עיריית תל אביב-יפו אסרה על שימוש במחיצה לצורכי תפילה בהפרדה ביום כיפור בכיכר דיזנגוף בעיר – ובית המשפט החליט שלא להתערב והשאיר את ההחלטה על כנה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (ה') את עתירת פורום חירות וכבוד האדם בישראל, ותמך בעמדת העירייה נגד הצבת המחיצות המקובלות בתפילות אורתודוקסיות.
בשנה שעברה התקיימה בכיכר תפילה בהפרדה, כך מאז ימי הקורונה, ביוזמת עמותת "ראש יהודי". היה זה שבוע סוער לעמותה, שמול המרכז שלה הפגינו השבוע מאות בני אדם כאשר ראש מכינת "בני דוד" בעלי, הרב יגאל לוינשטיין המזוהה עם מפלגת נעם, ביקר בכנס במקום. כשהעירייה הכריזה כי לא תאפשר הפרדה מגדרית באמצעות מחיצה, מספר עותרים וביניהם פורום חירות וכבוד האדם בישראל פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה.
בפסק הדין כתבה השופטת הדס עובדיה: "העירייה אינה חולקת כי המעוניינים להתפלל ברחבי העיר תל אביב-יפו ביום הכיפורים, ולהגשים את זכותם לחופש דתי, רשאים להתפלל היכן שירצו. אולם העירייה חולקת על הזכות הנטענת של העותרים להתפלל בכיכר דיזנגוף בהפרדה מגדרית תוך הצבת מחיצה במרחב הציבורי, מחיצה שמעצם קיומה, טבעה וטיבה נועדה לחצוץ ולמנוע מעבר ותנועה חופשיים במרחב הציבורי, ולשמש גדר בין גברים ונשים במרחב הציבורי".
עורכת הדין צפנת נורדמן, המייצגת את העותרים, כתבה בתגובה: "בית המשפט במדינת היהודים אוסר מחיצה בתפילה יהודית. איסור ראשון על מחיצה בארץ ישראל מאז הבריטים והמופתי. סיימתי לקרוא את פסק הדין עם לחלוחית בעיניים וגולה בגרון. איזה עלבון. קודם כול כיהודייה, אחר כך כאזרחית מדינת ישראל, בסוף כמשפטנית". לדבריה, "פסק הדין רומס מושכלות יסוד של המשפט המנהלי והחוקתי, של השיטה הליברלית, ופוגע פגיעה קשה, צורבת, בכל יהודי שעוד לא מנוכר לגמרי לכור מחצבתו. לבכות".
תפילה מוסלמית בהפרדה התאפשרה
"ההחלטה מסמנת שפל חדש בימי המדינה", נכתב בעתירה שהוגשה לבית המשפט לפני שלושה ימים (יום ב'), "מאז שלטון המנדט הבריטי והפרעות ביישוב היהודי לא נשמע בארץ ישראל איסור על אביזרי תפילה יהודית, על מחיצה – עד עתה. עד שקמה עיריית תל אביב". עו"ד נורדמן המייצגת את הפורום לצד מספר עותרים פרטיים הביע זעזוע מכך שהעירייה משתמשת בפקודה מספר 235, שבה נכתב כי על העירייה למנוע ולהסיר מכשולים ברחוב – "כל זאת כדי לא לאפשר ליהודים דתיים מחיצה מסכנה, כדי להתפלל שעה פה ושעה שם פעם בשנה, שלוש כנפיים עם יריעת בד. יש את כל הכיכר למי שרוצה". כאמור, תפילה מסוג זה התקיימה בשנים קודמות והגיעו אליה כ-2,500 מתפללים.
עוד טענה נורדמן כי "החלטת העירייה מדירה נשים באופן בוטה וישיר. גברים חייבים במניין, ואם בתוך הקהל הדתי בני מין אחד ייאלצו לוותר על תפילה בקהילה – אלה יהיו אנחנו. אף אישה לא תרצה שבעלה לא יוכל לבצע את המצווה הקדושה של תפילה במניין". עוד היא טענה כי מדובר באפליית נשים המעוניינות להתפלל בהפרדה.
עיריית תל אביב הבהירה בתגובתה כי נוהג תפילה המונית זו קרה בעקבות הריחוק החברתי שנדרש בתקופת הקורונה. במשך שנים התפלל הציבור בבתי הכנסת בעיר (500 בערך) ללא בקשה לתפילה במקום פתוח, ועל כן זוהי לא דרישה הכרחית לקיום המצווה. עו"ד שמואל זינגר המייצג את העירייה אמר בדיון כי "האמירה שישנה פגיעה בחופש דת אינה נכונה, כשאפשר בנקל להתפלל בבתי כנסת סמוכים וכשלא הוכחו סימוכין עובדתיים או הלכתיים שללא התפילה בחוץ לא ניתן לקיים את התפילה".
עורך הדין הוסיף כי "חוק העזר מדבר על כל דבר, ומרבית העיריות שיש להן חוק עזר אומרות שהצבת דבר ברחוב דורשת אישור, ובוודאי מחיצה שמהותה למנוע מעבר אנשים. מניעת מעבר של אנשים במרחב הציבורי היא דבר שדורש אישור עירוני".
העותרים הציגו תמונות שבהן נראה אירוע תפילה מוסלמית בהפרדה מגדרית, שהתקיים גם כן בעיר: "ההבדלה בין יהודים למוסלמים בלתי נסבלת. העירייה הוכיחה בעבר את אבחנתה בין דת לדת, לאום ולאום". על כך ענה עורך הדין המייצג את העירייה: "במקרה של התפילה המוסלמית – לא התבקש היתר להפרדה ולכן לא ניתנה הבהרה להיתר שלא ניתן. שיקולי האכיפה הם בהתאם לנסיבות ולמצב בשטח". "התפילה תתקיים, השאלה היא אם תהיה לפי ההלכה היהודית או לא. אולי נבקש מכמה מוסלמים להצטרף כדי שנוכל להתפלל", סיכמה העותרת בדיון.
מנכ"ל ראש יהודי ישראל זעירא התייחס להחלטת בית המשפט, ואמר כי "היום נפל דבר בישראל. מסורת נפלאה של כבוד הדדי בין אלפי תושבי העיר מכל המגזרים הופסקה". לדבריו, "המחיצה בכיכר הייתה מינימלית ולא הפריעה כלל לעוברים ולשבים. להיפך, אלפים התקבצו סביב המניין הזה ללא מחיצה והתרגשו ביחד, באחדות. לדעתנו הפסיקה תחייב שינוי תקנות או חקיקה בעתיד. אנו בהתייעצות פנימית, גם עם רבנים, ונעדכן על ההתפתחויות בקרוב".
