כאשר גדי לוי, המנהל הכללי של בית הכנסת עמנו-אל במרכז סטרייקר בניו-יורק, פנה לדויד ברוזה וביקש ממנו להלחין מוזיקה חדשה לתפילת ליל שבת, המוזיקאי הישראלי היה ספקן. "התגובה הראשונית שלי הייתה ש'אני לא חושב שאני האדם המתאים – עדיף מישהו אחר שמכיר יותר את התפילה'", אמר ברוזה בריאיון ל"ניו-יורק ג'ואיש וויק". עבור יהודי חילוני כמוהו, את ערב שבת מציינים בארוחת ערב משפחתית, לא בתפילת קבלת שבת ארוכה בבית הכנסת.
אבל כמו הרבה אמנים שנאלצו בשנתיים האחרונות להתנזר מהופעות ולהתחיל לתכנן מחדש את הדרך שבה הם פועלים, גם ברוזה הבין שצריך לחשוב מחוץ לקופסה. "כשפתחתי את המייל (מלוי) והתחלתי לקרוא את התפילות, הן היו מעוררות השראה כמו שירה", סיפר ברוזה בן ה-66. "לקחתי את הגיטרה שלי, ישבתי מול השירה ונתתי למוזיקה להוביל אותי. הלחנת 14 תפילות לקחה לי 14 יום".
התוצאה היא "תפילה", אלבום חדש לתפילת ערב שבת, שישמש גם כגולת הכותרת של חוויית ליל שבת חדשה בבית הכנסת עמנו-אל, מתוך תקווה למשוך מספר רב יותר של מבוגרים צעירים להשתתף בתפילות. מרכז סטרייקר, זרוע החינוך והסיוע של הקהילה הרפורמית הראשונה בעיר ניו-יורק ובית הכנסת הגדול ביותר שלה, שכר את שירותיו של ברוזה לטובת המיזם.
(דויד ברוזה – "לכה דודי")
לוי מתייחס לפרויקט כהזדמנות "להמציא מחדש" את השבת לקבוצת אנשים שלא היו מגיעים לבית הכנסת בתרחיש אחר. "אני אוהב את העובדה שדויד לא מגיע מרקע דתי", אמר. "חשבנו שזה ייתן לו נקודת התחלה טובה, ונתנו לו לזרום עם זה".
בין ג'אז לפלמנקו
האלבום "תפילה" מציע אריזה חדשה לכמה מהתפילות והמזמורים המוכרים ביותר במסורת היהודית – תפילות שמוכרות היטב למי שפוקד דרך קבע את בית הכנסת. הניגונים הנשמעים במהלך תפילת ליל שבת טיפוסית בשישי בערב נעים בין חזנות בנוסח אירופי, לפיוטי חזנות ולחנים מוכרים של המלחינים היהודיים דבי פרידמן ושלמה קרליבך, מסוף המאה ה-20.
1 צפייה בגלריה
דויד ברוזה. התקווה היא למשוך עוד צעירים להשתתף בתפילות
(צילום: באדיבות בית הכנסת עמנו-אל)
כשהוא נשאל אם למד את הניגונים הקנוניים האלה, ברוזה השיב כי העדיף להתמקד בטקסט של התפילות עצמן. "מההתחלה, התעמקתי בשירה ובתפילות – והתכוונתי לכתוב נעימות חדשות לתפילות מסורתיות אלה, שלחלקן יש לחנים עתיקים מאוד", הוא אמר. "הטקסט בעברית ממש האיר את עיניי, פשוטו כמשמעו, והוביל אותי למחוזות מוזיקליים חדשים".
בניגוד לקהל הישראלי, הקהל האמריקני אולי אינו מכיר את ברוזה, אבל כמעט כולם מכירים את האמנים האמריקנים שאיתם הוא שיתף פעולה בשנותיו הארוכות על הבמה: ג'קסון בראון, סטיב ארל וטאונס ואן זאנט. ברוזה, שהוציא כבר יותר מ-40 אלבומים, אוהב לצאת מהגבולות המוכרים של זמר-יוצר, ולחקור סגנונות שונים ומוזיקה מהעולם.
("שלום עליכם" מתוך האלבום "תפילה")
"תפילה" הוא אוסף של השפעות אלה, החל מ"שלום עליכם" בסגנון בוסה נובה. "ברכו" מתחיל עם תרועת חצוצרה של מלחמת שוורים (ברוזה הוציא מספר אלבומים בספרדית), וממריא במהירות משם לג'אז בסגנון חופשי. הפיוט "לכה דודי" המקדם את פני "שבת הכלה" – אולי השיא הרגשי של תפילת ליל שבת – נשמע כמו מסע מפלמנקו ועד ברטולט ברכט דרך הבמה של ברודוויי.
("ברכו" – ממריא לג'אז בסגנון חופשי)
"כשלקחתי את הפרויקט חשבתי על שורה של תפילות הנמשכות שעה שירתקו את הקהל", הסביר ברוזה, "רציתי לעשות משהו מעורר השראה עבורי ועבור הציבור". נוסף על ברוזה שניגן כמובן בגיטרה וזמרי ליווי, בהקלטה משתתפים גם חברי מקהלת מורן מישראל הכוללת 25 סולנים, זמרי גוספל מניו-יורק, והאמריקאי-ישראלי עומר אביטל הופקד על הבס וגם על התזמור.
אירוע חברתי שהוא גם תפילה
"תפילה" ופרויקט Friday Night Hub הם חלק מיוזמה חדשה של עמנו-אל להגיע לקהלים חדשים. זמן קצר לפני שנפטר בחודש מרץ, ג'ון האריסון סטרייקר, הנשיא הקודם של בית הכנסת, תרם 10 מיליון דולר נוספים לקרן שכבר החזירה ב-15 מיליון דולר, שיופנו למאמצים להגיע לצעירים יהודים, למשפחות שאינן משויכות לקהילה מסוימת ולמי שלוי מכנה "מחפשים".
(הגרסה של ברוזה לקריאת שמע)
"אני מקווה שאנשים יתקשרו אלי ויגידו 'אני לא מאמין שזה ליל שבת'"; אמר לוי, שלדבריו, "מחפשים" מסוימים עלולים לראות בבית כנסת מסורתי מקום "מפחיד". "מה שבאמת רצינו לעשות הוא מה שכל ארגון מחפש זה זמן רב – להגיע לאנשים שאחרת לא היו הולכים לאירוע יהודי. לקיים אירוע חברתי שהוא גם תפילה".
בזמן שברוזה – המחלק כיום את זמנו בין ניו-יורק לתל אביב – יוביל כמה ממפגשי Friday Night Hubs, לוי מקווה שהפרויקט יהיה גדול יותר מכל אמן או בית כנסת. "המטרה שלי היא שגם בתי כנסת אחרים בארה"ב ישתמשו במוזיקה הזו, ובחינם", סיכם. "אני מקווה שדויד ייסע וילמד בתי כנסת אחרים להשתמש בנעימות שלו. אם נצליח, זה בהחלט לא יהיה רק בשבילנו".
