תשובה טובה.
