למרות שהיא כבר מזמן לא מה שהייתה פעם, עבור ישראלים רבים ארצות הברית היא עדיין היעד הנכסף. וניו יורק? התגלמותו של החלום האמריקאי. מקור המשיכה של העיר נשען הרבה על קסם העבר, אבל קשה להתווכח עם העובדה שאז כמו היום – מדובר כנראה בעיר התוססת, המגוונת והגלובלית ביותר בעולם, שמושכת לכאן את האנשים המוכשרים ביותר בתחומיהם.
נכון לשנת 2022 התגוררו ברחבי ניו יורק 1.6 מיליון יהודים – יותר מכל עיר אחרת בעולם ויותר מסך תושביהן של תל אביב וירושלים גם יחד. החיים היהודים בעיר ענפים מאוד, ומורכבים ממספר רב של קהילות, ביניהן גם ישראלים רבים – חלקם מהגרים קבועים וחלקם ברילוקשיין או לימודים.
למרות תנאי הפתיחה המפתים, והיכולת להיטמע בתוך קהילה יהודית תוססת, ישראלים רבים שחולמים על רילוקיישן לכאן לא לוקחים בחשבון את השינוי שעברה העיר בשנים האחרונות לפני שהם אורזים את המזוודות. לא צריך לעיין בטבלאות הערים היקרות בעולם כדי לחוש אותו, מספיק לקפוץ לחנות "בודגה" הקרובה לדירתכם ולראות את מחיר הביצים שקפץ רק השנה ב-57%.
ניו יורק תמיד נחשבה ליקרה, אבל מאז מגפת הקורונה העיר נמצאת בעיצומו של משבר יוקר המחיה הגרוע ביותר שעברה בעשורים האחרונים. לפי מחקרים עדכניים למחצית ממשקי הבית בעיר אין מספיק כסף כדי לכלכל את עצמם ברווחה, להחזיק דירה, לקנות מזון בסיסי, לקבל שירותי בריאות ולנוע בחופשיות. הנתונים האלה מדגימים את עומק המשבר, שמעצב מחדש את הדמוגרפיה והתרבות האורבנית בעיר.
משפחות רבות עוזבות את העיר בגלל יוקר המחיה, וראש העיר אריק אדמס והמושלת קאת'י הוקול לא מסתירים את דאגתם. שניהם הציבו את ההתמודדות עם יוקר המחיה בראש סדר העדיפויות שלהם – אבל לא ברור אם הם יוכלו לבצע שינויים משמעותיים, במיוחד כשזה נוגע לדיור. במקביל, מחירי המזון מזנקים בהתמדה על רקע אינפלציה עיקשת, וגם מחירי התחבורה הציבורית הרבה פחות נגישים לכול כפי שהיו פעם.
בכל אחד מחמשת הרובעים של העיר משקי הבית צריכים להרוויח לפחות 100 אלף דולר בשנה (כ-365 אלף שקלים או כ-31 אלף שקלים בחודש) כדי להרשות לעצמם דיור, מזון ותחבורה וגם להשאיר קצת מזומנים להוצאות של מחר. וזה, כשההכנסה החציונית בעיר נעה סביב 70 אלף דולר.
לא זול להיות יהודי
במצב שבו מרבית תושבי העיר נאבקים כדי לשלם את החשבונות, המצב של הקהילה היהודית (ובתוכה הישראלים) מורכב עוד יותר, בהתחשב בעובדה שלא זול לשמור על היהדות שלך בחיי היום-יום.
"אני מקבל 6-5 שיחות טלפון בשבוע מישראלים שרוצים לעבור לגור פה, והרבה פעמים אני עושה להם אפיון וסינון ואומר להם בסוף: 'אל תעשו את זה'", אומר אליעד בנארי, בעל חברת "רילוקיישן אקספרטס" שמלווה אנשים במעבר לעיר.
"בערך 20% מהישראלים שעוברים לכאן פורצים בבכי בשבוע הראשון. אני רואה איך הם נכנסים ללופ. הם אומרים: בוא נישן במלון לשבועיים, נחפש דירה, אבל אז מגלים את הפרוצדורה, ונכנסים ללחץ"
"הגיע אליי לאחרונה מנכ"ל של חברת הייטק שגייס 20 מיליון דולר. עשיתי לו תחקיר קצר – תיאום ציפיות: האם בת הזוג הולכת לעבוד, מה הגודל הדירה שהוא מצפה וכדומה – ובסוף הגענו למסקנה שעם תקציב של 300 אלף דולר ל-3 ילדים יהיה לו קשה מאוד לשמר את אורח החיים שלו מתל אביב, ושלא יבוא. זאת הכאפה שאנשים מקבלים. הם לא מבינים את זה עד שמגיע דוח המס הראשון. הרבה ישראלים גם לא מודעים לזה שהם חשופים לעד 90% מס משתי המדינות, שיש עדיין תשלומים שצריך להעביר לישראל, ביטוח לאומי, מס בריאות ועוד. אנשים לא מבינים איך זה עובד פה וקשה להם להשלים עם העובדה שגם אם אתה מרוויח הרבה כסף – זה לא מספיק. למשל בפרוצדורה של השכרת דירות – כל עוד אין לך מספר ביטוח לאומי של ארצות הברית (Social Security) או היסטוריית אשראי (Credit Score) ואין לך מסמכי בנק – זה לא משנה כמה כסף תרוויח בכלל".
מהניסיון של בנארי, "בערך 20% מהישראלים שעוברים לכאן פורצים בבכי בשבוע הראשון. אני רואה איך הם נכנסים ללופ. הם אומרים: בוא נישן במלון לשבועיים, נחפש דירה, אבל אז מגלים את הפרוצדורה, נכנסים ללחץ שלא מקבלים אותם לאף בניין, ואז רק חופרים לעצמם בור עוד יותר עמוק. הקטע המעליב הוא שלא רואים אותך כמו בארץ – אתה יכול לבוא כמנכ"ל עם אקזיט שמן בכיס וזה לא יעניין אותם".
"מפרקים את החסכונות"
כמי שחי בעיר תשע שנים, בנארי אומר שהוא מרגיש את השינוי בכיס. "מחירי הנדל"ן למשל עלו ב-25% בשנים האחרונות. כבר בקושי אפשר למצוא כאן דירת חדר שינה בפחות מ-6,000 דולר בחודש, שלא לומר עשרת אלפים דולר, ורק החתימה ההתחלתית יכולה בכיף להגיע ל-20 אלף דולר במכה אחת. ויש ילדים, גן, בתי ספר, אוטו, ביטוח בריאות – הכול סופר יקר.
"אתה גם יכול להגיע לכמעט 50% מיסים. זה תלוי כמובן בגובה ההכנסה שלך, אבל אתה משלם כאן למדינה די הרבה. אז ממש לא הכול ורוד. נכון שיש כאן המון הזדמנויות, וייב טוב, ואתה יכול לטוס לגיחות במקסיקו – אבל גם זה כבר נהיה יקר. אתה מתחיל לשאול את עצמך, 'זה שווה לי את זה?' אדם נחשב כאן רשמית 'עני', וזכאי לסיוע כלכלי ומלגות לילדים בבתי הספר, אם יש לו הכנסה שנתית של עד חצי מיליון דולר".
לדבריו, לא פעם בני הזוג שמתלווים לרילוקיישן צריכים להמציא את עצמם מחדש ולקבל אישורי עבודה: "לדעתי, בערך 30% מהם צריכים להתחיל ממש מאפס. אני רואה אנשים תקועים בבית ומפרקים את החסכונות שלהם כדי להמשיך את המסע והחלומות שלהם, וזה מלחיץ".
בית כנסת? זה עולה כסף
כל מקרה לגופו, אבל מחקרים שהתמקדו באוכלוסייה היהודית בעיר מראים שההכנסה החציונית של הקהילה הדתית והחרדית גבוהה בהרבה מהממוצע בארצות הברית (67,521 דולר בשנה). משפחות חרדיות למשל מרוויחות כ-136 אלף דולר בשנה (לא מייצג את הקהילות החרדיות המבודדות שמדורגות כעניות ביותר בארצות הברית), ומשפחות של דתיים-מודרניים מרוויחות כ-188 אלף. המספר הזה מזנק כשזה מגיע לדתיים מודרניים בגילי 54-35, עם הכנסה חציונית של 218 אלף דולר בשנה.
אבל ההוצאות בהתאם. תושבי העיר שרוצים לשמור על צביון יהודי יצטרכו לספוג הוצאות כבדות הקשורות לדת. הרוב המכריע שולחים את ילדיהם לבתי ספר יהודיים פרטיים, ולפי ההערכות כמחציתם יקבלו מלגות וסיוע כלכלי כלשהו בשכר הלימוד. משפחות חרדיות יוציאו כ-20 אלף דולר בשנה על חינוך פרטי, ודתיים מודרניים: כ-31 אלף דולר.
משפחות אורתודוקסיות מודרניות יוציאו כ-6,280 דולר בשנה על הוצאות הקשורות לדת, כולל דמי חברות בבתי הכנסת, תרומות (נושא שנלקח כאן מאוד ברצינות וגם מזכה את התורמים בעד כ-50% החזר מס), מחנות קיץ בעברית, חגים וגיחות לישראל. משפחות חרדיות יוציאו כ-8,980 דולר בשנה, עם פחות הוצאות על טיולים ושמחות, ויותר על פריטים כמו ספרי דת, לבוש ופריטי חג דוגמת סט ארבעת המינים בסוכות.
אוכל כשר הוא ללא ספק ההוצאה משמעותית נוספת שמוערכת באופן גס כבין 15,600-12,000 דולר בשנה – לעומת 8,000 דולר הוצאות מזון של משק הבית החציוני בארה"ב. אחת מכל שש משפחות יהודיות דתיות מודה שאוכל כשר פוגע משמעותית בתקציב שלה, ובאופן כללי למעלה ממחצית מהמשפחות אמרו כי העלות הגבוהה כיהודים שאוכלים כשר, שומרי שבת וחגים, משפיעה מאוד לרעה על תקציב משק הבית שלהן. לפי ההערכות, יהודים דתיים מוציאים כ-5,000 דולר יותר בשנה מאשר משקי בית אחרים – כולל משקי בית יהודיים חילוניים ולא יהודיים.
גם המיקום שבו יהודים דתיים גרים כרוך בעלות משמעותית, היות שהם יעדיפו לגור בשכונה בקרבת בית כנסת – לרוב אזורים יקרים ובעלי ביקוש גבוה. שני שליש מהמשפחות הודו שלמיקום המגורים שלהם בעיר יש השפעה שלילית על התקציב שלהם.
בנארי כנראה סיכם זאת טוב מכולם: "אני אומר היום לאנשים – מאוד כיף לי לחיות בעיר, אבל ניו יורק היא כמו קזינו: אם אתה לא נותן מכה ובורח, הקזינו יתפוס אותך בסוף".
דוח ההוצאות המלא של משפחת בנארי
משפחת בנארי, 9 שנים בניו יורק. האב, אליעד (44), מומחה נדל"ן ומתווך שעבר לעיר בעקבות אשתו ההייטקיסטית והסופרת אסנת (47), יחד עם הבנות הילי (14) וליבי (11), והכלבה קרלה (11).
– הכנסות:
300 אלף דולר ומעלה בשנה.
– הוצאות:
חינוך: הבנות לומדות בבית ספר ציבורי חינם. חינוך פרטי עם מלגות יכול לעלות 18-10 אלף דולר בשנה, בלי מלגות יכול להגיע לכ-80-60 אלף דולר.
מורים פרטיים: בין 200-60 דולר לשעה, תלוי במקצוע הנלמד.
פעילויות אחרי בית הספר: בחטיבות הביניים של בתי הספר הציבוריים יש פעילויות מסובסדות אבל ביסודיים זה יכול להגיע לכ-1,500 דולר לסמסטר בתוך מתחם בית הספר. פעילויות מחוץ לבית הספר בין 1,000-250 דולר, תלוי בפעילות ובמספר משתתפים.
מחנות קיץ לילדים: 6,000-3,000 דולר למחנה. "אנחנו שולחים ל'קימאמה' כמו רוב הישראלים כאן".
בייביסיטר: 30-20 דולר לשעה, תלוי אם מדובר בבייביסיטר מקצועי עם תעודת החייאה או בעבודה צדדית.
בילוי משפחתי בעיר: כניסה לאטרקציה בין 100-50 דולר לאדם לכרטיס.
חופשות מחוץ לעיר בקרבת האזור: 300 דולר למלון, 40 דולר נסיעות בכבישי אגרה, 140 דולר לאוכל – סה"כ כ-700-600 דולר ליום.
מסעדות וקייטרינג בעיר: ארוחת צהריים בין 200-100 דולר לארבעה אנשים. ארוחת ערב 400-150 דולר.
שכר דירה: בין 7,000 ל-12 אלף דולר לדירת 3 חדרי שינה.
חשבונות (גז, מים, חשמל, חימום): בניו יורק משלמים רק על החשמל בנפרד (בסביבות ה-300-80 דולר בחודש, תלוי בשימוש). כל השאר כלול בשכר הדירה. בחגים נהוג לתת לכל נותני השירות בבניין מתנה טיפ של 500 דולר למשפחה שמחולק לרוב דרך ועד הבית.
אינטרנט: 150 דולר בחודש, כולל חבילת כבלים לטלוויזיה וטלפון קווי.
סלולר: כ-40-30 דולר לחודש לבן אדם.
שירותי סטרימינג וטלוויזיה: תלוי במספר המנויים – נטפליקס/דיסני/הולו בערך 12 דולר בחודש לכל אחד. שירות טלוויזיה ישראלית כמו Israeli TV עולה 400 דולר לשנה. חבילת ערוצי כבלים רגילה מגיעה פעמים רבות עם חבילות האינטרנט והטלפון הקווי.
רכב + ביטוח רכב: 360 דולר לחודש לרכב ליסינג, 700-450 דולר לחניה ו-120 דולר לביטוח (תלוי בדגם הרכב).
תחבורה ציבורית: למשפחה בעיר באזור 140-80 דולר בחודש לבן אדם בוגר (כולל רכבות, אוטובוסים, אובר ומוניות).
מס הכנסה לניו יורק: 50-40% על ההכנסה.
הוצאות הקשורות לעסק: 40 אלף דולר בממוצע (פרסום, ארוחות עסקיות, רישיונות, נסיעות ואירועים מקצועיים).
ביטוח חיים: אם דרך העבודה כמה דולר בודדים בחודש (3-2 דולר), אם ביטוח פרטי מחוץ לעבודה כ-50 דולר למשפחה בחודש לכיסוי של עד מיליון דולר.
ביטוח בריאות: 2,500 דולר ויותר למשפחה בחודש, ללא סבסוד של העבודה. עם סבסוד: כ-800 דולר לכל המשפחה, כולל טיפולי שיניים וראייה שבדרך כלל נחשבים לטיפול נפרד בעיר.
השתתפות עצמית בהוצאות בריאות: כ-45-20 דולר לכל ביקור רופא, הוצאות נוספות תלוי בדיקה.
טיפולי שיניים: יישור שיניים כ-4,000 דולר לילד, עם ביטוח.
תרופות ומרשמים: לרוב מכוסה על ידי הביטוח. השתתפות עצמית של כמה דולר. תרופות ללא מרשם וויטמינים כ-50 דולר לחודש.
חדר כושר וחוגי ספורט: בין 60 ל-250 דולר לבן אדם, תלוי בסוג מנוי ובחדר הכושר.
עוזרת בית: 200-150 דולר לניקוי של דירת 3-2 חדרי שינה.
מזון לבית: 300 דולר לשבוע למשפחה של 4 נפשות ("הכול אונליין. אנחנו לא שומרים כשרות אבל סופרמרקטים ישראלים בעיר יקרים מאוד ולכן הרבה אנשים בוחרים לנסוע לניו ג'רזי לקניות").
קניות לתחזוקת הבית (ניקיון, כלי מטבח ועוד): 80-50 דולר בחודש.
ריהוט: 20 אלף דולר חד פעמי.
אלקטרוניקה, גאדג'טים ומחשוב (אייפון, אייפד וכו'): 3,000-1,500 דולר לאדם לשנה.
ביגוד ואופנה (רבים מהאירועים בעיר הם "עניבה שחורה" שדורשים קוד לבוש רשמי מוקפד): 250 דולר לאדם.
הוצאות טואלטיקה, קוסמטיקה והיגיינה: 150 דולר בחודש למשפחה.
מדיקור/פדיקור: 100 דולר.
כביסה / ניקוי יבש (דירות עם מכונות כביסה נדירות בעיר): 20 דולר לשבוע.
מזון לכלב: מזון יבש כ-30 דולר בחודש, מזון טרי 85 דולר.
טיפוח כלבים: 150-100 דולר, תלוי בגודל הכלב.
תספורת: לגבר, בין 100-35 דולר. לאישה: 120 דולר לתספורת פשוטה ועד 400 דולר ומעלה לצבע, פן וכדומה.
בידור (ברודוויי, NBA, מופעים של הקהילה הישראלית ועוד): 50 דולר למופעים פשוטים. מופע בברודוויי עם כרטיס הגרלה מוזל: 90 דולר. כרטיס רגיל למשחק NBA: בין 80-70 דולר. סך הכול 800-400 דולר, אם לא מחשבים הופעות גדולות של ביונסה ו-A-listers אחרים.
בילוי זוגי ואירועים חברתיים להורים (בניו יורק כמעט כל אירוע מגיע עם תשלום כניסה): בממוצע 100-60 דולר לאדם לאירוע.
ביקורים אצל המשפחה בישראל: בחופשות של הילדים טיסות עולות כ-1,200 אלף ממוצע לאדם, איירביאנבי בתל אביב: כמה אלפי דולרים לחודש. השכרת רכב – בסביבות 1,000 דולר לחודש ויותר.
בתי כנסת: ארוחות חג באזור 60-30 דולר לאדם. חלק מבתי הכנסת דורשים דמי חברות בתשלום של אלפי דולרים. אנחנו לא חברים באחד.
מועדוני חברות (כדוגמת IAC ,92NY, מועדוני תרבות של בתי הכנסת ועוד): ממוצע 10 אירועים בשנה, כ-500 דולר.
תרומות ומתנות (לרוב דרך בתי ספר וארגונים, עניין כמעט חובה כאן): כ-5,000 דולר בשנה.