אוניברסיטת טורו הכריזה לאחרונה על תפקיד חדש – סגן נשיא לענייני בינה מלאכותית. האוניברסיטה היהודית, שיש לה שלוחות רבות, מינתה את ד"ר שלמה ארגמון לתפקיד זה, והוא עוסק בתחום הבינה המלאכותית כבר 30 שנה.
כאשר נשאל ד"ר ארגמון כיצד עולם ה-AI ישפיע על לומדי התורה, ענה: "ככל שאנחנו לומדים יותר ויותר להשתמש בבינה המלאכותית, אנו מבינים שהטכנולוגיה הזו משפיעה על עולם לומדי התורה כשם שמהפכת מאגרי המידע הממוחשבים השפיעה בעבר. כשהתחלתי את הקריירה האקדמית שלי לאחר הדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן, התחלנו בתהליך דיגיטציה למאגר עצום של ספרות הלכתית. כיום, אף אחד לא יכול לפרסם ספר הלכה רציני מבלי להיוועץ במאגר המידע ההלכתי שייצרנו".
"בעתיד הקרוב, הבינה המלאכותית עשויה לתת לנו את האפשרות ליצור קישורים שלא חשבנו עליהם בעבר ולא היינו מודעים אליהם", הוסיף ארגמון. "בעולם התלמוד, חבר ללמידה נקרא 'חברותא'. הבינה המלאכותית תהווה מעין-חברותא, שיודעת כמעט הכול!"
בינואר 2023, ג'רוזלם פוסט פרסם כי הרב ג'וש פרנקלין מניו יורק השתמש בתוכנת ChatGPT כדי לנסח עבורו דרשה – מה שהעלה את השאלה האם הבינה המלאכותית תוכל בעתיד להפוך לדמות רבנית. כאשר נשאל את השאלה הזו, ענה הרב פרנקלין: "למרות שהבינה המלאכותית הצליחה לכתוב עבורי דרשה משכנעת עד כדי כך שהאנשים ששמעו אותה חשבו שכתב אותה הרב זקס (הרב יונתן זקס המנוח) – היא לעולם לא תוכל להפוך לרב מאחר שאין לה נפש ונשמה".
כאשר הבינה המלאכותית נשאלה את אותה השאלה, ענתה: "לא, רובוט לא יכול להפוך לרב. על פי החוק היהודי, רב חייב להיות בן אדם שהוסמך לרבנות על ידי סמכות רבנית". מה שעולה מהתשובה הזו היא שהאפשרות שיהיה לנו רב AI לא נפסלת על הסף; כל מה שצריך זה שסמכות רבנית בשר ודם תיתן את האישור לכך.
לצידו של הרב פרנקלין, ישנם רבנים ואנשי דת נוספים שמגלים ספקנות לגבי היכולת של הבינה המלאכותית להחליף רבנים. לדוגמה, הרב מאיר אליהו ערך שיעור בנושא הבינה המלאכותית, וחתם אותו כך: "לפעמים שואלים אותך שאלה, ואתה צריך לגעת באישיות השואל ובחווייתו, ולהתייחס לדברים שהם לא פונקציה של מותר או אסור, לכתחילה או בדיעבד... אתה יכול לתת למחשב לחשוב כמו בן אדם מבחינה לוגית, אבל מבחינה רגשית זה חסר. אם יחברו את המחשב לאלקטרודות ויהיה לו את הרגש ואת המבט לעתיד – אז יוכלו לפסוק על פיו".
השאלה היא – האם היעדר רגשות של המחשב הוא בהכרח דבר שלילי? הרי כך מנוטרלים גם "רעשי רקע" שפוגעים באובייקטיביות של הפוסק, כמו למשל מצב רוח נתון, רעב או עייפות. ההוכחה לכך נמצאת בעולמות הטיפול הרגשי: בטיפול בהתכתבות, ה-AI אף יכול להתעלות (על פי סקרים שנערכו בקרב מטופלים) על מטפלים בשר ודם.
כמובן, החלפה של המטפל האנושי לא תתרחש בקרוב, מאחר שמטופל שמעדיף פגישה פנים אל פנים יעדיף כנראה לראות פנים אנושיות. כפי שבעולם הפסיכולוגיה או בתחומי החינוך, אנחנו עדיין מחפשים דמות לשאת אליה עיניים ולא רק רובוט שיודע הכול, נראה שגם בקהילות הדתיות הרבנים לא יתחלפו כל כך מהר.
עם זאת, סביר מאוד שנראה תהליך דומה לזה שעתיד להתרחש בעולמות החינוך והפסיכולוגיה – לא החלפה מלאה של אנשי המקצוע, אלא שילוב מנצח בין השניים שישפר וייעל אותם: המחנך משתמש בבינה המלאכותית כדי להתאים אישית את התרגילים לתלמיד, הפסיכולוג מקבל אבחון מהיר (כי הבינה המלאכותית ראתה הרבה יותר מקרים של X מאשר כמות המקרים שראה הפסיכולוג האנושי), והרב יכול להתייעץ עם הבינה המלאכותית לגבי פסקי הלכה – שכן במסד הנתונים תהיה כמות גבוהה יותר לאין שיעור של פסיקות, בהשוואה לכמות פסקי ההלכה שיזכור הרב, מבריק ככל שיהיה.
עופר נידםצילום: מקסימדיהעולם היהדות עבר מהפכות גדולות בהיסטוריה, ממהפכת הדפוס ועד מהפכת הדיגיטציה – והוא איתן ויציב מתמיד. היהדות לומדת להשתמש בכל מהפכה שקורית ולמנף אותה לטובתה, מהפצת ספרים בתפוצה עולמית לאחר מהפכת הדפוס ועד לסרטוני חיזוק ושיעורי תורה ברחבי האינטרנט כיום.
ייתכן שמהפכת הבינה המלאכותית תוביל לזרמים שונים בתכלית ביהדות – בין זרמים שרואים בה כלי עזר לגיטימי, לכאלה שעלולים לראות בה עבודת אלילים של ממש. ממש כמו חילוקי הדעות בין חסידים לליטאים שהביאו לפיצול, או הפער בין הדתיים הלאומיים לחרדים, שנובע בין השאר מיחס ומדיניות שונים לגבי האפשרויות שמציע לנו העולם המודרני.
- עופר נידם הוא יזם, מייסד ומנכ"ל "דאסמיט" ומהנדס אווירודינמיקה
