האמנית הבריטית בברלי ג'יין סטיוארט מציגה סדרה חדשה של עבודות המבוססות על בתי כנסת נטושים בארצות ערב והאסלאם, בהן לוב, עיראק, סוריה ותימן. התיעוד הציורי של בתי התפילה משמש כעדות לחיים של הקהילות היהודיות באזורים שבהן התגוררו בטרם נאלצו לברוח.
בארצות ערב התגוררו כמיליון יהודים, בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. הקהילות הגדולות היו במרוקו, עיראק ואלג'יריה, לצד נוכחות משמעותית גם בתוניסיה, במצרים ובתימן. רוב רובם של היהודים עזבו תוך זמן קצר, חלקם לישראל ואחרים ליעדים נוספים, ויש מדינות שבהן כיום אין כמעט אף יהודי, אם בכלל, כמו לוב או עיראק. בחלק מהמקרים היהודים השאירו מאחור בתי כנסת שננטשו, וזאת ההשראה של ג'יין סטיוארט אשר יצרה עבודות המבוססות על התופעה הזאת.
לדבריה, "זה שלב נוסף במסגרת החקר והעיסוק שלי לגבי הקהילות יהודיות בהקשר היסטורי-חברתי. עבורי, ועבור רבים מיהודי התפוצות, בית כנסת הוא לא רק מקום תפילה, אלא גם מקום של התכנסות ומפגש. במילים אחרות, מקום להרגיש בו יהודי ולפגוש יהודים אחרים. תמיד התעניינתי בנושאים של זהות והשפעות סביבתיות על האדם, ואני אוהבת לחקור את עולם בתי הכנסת ואת משמעותם".
אילו תחושות יש לך לנוכח בתי הכנסת הנטושים שפזורים בעולם הערבי?
"למרות העובדה שהבניינים הושחתו, או שהם אינם פעילים ומתוחזקים כמו בעבר, בזמן שהיהודים היו שם, אני חושבת שהזהות היהודית שלנו לא נפגעה והרוח נשארה. אני רואה בזה הישרדות רוחנית על פני ההישרדות הפיזית. ראיינתי רבים מיוצאי ארצות ערב במסגרת פרויקט בשם 'קולות ספרדים' וזה גרם לי לחשוב הרבה על הזווית של אלה שעזבו, אבל גם על אלה שנשארו ולא היו חופשיים לממש את יהדותם כמו למשל בסוריה, לבנון או תימן. אני רוצה להראות בעבודות שלי את השבר של העזיבה והנטישה, אבל גם את החיים שנותרו מאחור".
אחד האלמנטים המעניינים בהגירה של יהודי ארצות ערב היה הניסיון שלהם להשתלב במקומות חדשים, חלקם בישראל וחלקם בעולם. לדברי ג'יין סטיוארט, "מעניין לראות מאיפה האנשים האלה באו ואיך הם ניסו להתאים את עצמם הלאה. אסור לנסות לשנות תרבויות של אנשים, ואם הם יבחרו להשתנות זה צריך להיות באיזון או בהדרגה. אולי בהקשר של מה שרואים עכשיו ברחובות בישראל, חשוב לזכור שהחיים הם לא שחור ולבן אלא גוונים של אפור – צריך להבין את כל הצדדים ולחפש פשרה בחיים".
התערוכה המיוחדת תוצג בגלריית הביאנלה, בירושלים, בחלל ששימש בעברו בית הכנסת ההיסטורי של מבנה שערי צדק המקורי בירושלים.