בג"ץ פסל הדרת מרצות בהפרדה מגדרית באקדמיה: איך הדבר ישפיע על סטודנטים חרדים?
(צילום: משה מזרחי)
אחרי "גזרת המעונות", כפי שמכנים החרדים את החלטת שר האוצר מהשבוע שעבר – נחתה על המגזר החלטת בג"ץ מאתמול (יום ב'), האוסרת על הדרת מרצות מהקמפוסים החרדיים הנפרדים לגברים. הזעם על "התערבות" ו"כפייה" נמהל בסוג של אקסיומה כי "לא יצליחו לכפות את זה", וכי "המהלך לא באמת ייאכף". ולמרות זאת, מספר דוד מאיר פרידמן כי כמה מחבריו לכיתה, בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, כבר הודיעו לו כי בכוונתם לעזוב את הלימודים בשנת הלימודים הבאה – וגם הוא עצמו נמצא בהתלבטות קשה כיצד להמשיך.
"עצם היציאה ללימודים כחרדי, זה כבר דבר שנוי במחלוקת", פרידמן אומר. "חלק מהחברה החרדית מסתכל על זה במבט עקום. אבל כשאני יוצא ללמוד ויש הפרדה מגדרית, הרי שאני נשמר - לפחות בעיני אשתי ובעיני המשפחה שלי, אז הם מקבלים את זה".
הוא בן 26, תושב בני ברק המסיים בימים אלה שנת לימודים ראשונה בחוג למשפטים, נשוי ואב לשלושה. ההחלטה על יציאה ללימודים אקדמיים לא התקבלה בקלות, בוודאי על רקע העובדה שהוא משתייך לזרם החסידי, השמרני יותר. "ברגע שאצטרך לשבת מול מרצה-אישה, במשפחה שלי יקבלו את זה בצורה שלילית מאוד. למרות ההשקעה הרבה ולמרות שממוצע שהציונים שלי מעל 90, יכול להיות שאצטרך לעזוב את הלימודים בגלל הלחץ המשפחתי".
"זו פגיעה בסולם הערכים שלנו"
קובי מקלב, אף הוא סטודנט למשפטים בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, זועם על מה שהוא רואה כפגיעה מתמשכת בסולם הערכים שלו ושל חבריו למגזר - וניסיון ל"חינוך מחדש": "המגזר החרדי גדל על ברכי עקרון ההפרדה המגדרית, כי רבותיו מבינים שהיא חשובה בשביל הצביון החרדי ואורח החיים החרדי", הוא מסביר בריאיון לאולפן ynet.
5 צפייה בגלריה
"החלטת בג"ץ מוכיחה שמדינת ישראל לא באמת דואגת להשתלבות החרדים". טקס הענקת תארים לסטודנטים חרדים בקרייה האקדמית אונו
(צילום: גיל יוחנן)
"יש פה נושא עקרוני – פגיעה בסולם הערכים שאני מאמין בו, הדוגל בהפרדה מגדרית ככל שניתן. אני עובד עם נשים, אין לי בעיה עם זה. אבל כשאני נרשם למכללה שאחד מעקרונות הדגל שלה הוא הפרדה, ואני מרגיש שיש אנשים שמנסים בכוח לכפות עליי את דעותיהם, זה מכעיס אותי ברמה העקרונית, מעצם הידיעה שיש אנשים שמנסים להצר את הצעדים שהאמנתי בהם".
דוד מאיר פרידמן: "עצם היציאה ללימודים כחרדי, זה כבר דבר שנוי במחלוקת. חלק מהחברה החרדית מסתכל על זה במבט עקום. אבל כשאני יוצא ללמוד ויש הפרדה מגדרית, הרי שאני נשמר - לפחות בעיני אשתי ובעיני המשפחה שלי, אז הם מקבלים את זה"
אדיר גרמה סיים שנה שלישית במדעי המחשב, בשלוחת מכון לב, קמפוס "מבחר" שבבני ברק. "חרדים שיוצאים ללמוד בכדי לעבוד - לא ילמדו עם מרצות בכיתה", הוא פוסק נחרצות. "לי, אישית, חמור הרבה יותר ללמוד בכיתה מעורבת עם בנות, מאשר ללמוד ממרצה-אישה. מרצה זה יותר מרוחק, איתה יש דיסטנס. אין מצב לשבת עם המורה וללמוד יחד למבחנים, למשל, כך שחוסר הצניעות הוא הרבה פחות ברור".
"אני לא חרדי, ואפילו אותי מעצבנת המחשבה על חוסר ההתחשבות בחרדים", מוסיף גרמה, המשתייך לזרם החרד"לי (חרדי-לאומי). "כאדם דתי שבחר ללמוד בנפרד מנשים, מרגיש לי לא נוח פסיקות כאלו, וכל השיח נשמע לי לא הגיוני. הלכה היא הלכה. אני כבר לא מבין את הדמוקרטיה החד-צדדית במדינה הזו".
"יוביל למגמה הפוכה של נשירה"
אתמול הכריע בג"ץ בדעת רוב של שלושה שופטים מול שניים, כי ניתן לייצר מתווה ללימוד חרדים באקדמיה, אך אין למנוע ממרצות ללמד במסלולים המיוחדים הללו. הפסיקה התקבלה בעקבות שורה של עתירות בנושא, שאוחדו לפני שנה לדיון אחד בהרכב מורחב.
5 צפייה בגלריה
"פנו אליי סטודנטים בדרישה לעשות הכול כדי למנוע מההחלטה הזאת לצאת לפועל". בנימין אשר
(אגודת הסטודנטים קפוסים חרדים אונו)
לפי בג"ץ, המועצה להשכלה גבוהה רשאית לקבוע מתווה לשילוב הציבור החרדי באקדמיה למען הגדלת מספר החרדים שלומדים באקדמיה. הדבר כולל גם מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית. עם זאת, נקבע כי יש לאכוף את איסור ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוסים - וכי מדיניות שמאפשרת הדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד, מהווה הפליה אסורה של מרצות. לכן, קבע בג"ץ, יש לבטל את הדרת המרצות לאלתר.
"החלטת בג"ץ מוכיחה שמדינת ישראל לא באמת דואגת להשתלבות החרדים", אומר בנימין אשר (29), תושב דרום תל אביב, המכהן כיו"ר אגודת הסטודנטים בקמפוסים החרדיים בקריה האקדמית אונו. "מיד לאחר פסיקת בג"ץ פנו אליי סטודנטים בדרישה לעשות הכול כדי למנוע מההחלטה הזאת לצאת לפועל".
בנימין אשר: "אני פונה למדינת ישראל בשם אלפי סטודנטים חרדים - אנחנו רוצים להמשיך ללמוד באקדמיה, אולם לא נעשה זאת במקום שסותר את אורחות חיינו"
הוא בוגר תואר ראשון בחינוך וחברה, ובימים אלה מסיים שנה ראשונה כסטודנט לתואר שני במינהל עסקים. ולמרות שחשוב לו להדגיש כי הוא מכבד את החלטת בג"ץ, הוא מודאג ממה שהוא מכנה "רצף ההחלטות נגד המגזר": "אי אפשר מצד אחד, לדרוש מהחרדים לצאת ללימודים אקדמיים על מנת להשתלב בשוק התעסוקה - ומנגד לכפות עליהם אורח חיים שאיננו מתאים להם. כל זה יוביל למגמה הפוכה של חרדים שיינשרו מלימודים אקדמיים.
"אני פונה למדינת ישראל בשם אלפי סטודנטים חרדים - אנחנו רוצים להמשיך ללמוד באקדמיה, אולם לא נעשה זאת במקום שסותר את אורחות חיינו. יחד עם עמיתיי חברי אגודת הסטודנטים, תוך שיתוף פעולה עם הקריה האקדמית אונו, נעשה הכול על מנת שהסטודנט החרדי יוכל גם ללמוד ברמה הטובה ביותר - וגם לשמור על אורחות חייו".
"בסופו של דבר, זה הפסד של הסטודנטים החרדים"
ד"ר נירית תושב-אייכנר, חוקרת עולם העבודה החדש ויועצת ארגונית, היא חברת סגל במרכז האקדמי פרס – בית ספר למנהל עסקים שברחובות, ומרצה גם בפני סטודנטיות חרדיות הלומדות בשלוחת מכללת הדסה בירושלים, בסמיכות לשכונת מאה שערים. "הלימודים לגברים והלימודים לנשים הם בימים ובשעות נפרדות", היא מתארת. "כשיש גברים, אנחנו המרצות לא רשאיות להיות בתוך הקמפוס - או אפילו לעבור בו. עד כדי כך ההפרדה היא מוחלטת".
כמרצה שנמנע ממנה להרצות בפני גברים, מסכימה ד"ר תושב-אייכנר עם קביעת השופטים: "אין ספק שיש כאן אפליה מרגיזה, מאחר ומרצים גברים כן יכולים ללמד את הנשים - בעוד שמאיתנו מונעים ללמד את הגברים. עם זאת", היא מוסיפה, "אם כבר מדברים על אפליה אמיתית, יש כאלו שיותר מכעיסות ומקוממות. למשל, זה שבשנתיים האחרונות המל"ג לא מאפשר לנו להרחיב את המישרה אם אנחנו חברי סגל במרכז אקדמי אחר, ובנימוקים מאוד לא הגיוניים הם מגבילים את היקף העיסוק שלנו".
לדבריה, הסיטואציה הנוכחית היא הפסד לשני הצדדים: "כמרצה ייחודית במגוון נושאים במקצועות הניהול, למשל, אני בהחלט יכולה לפתוח לסטודנטים הגברים את הראש, לסייע ולתרום להם בעזרת כלים מסויימים שייתכן מאוד כי למרצה גבר אין אותם. כך שהאפליה היא לא רק כלפיי, כמרצה - אלא גם כלפי אותם הסטודנטים הגברים שלא יכולים לקבל את אותה ההשכלה שהסטודנטיות מקבלות, מאחר והם סגורים בפני קהל המרצות".
השופט ניל הנדל הציע לפתור את העניין בצורה יצירתית. מה דעתך?
"אני לא יודעת על איזו יצירתיות אפשר לחשוב. אם זה היה ב'זום', הדרך היחידה להרצות היא בלי מצלמות ואז פשוט לא יראו אותנו. אבל זה לא כזה כיף לאף אחד מהצדדים".
"יישום ההחלטה? זה לא יקרה"
מקלב, מצדו, לא מאמין ביישום ההחלטה. "אין לה שום משמעות אופרטיבית, ואני אומר לך שאין מצב בכלל שבמכללות החרדיות או בקמפוסים הנפרדים באוניברסיטה העברית, בטכניון ובשאר המוסדות, מרצות יגיעו בהמוניהן להרצות. גם בג"ץ יודע שאין משמעות אופרטיבית לזה, כל עוד אין חוק המחייב להכניס נשים לשורות המרצים בתוך הקמפוסים של הגברים החרדים".
צילום: משה מזרחיאז מה יש פה? מקלב מאמין שבעיקר פגיעה מתמשכת בניסיון השילוב של החרדים בחברה הישראלית: "חדשות לבקרים עולות עתירות למיניהן על הפרדה מגדרית בחברה החרדית, ואלו פוגעות במטרה יותר מאשר מועילות. הרי החברה הישראלית כולה רוצה לשלב את המגזר החרדי בשוק התעסוקה והעבודה, ואנחנו שם. אנחנו – זה אלפי חרדים שעשינו צעד שהוא בכלל לא פשוט, הלכנו לאקדמיה, לומדים ומשקיעים ונכנסים לשוק העבודה. העתירות האלו אולי מספקות הנאה רגעית למספר גופים - אבל גורמות סבל לחברה הישראלית כולה, שתפסיד, בסופו של דבר, את החברה החרדית בשוק העבודה הישראלי".
ד"ר נירית תושב-אייכנר: "האפליה היא לא רק כלפיי, כמרצה - אלא גם כלפי אותם הסטודנטים הגברים שלא יכולים לקבל את אותה ההשכלה שהסטודנטיות מקבלות, מאחר והם סגורים בפני קהל המרצות"
גם ד"ר נירית אייכנר לא מאמינה ביישום ההחלטה בפועל: "הסטודנטים פשוט לא יתנו לנשים להרצות, זה מה שיהיה", היא קובעת. "לא יהיה מצב שמישהו ירגיש, לכאורה, מקופח - וימשיך ללמוד. באופן חד-משמעי הם יפסיקו את הלימודים. בקמפוס החרדי יש הנהלה חרדית, כך שגם אם יש פסיקת בג"ץ, אני לא חושבת שהם יאכפו אותה.
"בכל אופן, כמרצה זה למעלה מעשור בקמפוס החרדי מול הנשים, אשמח לראות את אוכלוסיית הגברים החרדים נהנים כמו הנשים מההתפתחות שלהם, מפתיחת אופקים ומקבלת כלים פרקטיים שיסייעו להם להתקדם טוב יותר ולהתברג בעולם העבודה. זה מגיע להם. מצד שני, אני לא יודעת לומר בוודאות שאם הם היו רואים אותי, כמרצה, עולה ב'זום', הם מיד היו סוגרים את המצלמה או יוצאים מהכיתה, ואומרים במחאה, 'יאללה, לא משלמים'".
"גוזרים עלינו עוני"
גם אם החל ממחר לא ימלאו מרצות את היכלי האקדמיה החרדית, ולחלופין לא ינטשו מאות סטודנטים וישובו לישיבות – הרי שההחלטה הזו נופלת בזמן רגיש מאוד. "זו ממש מגמה נגד המגזר החרדי", פרידמן מדגיש. "בשבוע שעבר היה זה ליברמן שהחליט למנוע סיוע במימון מעונות מאברכים, בטענה שהוא רוצה שחרדים יעבדו. אני למדתי בכולל, עשיתי מהלך קשה ויצאתי ללמוד. אני ממש נקרע, כי כרגע אני חי מכלום – ועכשיו גם לא אוכל להמשיך ללמוד באקדמיה. זה אומר שנידונתי לחיי עוני, ללא אופציה להתפרנס בכבוד. זה לא יזיק רק לי, אלא יפגע גם בהשכלה של ילדיי ויגזור גם עליהם עוני".
5 צפייה בגלריה
"ברגע שאצטרך לשבת מול מרצה-אישה, במשפחה שלי יקבלו את זה בצורה שלילית מאוד". דוד מאיר פרידמן
(אגודת הסטודנטים קפוסים חרדים אונו)
בשנת 2019 חשף דו"ח מבקר המדינה על מערכת שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה בישראל, המופנה למל"ג והות"ת, שורה של כשלים, ובהם סכומי עתק ללא פיקוח ורגולציה, שיעורי נשירה גבוהים של סטודנטים חרדים, ירידה מתמשכת בכניסת גברים חרדים לאקדמיה - לצד מימון לימודי הוראה לנשים בשוק שאין בו דרישה.
מהדו"ח עלה אז כי בשנים הראשונות ליישום התוכנית (2010-2011) אמנם עלה מספר החרדים המשתלבים, אך בשנת 2016 היא לא עמדה ביעד המקורי שהציבה למספר הסטודנטים החרדים באקדמיה. בנוסף, אחוז הגברים המשולבים - אוכלוסיית היעד המרכזית של התוכנית - נמצא במגמת ירידה, כאשר גם מספר הסטודנטים החרדים כולו נמצא במגמת צמצום.
יוסף אליהו: "במקום לכבד את הסטודנט החרדי ואת בחירתו לחיות את חייו כפי שהוא מאמין, חמישה שופטים במדינת ישראל כופים עליו מצבים שנוגדים את אמונתו - ועוד קוראים לזה 'אפליה פוגענית ומשפילה'"
ב-2011 עמד שיעור הגברים מכלל הסטודנטים החרדים על 35% (2,626 גברים מתוך כלל 7,495 ההסטודנטים החרדים) וב-2017 - 33.3% (3,700 מתוך כלל הסטודנטים החרדים - 11,111). בניתוח ההתפלגות המגדרית של בוגרי התארים בין השנים 2011-2017 התמונה חדה עוד יותר: 77% נשים ו22% בלבד גברים.
"את סיון רהב-מאיר שומעים"
יוסף אליהו, חרדי תושב בני ברק, בחר ללמוד משפטים דווקא ב"בר אילן", אוניברסיטה עלת אוריינטציה דתית - אבל מעורבת. "המקצוע היה לי מאוד חשוב, וגם רציתי מוסד אקדמי שהשערים לא יהיו חסומים בפניו", הוא מסביר. "כחרדי אני מאמין שכל אחד צריך לעשות את שיקוליו-הוא ולקבוע לעצמו את רמת הדתיות שהוא רוצה לחיות לפיה".
ועם זאת, פסיקת בג"ץ מקוממת אותו ופוגעת, לדבריו, בחופש הדת ובחופש השוויון: "למה לכפות מרצות על סטודנטים שלא מעוניינים בכך?" הוא תוהה. "זו התערבות בוטה בחופש הדת. במקרה הזה, ערך השוויון מתגמד אל מול חופש הדת - שהוא ערך הרבה יותר חשוב בעיניי". ועם זאת, הוא לא רואה באופק נשירה המונית של סטודנטים חרדים. "הם יבלעו את זה, וימשיכו הלאה. יהיה חשוב להם יותר המקצוע. הרי זה לא שמביאים גדוד נשים שיתחילו להתערבב בכיתה".
לדבריו, גם כיום פתוחים סטודנטים חרדים רבים להרצאות של נשים. כדוגמה הוא מביא את סיון רהב מאיר, "כך שבמקרה כזה, למשל, ללמוד ממרצה זה גם בסדר".
קובי מקלב: "אני אומר לך שאין מצב שבמכללות החרדיות או בקמפוסים הנפרדים באוניברסיטה העברית, בטכניון ובשאר המוסדות, מרצות יגיעו בהמוניהן להרצות. גם בג"ץ יודע שאין משמעות אופרטיבית לזה"
מה לגבי הטענה המשפטית ואף זו של מרצות, כי מדובר בהנצחה של עמדה פוגענית כלפי נשים וכלפי תפקידן בחברה? השופטת ענת ברון ציינה כי ישנה פגיעה בלתי מידתית בעקרון השוויון ובכבודן של נשים, וכי מדובר במדיניות משפילה, שביסודה תפיסה סטריאוטיפית של נשים כמי ש"מפריעות" לגברים ללמוד - ומנציחה פערי מעמדות, והכול בחסות המדינה ובתוככי המרחב הציבורי.
"השופטים מנותקים", משיב אליהו. "הם מגדירים את הדברים מתוך השקפת עולמם שלהם, מתוך חוסר היכרות עם אורחותיו של האדם החרדי. אף אחד מהם לא טרח ללמוד ולהבין מדוע מעדיף אדם חרדי לשמוע הרצאה מגבר ולא מאישה. הם מדברים במושגים מנותקים על 'השפלה' ו'פוגענות', כאשר האקט הזה בא ממקום אחר לגמרי בעולם שלנו - מתוך כבוד לאישה.
"במקום לכבד את הסטודנט החרדי ואת בחירתו לחיות את חייו כפי שהוא מאמין ורוצה לחיות אותם, חמישה שופטים במדינת ישראל כופים עליו מצבים שנוגדים את אמונתו - ועוד קוראים לזה אפליה פוגענית ומשפילה. אם זה לא נתק, אז מה זה כן?"
"החלטה שמעודדת הסתגרות"
פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב: "בציבור החרדי יש רתיעה מובנית מהאקדמיה, שנתפסת ככזו שבאה לשנות את צביונו. כעת, כשמתקבלת החלטה שתוקפת את המסגרות הנפרדות, רתיעה זאת רק תגדל ופחות חרדים יגיעו לאוניברסיטאות ולמכללות. מדינת ישראל השקיעה משאבים רבים במטרה לעודד חרדים להכנס בשערי האקדמיה, זאת במטרה לשלבם באקדמיה ובשוק העבודה במקצועות בעלי פוטנציאל השתכרות גבוה. החלטת בג"ץ תעודד הסתגרות של החברה החרדית ולא השתלבותה בשוק העבודה ובחברה".
ד"ר חיים זיכרמן (42) הוא אחד הראשונים שהגיעו למעמד בכיר באקדמיה אחרי לימודים בישיבה חרדית. הוא דוקטור למשפטים, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו - וחוקר החברה החרדית בישראל. בעתירה לבג"ץ הוא ייצג את הקריה האקדמית אונו בבקשה להמשיך ולאפשר את עצם הפעלת המסלולים הייעודיים לחרדים, שבהם הוא עצמו למד.
ד"ר זיכרמן הביע שמחה על עצם ההחלטה להתיר את המשך פעילותם של הקמפוסים החרדיים הנפרדים, לאחר שבעתירות התבקש בית המשפט לפסול לימודים בהפרדה ככלל. "עם זאת, יש להבין שהמגבלות ההולכות וגדלות על האוכלוסייה החרדית, כתנאי ללימודים אקדמיים, יקטינו את מספר החרדים הלומדים במוסדות אקדמיים, שכן בני תורה ידירו את רגליהם מהאקדמיה. הפסיקה מוכיחה שוב לחרדים, שהתנאי להשתתפותם בשוק התעסוקה האיכותי הוא שהם יזנחו את תפיסת הטוב שלהם, ויהפכו לפחות חרדים. זה לא הוגן, לא חכם וגם לא ליברלי".
