שאלה:
מה הרעיון הרוחני המרכזי בחג סוכות?
תשובה:
דני שלום,
הרעיון המרכזי כתוב מפורש בתורה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא פרק כג מב-מג), כלומר, החג מחזיר אותנו ליציאת מצרים, ולעובדה שבמהלך היציאה ממצרים ישב עם ישראל בסוכות.
חכמים נחלקו בגמרא באיזה סוכות מדובר; "...ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם". (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף יא )
מכל מקום, לפי שתי הדעות דאג הקב"ה לישראל בצאתם ממצרים, בין אם באמצעים טבעיים (סוכות ממש), ובין אם באמצעים נסיים. (ענני כבוד)
זיכרון זה הוא חלק מזיכרון יציאת מצרים והניסים שאירעו בו, כיסודות האמונה של השגחת ה' על ישראל במהלך ההיסטוריה עד ימינו.
חכמים שאלו: מדוע נקבע זמן חג הסוכות לחודש תשרי – והרי יציאת מצרים התרחשה בחודשי האביב (ניסן אייר).
הם עונים, כי בחירת מועד חודשי הסתיו, באה לנסות את עם ישראל ולהביא לידי ביטוי את מסירותם של בני ישראל על קיום המצוות. בחודשי האביב והקיץ רבים עוזבים את הבית ולנים בחוץ, ואילו בסתיו נוהגים להיכנס כבר לבתים. יציאת ישראל לסוכות מעידה על נכונותם של ישראל לקיים מצוות גם כאשר הדבר אינו נוח.
זאת ועוד. התורה מכנה את חג הסוכות "חג האסיף", מכיוון שבעונה זו של השנה – בסתיו – החקלאים מסיימים את איסוף פירות הקיץ. בעונה זו, יכול החקלאי להרגיש גאווה על הצלחתו החקלאית, והתורה מצווה עליו לצאת מביתו היפה ולהתגורר במשך שבוע מחוץ לבית, כדי לקנות את מידת הענווה וההכרה שההצלחה אינה מובטחת ללא ברכת ה'.
אלו הם חלק מהרעיונות העיקריים שנזכרים במפרשים. אולם צריך לציין כי חג הסוכות משופע במצוות רבות, שלא הזכרנו; ארבעת המינים, ניסוך המים, שמחת בית השואבה ועוד, מצוות שניתנו להם טעמים רבים.
כל טוב וחג שמח (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).
