באיחוד הישיבות, המייצג את הישיבות החרדיות, השיבו היום (שני) על העתירה לבג"ץ של התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לשלוח ללא דיחוי צווי התייצבות לכלל הצעירים החרדים בגיל גיוס. עד כה נשלחו אלפי צווים בלבד לאוכלוסייה של כ-66 אלף צעירים חרדים בגיל הגיוס, שמאז פקיעת החוק שהסדיר את מעמדם כבני ישיבה – דבר שהעניק להם פטור משירות צבאי – נחשבים חייבים בשירות בצה"ל.
בעתירה מתבקשת המדינה לשלוח צווים לכל 63 אלף החרדים ולא כפי שצה"ל עשה עד כה. באיחוד הישיבות נימקו בתשובתם כמה טעמים לכך שאין לגייס את הצעירים החרדים לצה"ל. בין היתר נכתב בתשובה לבג"ץ כי "העותרים מתעלמים מכך שלעמדת המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) חרדים יש 'כוח עליון' שמגביל או אוסר את גיוסם מהטעמים של חופש הדת".
המחלוקת על גיוס חרדים לצה"ל – כתבות אחרונות:
- מתוך 900 צעירים חרדים שזומנו: רק 48 הגיעו לצו ראשון
- ההתפרעויות ופריצת החרדים הקיצונים לבקו"ם: 21 נעצרו, הושחתו עצים לזכר נופלים
- חרדי שקיבל צו גיוס: "אני מבולבל ומודאג, איני רואה את עצמי עוזב את הישיבה"
עוד נכתב כי העתירה לא לקחה בחשבון את "השפעות 'כור ההיתוך' על עולמו של תלמיד הישיבה ומשפחתו, החשש מהחילון, החרם הקהילתי עליו ועל משפחתו לרבות לעניין שידוכים".
נוסף על כך כתבו באיחוד הישיבות כי גם אוכלוסיות אחרות, בסדר גודל כזה, לא ניתן לגייס בתקופה כה קצרה. "כמו כן יש להניח כי לו עלו לארץ ב-1 באפריל השנה למעלה מ-63 אלף עולים ברי-גיוס, צה"ל לא היה מצליח לגייס את כולם בסד הזמנים שהעותרים מבקשים מטעמים פרקטיים לגמרי, והמדובר באכיפה חלקית מטעמי משאבים – שאינה מהווה הפליה אסורה".
עוד נטען כי "באופן כללי, עצם גיוס ציבור עם נאמנות כפולה בכפייה עלול לפגוע בביטחון המדינה, עת יוצבו בבחירה בין 'דעת תורה' ל'דעת המפקד'".
בהמשך טענו באיחוד ישיבות כי "אין מקום להתערבות בשיקול הדעת המקצועי של הצבא. הנימוקים לכך מתחדדים במקרה דנן, עת חיוב הצבא לגיוס בניגוד לשיקול דעתו יגרום יותר נזק מתועלת. כך, למשל, גיוס חרדים מבוגרים עם משפחות יעלה לציבור ממון רב והתועלת בגיוסם פחותה, וכי התערבות משפטית בכך תהיה מדרון חלקלק בהתערבות מערכת המשפט בצה"ל".
בשבועות האחרונים התקיימו שלושה ימי צו ראשון לצעירים חרדים בלשכות גיוס שהותאמו עבורם עם סגל מיון המורכב מבוחנים גברים בלבד, ושאלונים ומבחנים שהותאמו לעולם המושגים של החרדים. בלשכת הגיוס בתל השומר התייצבו 48 צעירים חרדים בלבד, מתוך 900 שזומנו לצו ראשון. בלשכה בטבריה הגיעו 12 מתוך 120.
בצה"ל אמרו כי מי שלא התייצב לצו ראשון יקבל צו שני והתראה שלישית, ומי שלא יגיע לכל אלה – יוכלו להינקט נגדו סנקציות. בצה"ל העריכו כי כמחצית ממקבלי הצווים תכננו להגיע, אך חזרו בהם מכוונה זו לאחר שראו כי הפגנות סוערות של הקהילות הקיצוניות מתקיימות בכניסה ללשכות הגיוס, לצד מכתבי רבנים האוסרים על התייצבות בלשכות והחשש ממחירים חברתיים שמשלמים צעירים חרדים שהתגייסו כמו פגיעה במשפחותיהם, הרחקות מהקהילה ועוד.