בלי מנה חמה: יצאנו לחופשה כשרה ומפנקת בתאילנד
(צילום: יח"צ, לירון נגלר-כהן)
חוף שסופו לא נראה בעין, שמיים תכולים, ים בצבע טורקיז משגע, שקיעות אדומות ארוכות – וירוק עז שמקיף מכל עבר: כבר שנים שתאילנד היא יעד אולטימטיבי עבור ישראלים המחפשים את גן העדן עלי אדמות. בשנת 2019, דקה לפני הקורונה, נפשו בה כ-200 אלף ישראלים וישראל נכנסה לעשירייה הראשונה של תיירים הנכנסים למדינה, כך לפי נתוני לשכת התיירות התאילנדית. אבל עבור משפחות דתיות היא הייתה יעד מורכב יותר ומושג פחות.
אחרי הכול, קשה לטייל – ועל אחת כמה וכמה עם ילדים – כאשר אפילו חלב כשר איננו בר-השגה. כעת מקווה יזם תיירות ישראלי לשנות את המשוואה, ולשים גם את התיירות הכשרה למהדרין על המפה התאילנדית. כבר בחג הפסח הקרוב מצפים במלון "אוואני" בקאו-לאק שבאי פוקט, שהח"מ הייתה בו אורחת מטעם "קשת תיירות" – לכ-600 יהודים שיבואו לחגוג פסח כשר למהדרין מן המהדרין בריזורט היפהפה (המיועד במקור לכאלף נופשים), שיוכשר על פי כל כללי הדקדוק ההלכתי, כולל עירוב, שעות שחייה נפרדת והתאמה טכנולוגית לשבתות ולחגים. אפילו השטיח באולם הנשפים שאמור לארח את הסדר המרכזי לכ-500 אנשים, הוחלף לצורך האוקיישן – ועשרות השחייניות שעיטרו אותו, אופסנו עד יעבור פסח (או עד בכלל).
- מסמוטריץ' ועד הרב מאזוז: המין האנושי מעדיף להאשים את החיות/ פרופ' רוחמה וייס
אלי שהם (39) מכיר את תאילנד כאת כף ידו. סיפור האהבה הזה החל לאחר השחרור משירות כקצין קרבי, לפני 20 שנה. הוא פתח אז את "נהורה טורס" (על שם המושב הדרומי שבו גדל), עשה אקזיט חביב כשמכר אותה – והתגעגע לביזנס. במקביל לתקופת הצינון מעסקי התיירות – שנתיים, לפי החוזה – החל בתהליך "התחזקות" שנמשך עד היום, וכלל פדיון נפש. ואז הגיעה שיחת טלפון מאחת העובדות שלו לשעבר, ושהם פתח את "קשת תיירות" – כשבמקביל פונה אליו לשכת התיירות של תאילנד, בניסיון להביא תיירות דתית-יהודית למדינה.
"בכל שנה מקדמת תאילנד חמישה סיגמנטים: זה יכול להיות תיירות קולינרית, תיירות ירוקה, תיירות גולף וכו'", הוא מסביר. "באותה שנה הם רצו לקדם דתות, בקטע של גיוון דתי. אני מכיר את העולם התאילנדי מאז ומעולם, והתרגשתי כל כך. תוך חודשיים הקמתי אתר של טיולים מאורגנים למי שמעוניין בחופשה כשרה במדינה, כולל לאנשים פרטיים שלא רוצים טיול מאורגן".
הקורונה ריסקה הכול
אבל שהם אוהב לחלום בגדול. כמה גדול? לקחת מלון שלם, ולהתחייב על כולו. "הרי בפסח יהודי התפוצות עושים 'פסובר ריטריט', וליל הסדר בבית חב"ד בתאילנד, הוא הגדול בעולם ומלא בישראלים", אומר שהם. "חשבתי שאני יכול לתת פתרון כולל ולהרוויח שתי מצוות: האחת, לתת לישראלים שרוצים, בשיתוף בית חב"ד, את האוכל הכשר לכל החופשה, כולל מטבחי קצה בטיולים שנצא אליהם. והמצווה העיקרית יותר, איזשהו קיבוץ גלויות בין ישראלים, לאוסטרלים, לצרפתים... ואולי מזה תצא אפילו משפחה אחת שתעשה עלייה, ועשיתי את שלי".
כששהם מדבר על החזון, העיניים נוצצות. והחזון הזה חוזר שוב ושוב בשיחה איתו. "השאיפה שלי זה להביא אנשים למנחה בנקודת תצפית מהממת, מהרבות שנגיע אליהן, שתעשה רטט בנשמה של 'מה רבו מעשיך ה'", הוא אומר.
בשנת 2019 היה הניסיון הראשון, והוא סימן הצלחה מובטחת – עם 80% תפוסה במלון בקוסומוי כבר בפברואר, ושותף יהודי מאוסטרליה שנכנס למיזם – אלא שהקורונה טרפה את הקלפים כמו הצונאמי שהכה באזור שני עשורים קודם לכן. "אני לא יודע אם אוכל להעביר אי-פעם את הטראומה", שהם מודה. "לא הבנתי מה קורה איתי. ההתרסקות הייתה כואבת. שלחתי כבר קונטיינרים לחו"ל, שלחתי עגלות. אלפי סידורים עם הלוגו של 'קשת תיירות'".
שהם: "לקוסומוי קשה מאוד להגיע וקשה לשנע לשם את הציוד. גם אין שם בתי מלון בסדר הגודל שאנחנו מקבלים בקאו-לאק". יתרון עצום שיש לפוקט עצמה, הוא טיסות ישירות מישראל, הנוחתות במרחק של כשעת נסיעה מהמלון
שהם הפסיד אז קרוב למיליון שקלים, ומצא עצמו נוהג באוטובוס בימי הקורונה כדי לפרנס את ילדיו. "אני חושב שזה לא היה הזמן הנכון עבורי להצליח", הוא מקבל את הדין בהכנעה. בין היתר, למד מטעויות והחליף לוקיישן: "לקוסומוי קשה מאוד להגיע וקשה לשנע לשם את הציוד. גם אין שם בתי מלון בסדר הגודל שאנחנו מקבלים בקאו-לאק". יתרון עצום שיש לפוקט עצמה, הוא טיסות ישירות מישראל, הנוחתות במרחק של כשעת נסיעה מהמלון.
ארבע מסעדות שף פעילות כשרות
עם שובה של התיירות לתאילנד – שב החלום וקרם עור וגידים. ומדובר בחלום שאין לתאר: מלון אוואני קאו-לאק שוכן בתוך שמורת טבע יפהפייה, על פני מרחבים עצומים, והוא יפה בכל נקודה שהעין משגת. הריזורט כולו חדש – כחצי שנת פעילות, בסך הכול, מה שעובד לטובת צוות הכשרות שבחן את המקום מבעוד מועד. חדרי הבסיס רחבי ידיים ונוחים הרבה מעבר לסטנדרט, ולמי שמבקש יותר יש גם וילות עם בריכה פרטית ברמות שונות, וגם וילה מדהימה של כ-700 מטרים.
לצד כל הטבע העשיר, יש גם ארבע בריכות, פארק מים לילדים, חדרי משחקים, מגרש טניס, חדר כושר מודרני ומצויד ברמה הגבוהה ביותר – והמון שלווה. העובדים הרבים במקום נכונים להיענות לצורכי האורחים בכל רגע, גם אם זה אומר להסיע אותם מהחדר לחוף הים, במצב של עצלות חושים מהסוג שאפשר לשקוע בה בתנאים הנ"ל. אה, ומדובר במלון שלו רצועת החוף הגדולה ביותר באזור, ואחת היפות.
שהם קם מתוך ההריסות כמו המלון ששכר. המקום נחרב לחלוטין בצונאמי הקשה של 2004, והשתקם רק לאחרונה. "הלוואי והייתי יכול להפעיל אותו קבוע", הוא אומר. "אין לזה עדיין ביקוש. כרגע אני שואף לעשות אותו כשר שלוש פעמים בשנה: בפסח, באוגוסט ובסוכות".
הניסיון של "קשת תיירות" להכשיר מלון בתאילנד הוא כמעט ראשון מסוגו. קדם לו ניסיון של יזם אחר באי פטאיה, "הוא לא ממש הכיר את תאילנד לפני כן, ותמהתי מה פתאום הוא עשה בפטאיה", כך שהם. "זה לא בדיוק המקום המתאים לחופשה לדתיים... ברמה הזו שאנחנו עושים, זה אכן היסטוריה".
בקאו-לאק המבודדת יותר יזכו המבקרים לצאת מעבדות לחירות אמיתית – ולשיר "לשנה הבאה בירושלים" במלוא הכוונה, ועל הדרך גם ליהנות מחוויית "אולטרה הכול כלול" עם ארבע מסעדות שף פעילות כשרות עם ארוחות לאורך היום כולו, בניצוחו של השף בני בז'ה – מי שהיה, בין היתר, השף של מסעדת רפאל – שיהיה אחראי על צוות של שפים מישראל.
הרב רוטנברג: "כל האוטומציה של המלון צריכה היערכות לשומרי שבת – החל מדלתות החדרים שמצריכות ביטול של נעילה, ועד לדלתות שנפתחות אוטומטית בעין חשמלית. אפילו את הברזים לנטילת ידיים – כ-15 ברזים – יצטרכו להחליף כי הכול חשמלי"
יהיו סמות'יז וגלידות לאורך היום, שעות שחייה נפרדות בחלק מן הבריכות, משחקים מיוחדים שיובאו מישראל לשבתות ולחגים (וגם שמרטפיות ישראליות לאורך השהות כולה), שני בתי כנסת (עבור הישראלים ועבור החוצניקים, מרביתם מאוסטרליה), ואפילו חלב ישראל – לא דבר של מה בכך במדינה שבה, על פי משגיחי הכשרות, לא נהוג לשתות את החלב המקומי (בניגוד למדינות מערביות).
300 קילו של מצות ואלף בקבוקי יין
מדובר בעשרה ימי חופשה המתחילים יום לפני הפסח ומסתיימים בתום האִסרו-חג, יום המימונה, בתקופה הנחשבת לעונה המבוקשת בתאילנד. במקום יוצעו שתי אופציות לסדרים מרכזיים, עבור הישראלים (בעריכת הרב חיים הורוביץ) וליהודים מחוץ לישראל – ואף אפשרות לעריכת סדרים פרטיים כולל שף ומלצרים צמודים (בעלות נוספת).
22 צפייה בגלריה
אולם הנשפים יארח את הסדר המרכזי. השחייניות שעל השטיח כבר לא ילמדו לשיר "מה נשתנה"
(צילום: לירון נגלר-כהן)
"בסוכות 2019, כשהתחלתי לפרסם את המלון בקוסומוי, קיבלתי טלפון ששינה לגמרי את התמונה", מספר שהם. "בחור יהודי אוסטרלי בשם אלי פייגלין סיפר לי שכבר שש שנים שהוא עושה באוסטרליה פסח באתר מסוים, והלקוחות שלו צמאים לשינוי וחושבים שהמלון בתאילנד יכול להתאים להם. בירכתי אז על שיתוף הפעולה. לאחר הנפילה של הקורונה, השותפות דווקא העמיקה".
הריזורט עצמו מאפשר חופשה ארוכה מבלי לצאת את שערי המקום, אבל שהם חבר לצוות "תאי טורס" – חברה ישראלית הממוקמת בתאילנד ומתמחה באטרקציות מקומיות – והנופשים יזכו לחבילה המלאה שתאילנד מציעה לתייריה: מפארק המים העצום אנדמנדה, הממוקם מרחק שעת נסיעה מקאו-לאק; דרך טיולי שנורקלינג לאיים מטריפים, דוגמת איי סימילאן שאליהם ניתן להגיע רק שבעה חודשים בשנה; ביקור בחווה להצלת פילים; טיולי טרקטורונים, ראפטינג מקומי – ומה לא. חלק מהאטרקציות כלולות במחיר הנופש.
שמונה משגיחים שמביא הרב אליהו רוטנברג, מומחה בינלאומי לכשרות, ידאגו לכשרות מהדרין ללא שרויה וללא קטניות. מומחה לעירוב שיגיע מישראל ידאג לכך שאפשר יהיה "לטלטל" חפצים בשטח הריזורט בשבת ובימי החג
"בכל מקום נפתח מטבחי קצה, ונספק ארוחות לאורחים שלנו", שהם מבטיח. "הלוואי שהיו יותר ימי חול המועד". בינתיים יצאה כבר המכולה הראשונה הכוללת 300 קילו של מצות ואלף בקבוקי יין, "וזוהי רק ההתחלה".
"הבסיס הראשוני להכשרת מלון זה ניקיון מוחלט"
שנה שלמה עובדים שהם וצוותו על פסח התשפ"ג, כשהם מנסים להתגבר על המכשולים הרבים – מחוקי התברואה המקומיים המקשים על ייבוא מזון, ועד להכשרת המלון. "הקושי העיקרי זה לנייד את כל המכשירים מהארץ", שהם אומר. "זה לא פשוט, תאילנד מחמירה עם הכנסת אוכל למדינה. יש להם חוקים מאוד נוקשים. חב"ד עוזרים לנו מאוד בקטע הזה, הם אלה שערוכים לקבל את האוכל שאנחנו נוציא. גם אנחנו עוזרים להם ומביאים את כל האישורים הנדרשים מישראל ממשרד הבריאות, אישורים וטרינריים ועוד. הבשר שלנו יהיה 'חלק', בכשרות מהודרת, ואת העופות ניקח מהשחיטה של בית חב"ד המקומי".
22 צפייה בגלריה
אז ככה נראה גן עדן? טיול לאיי סימילאן, אחת האטרקציות שמציעים ב"קשת תיירות"
(צילום: לירון נגלר-כהן)
שמונה משגיחים שמביא הרב אליהו רוטנברג, מומחה בינלאומי לכשרות, ידאגו לכשרות מהדרין ללא שרויה וללא קטניות. מומחה לעירוב שיגיע מישראל ידאג לכך שאפשר יהיה "לטלטל" חפצים בשטח הריזורט בשבת ובימי החג.
"הבסיס הראשוני להכשרת מלון זה ניקיון מוחלט", מספר הרב רוטנברג. "השולחן-ערוך נתן לנו כלים ברורים איך להפוך כל כלי לכשר, למעט כלים שלא ניתן להכשירם, ולכן היזם קונה אותם ובתוך כך כל כלי הפורצלן, החרסינה וכל 'הגסטרונומים' צריכים קנייה מחדש. הבעיה העיקרית היא בעצם איך יוצרים מצב שמלון, שבדרך כלל לא בנוי ממערכות נפרדות, מאפשר עבודה למטבח של חלב, של בשר ושל פרווה".
לדבריו, באוואני קל לבצע את העבודה משום שישנם כמה מטבחים. "המטבח הגדול ביותר, זה של האירועים, יהפוך לבשרי – ואילו המטבח העיקרי, השוטף, יהיה חלבי", הוא אומר. גם רמת הניקיון הקלה על המלאכה, "כי המלון נקי וחדש, מה שנתן לנו פתיח מצוין, בשונה ממקומות אחרים. בכל העולם אנחנו בדרך כלל לוקחים את המלון שבועיים לפני הפסח. שבוע – רק לנקות, כי אי אפשר אחרת להגיע לרמת הניקיון שאנחנו דורשים. אבל פה קיבלנו רמת ניקיון שנתנה לנו 'פור' מצוין.
"צריך להיערך גם לרכש של כל המוצרים. אין נגישות למוצרי מדף, ולכן צריך להזמין מכולות קירור ומקפיאים כדי לפרוק את הסחורה לתוך מכולות. מלונות לא מחזיקים לרוב פריזרים בגדלים כאלה. מלון בעצם בנוי על סחורה טרייה שמוזמנת כל יום, כי הכול נגיש. אבל אנחנו מזמינים כמויות גדולות של סחורה כשרה שמגיעה ישר למכולות קירור".
גם הברזים יוחלפו
לא פשוט להפוך מלון לכשר: "כל האוטומציה של המלון צריכה היערכות לשומרי שבת – החל מנושא הדלתות שמצריכות ביטול של נעילה, ועד לדלתות שנפתחות אוטומטית בעין חשמלית. אפילו את הברזים לנטילת ידיים – כ-15 ברזים – יצטרכו להחליף, כי הכול חשמלי. זו ירידה לרזולוציות הכי קטנות".
אם תהיתם כיצד מלון יוקרה ברמת חמישה כוכבים פלוס, מאפשר את כל זה – הרב רוטנברג מבהיר כי "המלון היה נדיב בצורה יוצאת מן הכלל, וגילה רצון ונכונות לטפל בכל בעיה שצצה. למשל, צריך ארונות חימום לשבת ולחג – מבנה בגודל תנור שבו מאחסנים את כל התבניות והוא שומר חום. יש להם אחד כזה. אמרתי להם שצריך מינימום עשרה, אז הם אמרו: יהיו לכם עשרה כאלה".
הרב אמון גם על הזמנת המזון כולו. את חלקו יספק המלון עצמו, "לפי רשימה שאנחנו נותנים להם. זה אומר לאמוד את כמויות המזון והכלים במדינה שבה לא הכול נגיש, ולכן לקחנו את בני בז'ה, שף מומחה בפרויקטים בחו"ל מסוג זה". שלושה משמונת המשגיחים יעסקו בניקוי העלים האכילים, דוגמת חסה, פטרוזיליה וכוסברה, שייבדקו על שולחנות אור מיוחדים. "מבחינת ההלכה זה אחד הדברים הכי חמורים בכשרות", מסביר הרב.
למלון ייובאו גם כ-30 פלטות חשמליות לחימום בשבת, "ונצטרך להתארגן למיכלי מים לשבת ולחג בכמות גדולה מאוד. צריך לחושב על כל הפרטים, כולל מתאמים לחשמל, כי קרה לי כבר שלא היה לאן לחבר את הפלטות. זה תמיד אתגר וזה תמיד מיוחד בכל מקום חדש – להרים אותו מאפס ולעשות לו התאמות. אנשים לא מאמינים כמה קשה להתאים מקום לשומרי תורה ומצוות. אבל היופי הוא שיהודי צריך להשקיע. שלא הכול נגיש ומיידי". אם תהיתם לגבי מזוזה, "אין צורך לקבוע מזוזה במקום שאתה גר בו פחות משלושים יום", כך שלפחות המשקופים המקומיים יישארו כשהיו.
"יש לי הזדמנות אחת, ואני בטוח שאצליח"
עלות הכשרות המהודרת לא זולה, ומגיעה לעשרות-אלפי שקלים תשלום למשגיחים בלבד, ועוד הרבה מעבר לכך. "כשנפגשתי לראשונה עם אלי, אמרתי לו את האמת: אני הכי יקר והכי מקפיד מכולם. אני לא מעגל פינות, ואני דורש צוות גדול. מה אתה צריך את זה? שאלתי אותו. יש מספיק כשרויות שיעלו חצי ואף רבע, וידרשו עשירית ממני. התשובה שלו קנתה אותי: אני צריך את זה, אני רוצה את זה. הוא רוצה לעשות הכול אמיתי. הוא לא רוצה להכשיל אף אחד".
כבר שלום עליכם קבע שקשה להיות יהודי, ולהיות יהודי שומר מצוות זה גם יקר יותר. תאילנד הנחשבת לאתר יקר לטיסה אך זול לשהייה, מתייקרת עבור התייר הדתי. במקרה של פסח הקרוב בקאו-לאק, ישלם זוג כ-25 אלף שקלים עבור עשרת ימי התענוג (לא כולל טיסות). מצד שני, אלו כ-2,500 שקלים ליום בריזורט יוקרתי, הכול כלול פלוס חוויות וטיולים, מרצים ואמנים.
"אני חושב שגם בהשוואה לארץ נצא זולים", אומר שהם. "תאילנד זה לא לכל אחד, אני חייב להגיד את זה, ואני חושב שיש פה משהו מיוחד גם באווירה וגם באנשים. לא סתם תאילנד נקראת 'לנד אוף סמייל' (ארץ החיוכים). גם לוקח זמן להגיע לכאן, אבל בכוונה לא התמקמנו קרוב לבית חב"ד ולא התמקמנו במלונות שקרובים לשם. לקחנו משהו ייחודי, משהו בלעדי, וככה אנחנו רוצים שזה יהיה. יש לי הזדמנות אחת, ואני בטוח שאצליח", הוא מוסיף. "אני מצפה לזה ומתרגש. זה החלום שלי שאני רוצה להגשים".
הכותבת הייתה אורחת "קשת תיירות". הנסיעה הופקה על ידי שי מאור, מנכ"ל עיתון שבתון ומפיק סיורי עיתונאים ברחבי העולם
