על שלוש רעידות אדמה שאנחנו חווים בימים האחרונים אפשר להכביר מילים: רעידת האדמה הפוליטית שעוברת על החברה הישראלית, רעידת האדמה בטורקיה ובסוריה, בשעות שהטבע מאלץ אותנו להתמודד עם מראות מזעזעים של אובדן – וכך גם רעידת האדמה המתרחשת גלים-גלים באוקראינה, נוכח המלחמה שכפה פוטין על אוקראינה בשנה האחרונה.
בשתי רעידות האדמה – בטורקיה וסביב המלחמה באוקראינה – אפשר ללמוד רבות על החובה היהודית לערבות הדדית: צוותי החילוץ הישראליים שהגיעו לטורקיה כהרף עין, ומבצעים פעילות להצלת נפשות מתוך הבניינים שחרבו – ובמקביל, בימים האחרונים חוויתי חוויות שריגשו אותי במהלך ביקור אצל הקהילות היהודיות באודסה ובמיקולייב (הנמצאת דרומית לקייב וממזרח לאודסה).
- למי יש אלוהים גדול יותר: כשמשחק פוליטי מרעיל את המאמינים/ פרופ' רוחמה וייס
"הקרן לידידות" שאירחה אותי עם עיתונאים נוספים והצלמת אבישג שאר-ישוב, שצילומיה מלווים את הכתבה, הפכה לגורם המרכזי המסייע ליהודים שם לשרוד ולעלות לישראל, בסיוע תרומות הנאספות מקרב נוצרים אוונגליסטים באמריקה.
בשנה האחרונה עלו בעזרת הקרן כ-5,000 יהודים מאוקראינה, והיא גייסה כבר 30 מיליון דולר שאפשרו לחב"ד, לג'וינט ולארגונים נוספים לבצע פעילות ענפה של חילוץ, הקמת מעונות ואספקת חבילות מזון. זהו התרגום המעשי למונח "ערבות הדדית".
בבית הספר של חב"ד מתקיימים לימודים
אל המרכז של חב"ד באודסה מגיעים קשישים פעם בשבוע ומקבלים חבילות מזון. למען האמת, המראות הללו היו בעיניי הקשים ביותר. התורים לקבלת המזון; העמידה הדוממת במרכזה של עיר עזובה, שכלבים וחתולים מתרוצצים ברחובותיה, לשם הצטיידות בבקבוקי מים מברזים שמגיעים בצינורות דקים – הם עוצרי נשימה.
הרב אברהם וולף ורעייתו חיה מרכזים את הפעילות הענפה של סיוע לכ-5,000 היהודים שנשארו בעיר. אביו של הרב וולף, הרב ברקה וולף ז"ל, היה חבר קרוב שלי. שאלתי את הבן, המכהן גם כרבה הראשי של אודסה זה יותר מ-20 שנה, מה מניע אותו ואת חבריו לעזוב את ישראל ולהקים מרכזי סיוע בכל מקום ברחבי הגלובוס, נידח ככל שיהיה.
"מנהיג חב"ד קבע לנו את המתווה לפעולתנו", הוא אמר. "במדרש נמסר ההסבר לשאלה מה גרם לקדוש ברוך-הוא לבחור במשה כמנהיג העם. הקב"ה ראה את משה שרעה את צאן יתרו, ובשעה שגדי ברח מהעדר, משה רדף אחריו, הרים אותו על כתפיו וצירף אותו חזרה לעדר. אמר האלוקים, אם הוא מרחם על גדי אחד, מן הראוי שינהיג את העדר. והרבי מלובביץ' הוסיף: משה עזב משום שהעריך שהעדר יחזיק מעמד, ואילו הגדי הבודד עלול להיעלם".
"אנחנו", הטעים הרב וולף, "שליחיו של הרבי להגן על כל גדי וגדי בודד בכל מקום". אחרי שעוברים באזורים שהניחו בהם בריקדות, מחשש לפלישה הרוסית, מגלים את בית הספר של חב"ד, שבו מתקיימים לימודים סדירים – לימודי ליבה ותורה.
יש תקווה
הרב מנחם מנדל שניאורסון נולד בניקולייב (מיקולאייב בשמה האוקראיני), העיר שהרוסים ניסו לכבוש בדרך לאודסה, ללא הצלחה. המראות בעיר קשים: מבני ציבור, בעיקר בתי ספר שהרוסים הניחו שהפכו למחנות צבא, הופגזו – לצד בנייני הממשל.
במרכז חב"ד שבמיקולייב ראינו פעם נוספת את התורים לקבלת חבילות המזון. בשתי הערים נחשפנו להפסקות החשמל מדי יום, בשעות לא קבועות ובמזג אוויר שנע בין מינוס ארבע למינוס שמונה מעלות.
לפני המלחמה שפרצה לפני כשנה, חיו באוקראינה על פי ההערכות כ-200 אלף יהודים. כ-50 אלף מהם עזבו, ונותרו כ-150 אלף. בימים הקרובים יחזרו לאודסה 80 יתומים שהועברו לברלין. לפי שעה הגרמנים סייעו בקליטתם של הילדים, ושיכנו אותם במעונות שבהם מתקיימים לימודים סדירים. בט"ו בשבט נכחנו בחגיגות שנערכו לילדים בבית הספר באודסה. ביום רביעי בבוקר יצאה מקישינב טיסת צ'רטר ישירה של עולות ועולים לישראל.
אמרנו ערבות הדדית, ואפשר להוסיף שאחרי כל הביקורת שאנחנו מטיחים בהתנהלותנו, ביקור קצר באוקראינה מעודד להגיע למסקנה נוספת – יש תקווה.
- שמעון שיפר היה אורח "הקרן לידידות"
פורסם לראשונה: 14:32, 10.02.23