מנהיג העדה החרדית בירושלים, הרב יצחק טוביה וייס, הלך לעולמו בבית החולים הדסה עין כרם בגיל 95. בחודש שעבר לקה הרב בזיהום ואושפז לתקופה של עשרה ימים. בימים האחרונים, כחודש לאחר ששוחרר לביתו, החריף מצבו, הוא פונה שוב לבית החולים, שם הורדם והונשם עד לפטירתו אמש (ו'), בליל שבת.
תחילה דווח שהלווייתו של הרב וייס תתקיים במוצאי השבת בירושלים, אבל בסופו של דבר היא נדחתה ליום ראשון. היא תצא בסביבות השעה 10:00 בבוקר. בשעות הצהריים המוקדמות היא תעבור מביתו בגבעת משה רגלית דרך שכונת מאה שערים, סולטן סולימאן, רוקפלר ועד לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. אלפים צפויים להשתתף במסע ההלוויה.
גאב"ד (ראשי התיבות: הגאון אב בית הדין) העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת חכמת התורה, הרב יצחק טוביה וייס, נולד בט"ז באלול ה'תרפ"ו, 26 באוגוסט 1926, בפזינוק, סלובקיה. הוא ניצל מאימת הנאצים לאחר שבשנת 1939 נשלח לבדו ללונדון במסגרת ה"קינדר טרנספורט" (משלוחי ההצלה של ילדים יהודים שיזמה ממשלת בריטניה, בעקבות אירועי ליל הבדולח). משפחתו נשארה מאחור.
בעקבות הלוויית הרב וייס, החל משעות הבוקר (בסביבות השעה תשע) ועד לשעות הצהריים המוקדמות ייחסמו לסירוגין לתנועת כלי רכב בצירים הבאים, בהתאם להתקדמות מסע הלוויה: כלל הצירים המובילים אל כיכר השבת בירושלים; רחוב שד' חיים בר-לב לכל אורכו בשני הכיוונים, מהמטה הארצי ועד כיכר צה"ל, וכל הכבישים המובילים אליו. כמו כן ייחסמו לסירוגין הרחובות שבהם תנוע שיירת ההלוויה: הנביאים, כיכר שכם, סולטן סולימאן, רוקפלר, דרך יריחו ועד הר הזיתים.
הצירים ייפתחו לתנועה בהתאם להתקדמות מסע הלוויה, וייתכנו שינויים במועד החסימות בהתאם להתקדמות מסע ההלוויה. המשטרה קראה לציבור לנהוג בסבלנות, להימנע מדחיפות וממצבי דוחק במהלך האירוע. לבאים להלוויה הומלץ להגיע לאזור בתחבורה ציבורית.
19 שנות הנהגה
הרב וייס החל את דרכו הרבנית בגייטסהד שבאנגליה, שם למד ושימש לאחר נישואיו כראש כולל. בהמשך כיהן כרב בישיבה חרדית בלונדון, ובמשך 37 שנים הוא התגורר באנטוורפן שבבלגיה, שם שימש כדיין בבית הדין וכרב בית המדרש של חסידי גור בעיר.
הרב וייס עלה לארץ ומונה למנהיג העדה החרדית לפני כ-19 שנים, לאחר שקודמו בתפקיד, הרב ישראל משה דושינסקי, נפטר. בהמשך עמד בראש הישיבה הירושלמית "פאר התורה", שלימים שינתה את שמה ל"חכמת התורה".
כמנהיג הפלגים הקיצוניים האנטי-ציוניים בקרב החברה החרדית, נודע הרב וייס במאבקיו הבלתי מתפשרים למען השבת, נגד גיוס חרדים ולמניעת חילולי קברים – אך נודע גם בסובלנות והערכה כלפי משפחות השכול, ומנע מחאות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
ביוני 2009, בעקבות החלטת ראש העיר דאז ניר ברקת להפעיל את חניון ספרא בעיר, קרא הרב לרבנים מכל הארץ לקיים עצרות תפילה המוניות בריכוזי החרדים בעריהם, זאת במחאה נגד חילול השבת בירושלים וכהזדהות עם המאבק החרדי בבירה. בנובמבר של אותה השנה אירגן הפגנה נגד חברת "אינטל", על העסקת עובדים בשבת. אינטל הסכימה להעסיק עובדים לא יהודים בלבד ביום המנוחה – אבל העדה החרדית הודיעה כי ההבנות בין ראשי החברה לבכירי רבני הזרם המרכזי בציבור החרדי, אינן מקובלות עליה, והכריזה על החרפת המאבק נגד המפעל בהר חוצבים.
צער בפני המשפחות השכולות
באפריל 2010, הודיע הרב וייס להורים שכולים מארגון "יד לבנים" כי אין בכוונתו לקיים את הפגנת המחאה נגד העתקת הקברים ממתחם בית החולים ברזילי ביום הזיכרון – שכן הוא מכבד את יום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל שחל באותו היום. בשיחה שערך אז עם מנכ"לית "יד לבנים", הדגיש הרב כי המחאה תצא לדרך רק לאחר יום העצמאות, זאת כדי שלא לפגוע ברגשות המשפחות השכולות ובזכר הנופלים, ואף הביע צער על אי ההבנה שנגרמה.
ביולי 2012 קראו רבני "העדה החרדית", בראשותו, להחרים את שוק "מחנה יהודה" בירושלים בעקבות אירועי "באלבסטה" שאותם כינו "אירועי פריצות מן הגרועים ביותר". בספטמבר של אותה השנה הורה הרב וייס לחסידיו שלא להפגין בשבת נגד פתיחת חניון קרתא מול החניון עצמו, ולרכז את המחאה בתוך שכונת מאה שערים.
נכדו של אחיו של הרב וייס, שלום וייס, התראיין ל-ynet לפני כשנה וחצי, אחרי שהחליט להתגייס לצה"ל. "גדלתי במשפחה חרדית קיצונית מאוד", סיפר אז בריאיון לאולפן ynet. "תמיד רציתי להתגייס, אבל היה לי פחד איך לעשות את זה ומה לעשות". הוא סיפר כי במגזר שממנו הוא מגיע נוהגים להוציא פטור על סעיף נפשי, וחשש שצה"ל יסרב לגייס אותו, אבל לדבריו "זה היה חלום. תמיד אמרתי שאני רוצה להקריב בשביל המדינה ואני רוצה לשרת". להקרבה הזו היה מחיר כבד – ניתוק מוחלט ממשפחתו.
