קומץ היהודים שנותרו בסוריה יכולים לחזור עתה ולפקוד את אחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם, הנמצא באחד הפרברים של דמשק. מדובר באתר שהיה במשך מאות שנים מוקד עלייה לרגל עבור מתפללים מכל האזור.
מלחמת האזרחים בסוריה, שארכה כמעט 14 שנים, הותירה את בית הכנסת בג'ובר – שבפאתי דמשק – נטוש והרוס חלקית. שלט בשפה הערבית, שתלוי על שער בית הכנסת, מלמד כי הוא נבנה לראשונה בשנת 720 לפני הספירה, מה שהופך אותו לאחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם. עם זאת, יש כאלה שטוענים כי הוא החל לפעול רק בימי הביניים.
כעת, הודות להפלת משטר אסד בידי המורדים, יכולים המתפללים שנהגו לפקוד את המקום בעבר לשוב אליו בבטחה. אחד האנשים שביקרו ביום חמישי האחרון בהריסות בית הכנסת בג'ובר, הידוע גם כבית הכנסת "אליהו הנביא", היה בכור חמנטוב, ראש הקהילה היהודית בסוריה. "בית הכנסת הזה חשוב לנו מאוד", אמר חמנטוב (74) לסוכנות הידיעות AP במהלך ביקורו הראשון במקום זה 15 שנה. הוא לא הסתיר את דאגתו מהנזקים שהסבה הלחימה לבית הכנסת.
בעבר הייתה סוריה ביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם – והמספרים הצטמצמו משמעותית, במיוחד לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948. כיום חיים בסוריה רק תשעה יהודים, כשהתחזיות הן שלא יישאר ולו יהודי אחד במדינה בעוד מספר שנים.
לדברי חמנטוב, שסירב לנטוש את סוריה במהלך המלחמה (למרות העובדה שכל 12 אחיו עזבו את המדינה), יהודים מרחבי העולם יצרו איתו קשר, בכוונה להירתם למאמצי השיקום של בית הכנסת. אף על פי שיהודים אחרים העדיפו שלא לדבר בגלוי על זהותם מסיבות בטיחותיות, בין השאר מחשש שיתויגו כמשתפי פעולה, חמנטוב דיבר בגלוי על אמונתו וציין כי מעולם לא חווה אפליה.
בית הכנסת בג'ובר נבנה על גבי מערה, שעל פי המסורת המקומית הסתתר בה אליהו הנביא. לאחר שנת 1099, כאשר צבאות נוצרים כבשו את ירושלים במסע הצלב הראשון וטבחו בתושבי העיר המוסלמים והיהודים, נמלטו לדמשק כ-50 אלף יהודים (שהיוו כמעט שליש מתושבי העיר). גל נוסף של יהודים הגיע מאוחר יותר מאירופה, לאחר שאלה נמלטו מהאינקוויזיציה הספרדית החל ב-1492.
בתחילת המאה ה-20, מנתה הקהילה היהודית בסוריה כ-100 אלף נפשות, אולם מאז הקמתה של מדינת ישראל התמודדה הקהילה עם הגבלות ומתיחות גוברת, שהובילו בתורן להגירה מסיבית לישראל, לארה"ב ולמדינות נוספות. לפני תחילת הסכסוך בסוריה ב-2011, חמנטוב וחברי הקהילה הנותרים הגיעו בשבתות לבית הכנסת בג'ובר, שם נהגו להתפלל ולקרוא בספרי התורה שנכתבו על קלף שהוכן מעור צבי.
בית הכנסת עצמו היה מצויד להפליא בנברשות, שטיחי קיר ורצפה – שנגנבו על ידי בוזזים במרוצת השנים. בראכת האזרומי, מוסלמי שנולד וגדל בסמוך לבית הכנסת, סיפר כיצד המתפללים ביקשו ממנו להדליק את האורות או להדליק נרות בשבתות. "זה היה מקום דתי יפהפה", סיפר האזרומי ל-AP על בית הכנסת, שזכה להגנה במהלך המלחמה מצד המורדים, עד לכיבוש מחדש של האזור על ידי כוחותיו של אסד ב-2018, שמנעו מצידם כל גישה למקום. כעת, השליטים החדשים של סוריה הצהירו שהם יעניקו חופש דת מלא.
ככל שהקהילה היהודית הצטמצמה, היא גם התקשתה למצוא אוכל כשר. חמנטוב מקבל (לפחות פעם בשנה) משלוחי בשר שמגיעים מקרוביו בארה"ב, שמועברים לאנשים שנוסעים לסוריה – חלופה לשוחט היהודי שנהג לשחוט תרנגולות באופן כשר, אך כיום מבוגר מכדי לעשות זאת.
רון בן ישי בבית כנסת בדמשק ב-2007
מפאת המצב, חמנטוב עבר לאכול בעיקר מזון מן הצומח, תוך שהוא מבשל לעצמו ולאישה יהודייה שחיה באזור ללא קרובי משפחה. חמנטוב מקווה שעם נפילת משטר אסד, תוענק חירות כלכלית ומילולית, שתהיה שונה מהמצב בשנים האחרונות, שבו היה עליו לקבל את אישור המשטר וגורמי הביטחון כדי לפצות את פיו בראיונות. "אני יהודי ואני גאה בזה", אמר חמנטוב ל-AP. עם זאת, לנוכח העובדה שנותרו כה מעט יהודים בסוריה בכלל ובדמשק בפרט, בתי הכנסת של העיר נותרו יתומים מאדם, מה שמאלץ אותו לציין את חג החנוכה לבד בביתו.
