מאות-אלפי אזרחים לא יהודים מקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם חיים בישראל, ומנהיגי המדינה כבר הגדירו את גיורם כמשימה לאומית, אבל מאבקי הכוחות הפוליטיים והדתיים על אופיו של הגיור הממלכתי ממשיכים לחבל במאמצים להשיג את היעד. עם חזרת השליטה על שירותי הדת לידי המפלגות החרדיות, הן מבקשות כעת להקשיח את המדיניות ההלכתית של בתי הדין בנושא זה – דבר שצפוי להביא לדחייתם של מועמדים רבים, אזרחים מן השורה, המבקשים להיות מוכרים כיהודים בידי הרבנות הראשית.
כתוצאה מכיפופי הידיים בתוך הקואליציה ובינה לבין האופוזיציה בנושא, החל מהבוקר אין איש בראשות מערך הגיור הממלכתי הפועל במשרד ראש הממשלה, כשברקע מלחמת גרסאות סביב צוואתו האחרונה בעניין של הרב חיים דרוקמן, מנהיג הציונות הדתית שהלך לעולמו בחודש שעבר.
מי שמכהן כיום כראש המערך הוא הרב בניהו ברונר, איש הציונות הדתית, הדוגל בגישה הלכתית מקילה יחסית בגיור. ברונר נבחר זמנית לתפקיד לפני כשנה, על ידי ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, ומדי כמה חודשים נדרש המינוי להארכה. כעת, משפקע שוב – לראשונה מאז חילופי השלטון – מסרב ראש הממשלה החדש להאריכו, כפי שעשו קודמיו, בשל התנגדות המפלגות החרדיות. אלו מבקשות להחזיר לראשות המערך את הרב משה ולר, מקורבו של הרב הראשי לישראל, דוד לאו, שכיהן בתפקיד לפני הרב ברונר ונחשב למחמיר ממנו.
מנגד, מפלגת הציונות הדתית איננה פועלת מול נתניהו להארכה נוספת של כהונת ברונר – אף שהרב דרוקמן המנוח הביע את רצונו בכך בפני היו"ר, בצלאל סמוטריץ' – בטענה כי הדבר אינו בר-השגה מבחינה פוליטית ולא מקובל על הרבנות הראשית. בסביבתו של סמוטריץ' טוענים כי גם הרב דרוקמן עצמו השתכנע לבסוף שהדבר אינו ריאלי, משום שראש המערך הנוכחי נתפס כסדין אדום בעיני החרדים, ולכן יש לחתור למועמד פשרה.
במהלך המשא ומתן הקואליציוני התעקשה המפלגה כי מערך הגיור יועבר ממשרד ראש הממשלה לידי אחד השרים שלה, כפיצוי על כך שהמשרד לשירותי דת נמסר במלואו לש"ס, אך נתניהו התעקש כי האחריות על הנושא הרגיש, אשר לו חשיבות אסטרטגית ליחסים בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות, יישאר בידיו.
"בדקו לנו יותר בציציות"
מי שנפגעים בינתיים ממאבקי הכוחות בין הרבנים והפוליטיקאים הם המתגיירים עצמם, שמבקשים להצטרף לעם היהודי כהלכה, ומוצאים עצמם מהיום אף ללא ראש למערך הגיור. אם לא די בכך, הרי שהממשלה החדשה מבקשת גם לקדם חקיקה שתמנע למפרע את ההכרה של בג"ץ בגיורים פרטיים שנערכו בישראל, כמו זה של רשת בתי הדין "גיור כהלכה".
סיפורו של אביאל צייטלין (28) ממחיש היטב את העניין: הוא גדל בחברה דתית בהתנחלות עלי, ורק במהלך השירות הצבאי, כאשר הוצע לו להתגייר, גילה להפתעתו כבדרך אגב שהוא אינו מוכר כיהודי ברישומי משרד הפנים. כשבירר את העניין עם הוריו, שעלו מאזרבייג'ן, הבין כי אמו לא הצליחה להשיג את המסמכים הנדרשים להוכחת יהדותה, שנשארו מאחור בארץ מולדתה.
כעבור כמה שנים היה אביאל בזוגיות עם צעירה שמשפחתה נמצאת "על הרצף הדתי", כהגדרתו, והיא ביקשה ממנו שיתגייר כתנאי להתקדמות בקשר. הוא החל תהליך גיור, אך מהר מאוד התאכזב ופרש ממנו. "אני מקיים אורח חיים מסורתי, מכבד את השבת וחשוב לי להתחתן כדת משה וישראל, אבל נתקלתי בגישה גזענית ובדרישות מוגזמות שהרחיקו אותי", טען.
לדבריו, בעוד ליוצאי ארה"ב, מערב אירופה ומדינות אחרות סייעו בממסד הדתי להוכיח יהדות, כדי שלא יזדקקו לגיור, ולפעמים אף הסתפקו לשם כך בתמונת קבר של אחד מאבות המשפחה – ההתייחסות לבאים ממדינות ברית המועצות לשעבר הייתה נוקשה ולוותה בתירוצים שונים.
"בדקו לנו יותר בציציות", סיפר אביאל. "בהתחלה עוד חשבתי שיש סיכוי, עד שהבנתי במה זה כרוך. בהמשך מבקשים שהילדים ילכו לבית ספר דתי ושאתה תקיים את כל המצוות, וכדי להבטיח שזה קורה עוקבים אחריך ומדברים עם המעסיקים שלך ועם האנשים בסביבה שלך. שמעתי את זה מאנשים שעברו את זה, והבנתי שזה לא בשבילי".
בסופו של דבר, נפרד צייטלין מבת הזוג שלו על הרקע הזה, ויצא כאוב ופגוע מהיחס שקיבל מהמדינה: "גדלתי כיהודי וישראלי, תרמתי לה, שירתי בצבא", אמר, "ואז אומרים לי שאני לא יכול להקים משפחה, שזו זכות בסיסית ביותר שמגיעה לי כאזרח".
"פגיעה קשה באלפי מתגיירים"
הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים וגיור כהלכה, אמר: "לצערנו, המינוי של הרב ברונר, שהוא אב בית דין לגיור ותיק ומוערך, לא היה מוסכם על הרב הראשי רק בגלל זהות השר הממנה. התנהלות זו גם הובילה לפגיעה קשה באלפי מתגיירים שהרב הראשי מנע מהם את תעודות הגיור שלהם. כעת, זו ההזדמנות של מפלגת הציונות הדתית להוכיח שבאמת אכפת לה מהמתגיירים, וזאת באמצעות מינוי של אדם שרק טובתם לנגד עיניו".
"ברשת בתי הדין של גיור כהלכה, שבהם יושבים עשרות רבנים מובילים מהמיינסטרים של הציונות הדתית, אנחנו מוכיחים מדי יום שאפשר לקיים הליך גיור הלכתי, מאיר פנים, ובלי שיקולים פוליטיים שפוגעים במתגיירים", הוסיף הרב פרבר. "הלוואי ומערך הגיור הממלכתי יאמץ את דרכי העבודה שלנו, וכך נרבה גיור בישראל".
הרב ד"ר שאול פרברצילום: דודו יצחקיאלקס ריף, מנכ"לית "לובי המיליון" המייצג ישראלים דוברי רוסית, מסרה: "תהליך הגיור המתנהל כרגע מרחיק במקום לקרב. המחקרים מראים ש-94% מאוכלוסייה זו מגדירים את עצמם כיהודים, ובכל זאת כ-45% מהצעירים בגילי 45-18 שאינם יהודים על פי ההלכה, היו מעוניינים בתהליך גיור אם ייעשו בו שינויים – ובעיקר באמצעות הפיכת ההליך למכבד יותר ומשרה אמון, הכרה במשמעות הזיקה שלהם ליהדות ולמדינת ישראל והתמקדות בהם ולא במשפחה שלהם".
לדברי ריף, "לכל זה יש פתרונות הלכתיים, והרבנות רק צריכה לשנות גישה ביחס לכחצי מיליון ישראלים שרואים בעצמם יהודים – ובהתאם, הליך הגיור שלהם אמור להיות שונה מגיור של מי שאין לו שום זיקה ליהדות".
