ספר תורה זעיר וגביע כסף מהמאה ה-19: הפריטים הנדירים מהשואה באולפן
(צילום: סטס קופולו)
באפריל 1943, עם תום המרד בגטו ורשה, נלכד האדמו"ר מפיאסצנה עם היהודים המעטים שנותרו בחיים, וגורש למחנה הריכוז טרווניקי שליד לובלין. כשבעה חודשים לאחר מכן, בתאריך ה' בחשוון התש"ד (3 בנובמבר 1943), רצחו אנשי האס-אס את האדמו"ר ואת שאר יהודי המחנה.
הרב קלונימוס שפירא – האדמו"ר מפיאסצנה, שכונה גם "אש קודש" – הפך לסמל של עמידה רוחנית יהודית אל מול זוועות הנאצים. אף אחד מילדיו לא שרד את השואה. לא מעט נכתב על האיש המופלא, שגם בתוך הכאוס לא חדל מלנחם את חסידיו, ומסר בפניהם דרשות שבאמצעותן ניסה להסביר להם את האימה המתחוללת סביבם. את הדרשות העלה על תכריך כתבים, והן הוטמנו בכדי חרס באדמה. רק בשנת 1953 התגלו הכדים הטמונים, באופן מקרי.
פריט מיוחד במינו שהצליח להגיע בדרך-לא-דרך לישראל, הוא כוס הקידוש שלו העשויה כסף. הגביע הנדיר, מהמאה ה-19, הוא אחד הפריטים שהצליחו לשרוד את פגעי הזמן ואת זוועות השואה בסיוע אחיו, "האדמו"ר החלוץ", ולהגיע לידיים ישראליות. בשבוע הבא הם יוצעו למכירה בבית המכירות הפומביות תאג' ארט, במחירים שאינם שווים לכל נפש.
"הגביע הקדוש" נוצר במאה ה-19 בפולין ונשלח לצפת, שם חי הרב רדזינר, שביקש מאמן יהודי שחי בעיר בשם יוסף גייגר, לקשט אותו ולחרוט עליו את שמו ואת שם אמו. את הגביע שלח הרב לצעיר, שאותו זיהה כממשיכה של חסידות פיאסצנה. עם פלישת הנאצים לפולין, סירב הרב קלונימוס, שכונה גם "הרעבע של הילדים", לכל הצעות ההברחה שהוצעו לו, ואמר כי הוא יישאר עם הקהילה שלו.
"הגביע ליווה את הרבי במשך 19 שנה, וכמה ימים לפני שנרצח, הוא שלח אותו לאחיו, מי שזכה לכינוי האדמו"ר החלוץ", מספר תומר רוזנפלד, מבעלי "תאג' ארט", בריאיון לאולפן ynet. "אחיו, שהיה ציוני מאוד, עלה לארץ מבעוד מועד, והוא הציל את הגביע. למעשה, לימים הוא בחר לשלוח אותו בחזרה לבנו של הרב רדזינר, וכך החפץ חזר אחרי השואה למשפחה הצפתית. זה נשמר שנים רבות במשפחתם, והם נהגו להשתמש בגביע באירועים מיוחדים בלבד".
"יצירת מופת זעירה"
את זוועות הנאצים הצליח לשרוד גם ספר תורה, "שלמיטב בדיקותינו הוא הזעיר ביותר בעולם", אומר רוזנפלד. "אני משתמש במילה זעיר, כי הוא באמת ממש יצירת מופת, יצירת פלא. מדובר בספר תורה שנכתב במאה ה-19 באירופה, ומי שיודע משהו בתחום הזה, מבין שזו באמת יצירה שלא הרבה סופרי סת"ם מסוגלים להוציא תחת ידם. הוא נכתב בגרמניה של המאה ה-19, וגובהו של הקלף הוא 6 ס"מ בלבד".
"לכתוב ספר תורה זו משימה שלוקחת לא פחות משנה, ולכתוב בכתב כזה – זה כמעט בלתי אפשרי. זה עומד בכל הקריטריונים ההלכתיים", הוא מוסיף, ומציין כי מחירו ההתחלתי של הספר, המתוארך כבן 150 שנה, עומד על 70 אלף דולרים – אך הוא מוערך בלא פחות ממאה אלף דולרים, ואף יותר. "הספרים הזעירים הללו נועדו עבור אנשים בעלי ממון או עבור דמויות משמעותיות – רבנים ואדמו"רים, שהיו לוקחים את הספר איתם לנסיעות בדרכים".
כתב היד מתוך ספרי הנביאים, לא שרד רק את זוועות השואה, כי אם את האינקוויזיציה הספרדית ואת פגעי הזמן של 600 שנה. מדובר בכתב יד נדיר הכתוב על קלף בעברית, בכתב סופר ספרדי, והוא נכתב באזורים של ספרד ופורטוגל בתקופת הגירוש ורדיפות היהודים של יהודי חצי האי האיברי. הכתב הצפוף ממלא 250 עמודים. לא רבות ידוע על גלגוליו של הכתב העתיק. "איפה זה הסתובב?" אומר רוזנפלד, "איפה שהיהודי הנודד הסתובב".
