"הרוב המוחלט של אנשי האקדמיה רואים ברב צבי יהודה קוק משיחיסט-רדיקלי ולאומני קיצוני – אבל אני חקרתי את כתביו ומוכיח שהוא לא היה משיחיסט, לא מיסטיקאי, לא לאומני ולא קיצוני": את הדברים האלה טוען הרב ד"ר חגי שטמלר, בריאיון לרגל יום השנה ה-41 לפטירת הרב צבי יהודה, שחל השבוע.
עבודת הדוקטורט של הרב שטמלר עסקה במשנתו הפילוסופית של הרב צבי יהודה, ובשלוש השנים האחרונות הוא פרסם שני ספרים בנושא. "שמונה איגרות מהרב צבי יהודה קוק" (הוצאת כרמל) הוא ספר הכולל תרגום לעברית של שמונה מכתבים שהרב כתב בגרמנית, בתוספת הערות רבות. הספר השני הוא "עין בעין" (הוצאת תבונות), שעוסק בתורתו של הרב צבי יהודה קוק ומנתץ את כל מה שחשבתם על המנהיג שהעניק השראה וסמכות רוחנית להקמת מפעל ההתנחלויות ביהודה, שומרון וחבל עזה.
6 צפייה בגלריה
הרב צבי יהודה הכהן קוק, 1974. "כתבו עליו בזלזול, כי ראו בו איש פוליטי ולא מעבר לכך"
(ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
בעזרת שלל מובאות וציטוטים, מוכיח שטמלר כי הרב המנוח התנגד להקמת ישובים על שטחים השייכים לערבים, התעקש בתחילת הדרך לבנות התנחלויות רק לאחר קבלת אישור מרשויות החוק, ובסוף ימיו, לאחר הסכמי קמפ דייוויד, הבין שרוב העם מעדיף פחות בנייה בשטחים ויותר התנחלויות בלבבות.
במקביל, שטמלר מתמודד עם משנתו הפילוסופית של הרב אשר העריך את ניטשה, התנגד בחריפות לכפייה דתית, ולמרות גדלותו בתורה, הגותו הפילוסופית לא נלמדת בציונות הדתית כמו זו של אביו – הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
"העם כבר לא איתנו"
שטמלר (50) גדל בפתח תקווה, ולמד במדרשיית נעם ובהמשך בישיבת ההסדר חיספין. לאחר שירות צבאי בשריון הוא נישא לשולי, ולבני הזוג שבעה ילדים. הוא מכהן בירושלים כרב קהילה בשכונת חומת שמואל, המוכרת יותר בשם הר חומה, ולפרנסתו מלמד פילוסופיה יהודית ותורה שבעל-פה במכללת אפרתה ובמכללת בית גן.
6 צפייה בגלריה
הרב צבי יהודה קוק. "אחרי הסכם השלום עם מצרים הוא שינה טרמינולוגיה"
(צילום: בוריס כרמי. מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
על השאלה מה משך אותו לעסוק בתורתו הפילוסופית של הרב צבי יהודה קוק הוא משיב כי "הרבה יותר מאביו, הרב צבי יהודה עסק המון בפילוסופיה כללית, תוך התמקדות בתיאוריות של המאה ה-19. בזיכרון הקולקטיבי הרב נתפס כאיש מעשי שמכוחו קמה תנועת גוש אמונים. זה נכון כמובן, אבל הוא למעשה בראש ובראשונה היה אדם רוחני, וגם מי שתלמידיו הקימו את הרוב המוחלט של הישיבות הדתיות הלאומיות וישיבות ההסדר".
"הוא אמנם עודד ודחף את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, אבל במרכז ההגות התורנית שלו היה עם ישראל ולא ארץ ישראל. בארץ ישראל הוא ראה אמצעי לעורר תודעה של עם ישראל"
אולי גדלותו של האב גרמה לבן להישאר בצל?
"ברור שאבא שלו היה ענק שבענקים, והרב צבי יהודה הדגיש שהוא ממשיך של אביו, ולא מתחרה בו. אבל מאחר שהוא היה איש פוליטי, עד היום אף אחד לא חקר את הגותו התורנית באופן רציני, והמעט שכתבו עליו נכתב תמיד בזלזול עמוק מאוד, כי ראו בו איש פוליטי ולא מעבר לכך".
למה הוא שם דגש על ההתיישבות ביהודה ושומרון?
"הוא אמנם עודד ודחף את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, אבל במרכז ההגות התורנית שלו היה עם ישראל ולא ארץ ישראל. שנית, הוא אמנם עמד בראש ישיבת מרכז הרב, שבוגריה עושים שירות צבאי מקוצר בגלל התפיסה שלו שקידשה את לימוד התורה – אבל הוא עודד לשירות קרבי במסגרת ישיבות הסדר, כולל שירות במיטב הסיירות הקרביות. הוא ראה בצבא יהודי את שיא הקדושה של המדינה ושל גאולת ישראל, והשווה טנקים לתפילין. הוא הזכיר את דברי הגמרא במסכת מגילה שמלחמות הן סימן ל'אתחלתא דגאולה', כלומר שהעובדה כי זו הפעם הראשונה שעם ישראל משיב מלחמה שערה ומכה באויביו מאז חורבן בית שני – היא סימן לגאולה".
6 צפייה בגלריה
הרב אברהם יצחק הכהן קוק. "הרב צבי יהודה הדגיש שהוא ממשיך של אביו, ולא מתחרה בו"
(באדיבות בית הרב)
ושוב, את עיקר מרצו הוא השקיע בהתיישבות ביו"ש.
"בארץ ישראל הוא ראה אמצעי לעורר תודעה של עם ישראל. כל מפעל ההתנחלויות נועד לעורר את עם ישראל לשוב לעצמו, לארץ ישראל. שהוא יהיה מי שהוא אמור להיות. אבל אחרי הסכם השלום עם מצרים הוא דיבר אחרת לגמרי. הוא הבין שמפעל ההתנחלות פועל בכיוון ההפוך ויוצר אנטגוניזם, והוא שינה טרמינולוגיה".
הוא מזכיר כי "מיד אחרי מלחמת ששת הימים, היו אנשי רוח רבים שתמכו בהתיישבות שהוקמה באישור ממשלת השמאל בראשות 'המערך'. בעם הייתה הערצה לחבלי הארץ ששוחררו וגם הערכה למתיישבים. אבל כל זה השתנה אחרי החתימה על הסכם השלום עם מצרים. המונים קפצו לבריכה בכיכר מלכי ישראל דאז והרב אמר: 'העם כבר לא איתנו'".
ראה בניטשה "נשמה גדולה"
הרב צבי יהודה הכהן קוק, שנולד ב-1891, נפטר בשיבה טובה בחג הפורים ב-1982 (תשמ"ב). תוכנית ההתנתקות, שכללה את פינוי גוש קטיף, התרחשה שנים רבות אחרי לכתו.
מדוע תלמידיו של הרב המשיכו את מפעל ההתיישבות מעבר לקו הירוק, ולא הבינו כמוהו שיש שינוי בעם?
"לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה, הייתה באמת מחלוקת עזה בין תלמידיו מה הייתה כוונתו. אבל היום כולם השתגעו", הרב שטמלר פורץ בצחוק, אבל מבהיר מיד כי הדברים נאמרו בסרקזם. "הרבנים מזרם 'הר המור', שבמקור נחשבו כמתונים יותר, אימצו קו יותר תקיף, ואילו הרבנים שמולם אימצו קו יותר ממלכתי.
"הרב צבי יהודה למד בעצמו צרפתית וגרמנית, ואת כתבי ניטשה קרא בשפת המקור. הוא העריך מאוד את ניטשה וראה בו נשמה גדולה מאוד"
"עובדה שבתקופת ההתנתקות, הרוב המוחלט של הרבנים הסרוגים קבעו שיש למחות על ההתנתקות, כולל התנגדות פסיבית לפינוי, אבל התנגדו בתוקף לכל אלימות נגד שוטרים או חיילים – כפי שהרב צבי יהודה נכח והתנגד בצורה לא אלימה לפינוי של גרעין אלון מורה".
במהלך עבודת הדוקטורט שלו, גילה הרב שטמלר ספר של פרידריך ניטשה עם שלל הדגשות והערות שוליים שכתב הרב צבי יהודה. "הוא למד בעצמו צרפתית וגרמנית, ואת כתבי ניטשה קרא בשפת המקור. הרב העריך מאוד את ניטשה וראה בו נשמה גדולה מאוד".
אותו ניטשה שכתב על "מות האלוהים".
"כשניטשה עצמו כתב על אלוהי העם העברי, הוא דיבר עליו בהערצה. הוא התייחס גם ליהודים כעם בריא שנלחם על הקיום עם עוצמה של חיים. ההתנגדות שלו הייתה לתפיסת האלוהות הנוצרית, שמתנגדת לחיים ומדכאת אותם. לטענת ניטשה, החטא הכי גדול היה כשלקחו את התנ"ך והברית החדשה וכרכו אותם ביחד.
"שני פילוסופים נוספים שהרב צבי יהודה הזכיר אותם הם הגיסים היהודים מוריץ לצרוס והיימן שטיינטל, שהגו את תורת הפסיכולוגיה של העמים, ולפיה לכל עם יש נשמה. הדבר התאים להגותו הפילוסופית-לאומית של הרב".
6 צפייה בגלריה
הרב צבי טאו. "הוא חושב שלא מתאים לעולם שלנו להיפתח וללמוד פילוסופיה"
(צילום: מוטי קמחי)
אם הרב העריך פילוסופיה, מדוע הוא לא ייסד שיעורי פילוסופיה בישיבת מרכז הרב?
"אביו, הראי"ה קוק, ייסד את הישיבה, אך מי שהפך את הישיבה לאימפריה הוא הרב צבי יהודה. חשוב לציין שחלק מהרבנים הבכירים שלימדו בישיבה או למדו בה, והפכו בעצמם לדמויות מובילות במגזר, שלטו היטב בפילוסופיה – כמו למשל הרב דוד כהן שכונה 'הרב הנזיר', נשיא ישיבת הר המור הרב צבי טאו, הרב שלמה אבינר, הרב יהושע צוקרמן הרב אורי שרקי ואחרים".
הרב טאו הורה לגנוז את הספר
לדברי שטמלר, מעבר לפילוסופיה, "הרב צבי יהודה התנגד ללימוד קבלה בישיבה, לימוד חסידות לציבור הרחב, ואפילו ל'לימודים כלליים'. לצמצום הזה בידע של התלמידים יש מחיר, אבל בזכותו הישיבה הפכה לאימפריה".
"מבחינתו מפעל ההתנחלויות נועד לעורר את עם ישראל לשוב לעצמו, לארץ ישראל. אבל אחרי הסכם השלום עם מצרים הוא דיבר אחרת לגמרי. הוא הבין שמפעל ההתנחלות פועל בכיוון ההפוך ויוצר אנטגוניזם"
הרב טאו התנגד להדפסת הספר שלך?
"בהתחלה הרב דווקא עודד את הדפסת הספר. הייתי איתו בקשר במהלך כתיבת הדוקטורט. הוא עודד אותי לכתוב ולחקור, אבל בסופו של דבר, לאחר שהספר פורסם, בגלל שיקולים שלו הוא הורה לגנוז את הספר".
הרב ד"ר חגי שטמלרצילום: חני רוביןלא שקלת לכבד את דעתו ולגנוז?
"אני מבין את הרב טאו, יש לו שיקול חינוכי. הוא חושב שלא מתאים לעולם שלנו להיפתח וללמוד פילוסופיה. אבל בסופו של דבר זה ספר אקדמי שנכתב במסגרת אקדמית כדי להציג את דמותו של הרב צבי יהודה. הספר גם נכתב לעילוי נשמת אבי, אליעזר שטמלר ז"ל, שנפטר לפני שנה, וגם לזכות אימי קטי, שעודדו אותי לכל אורך הדרך ללמוד ולהחכים".
ומה היה אומר הרב צבי יהודה על המאבק סביב הרפורמה המשפטית?
"קשה לדעת, כי בכל זאת עברו שנים רבות מאז פטירתו, ובכל זאת – אין לי ספק שהוא לא היה פוטר במחי יד את ההפגנות הללו, אלא היה מתייחס אליהן ברצינות. כשם שלא ביטל במחי יד את הפגנות התמיכה בהסכם השלום עם מצרים. גם אם היה תומך ברפורמה, ואני מאמין שהוא היה תומך ברפורמה, בכל זאת הוא היה בוודאי מקשיב לדברי המוחים – ומנסה להיפגש ולשוחח, להוריד את המחיצות הווירטואליות העומדות כחיץ בינינו. זהו התנאי הראשוני והבסיסי להידברות בין הצדדים".
